הקרן הישראלית שהפכה לאחת המשקיעות הדומיננטיות במדעי החיים

בימים האחרונים, בהודעה לקונית יחסית, הודיעה קרן הון הסיכון פרגרין (Peregrine Ventures) על גיוס של 115 מיליון דולר לקרן רביעית שתתמקד במדעי החיים. הצעד הזה, שמגיע אחרי גיוס קודם של 75 מיליון דולר לפני כשנתיים, הופך את פרגרין לאחת הקרנות המשמעותיות הפועלות בישראל בתחום מדעי החיים, עם כ-200 מיליון דולר הון מנוהל, ועוד כ-200 מיליון דולר זמינים להשקעה. יש היום פחות מעשר קרנות בתחום מדעי החיים שגייסו בסמיכות כזאת יותר מ-200 מיליון דולר.

פרגרין, שהוקמה ב-2001, התמקדה לאורך רוב שנותיה בתחום המכשור הרפואי. בשנים האחרונות, הרחיבה את תחום עיסוקה גם לפארמה ולבריאות דיגיטלית, ומדי פעם היא משקיעה בחברות שאינן בתחום מדעי החיים, בין היתר בחברות קלינטק ופודטק, אינטרנט ותוכנה.

הבועה וההזדמנות: הקרן הראשונה שהפריטה חממה

פרגרין נוסדה על ידי האחים איל ובועז ליפשיץ, שהיו קודם לכן יזמי ביומד, בחברות כמו ויז'ן-קר, הפועלת בתחום רפואת העיניים, וחברת ביוקונטרול. הרקע של איל הוא משפטים וחינוך, ויש לו גם תואר ראשון בפילוסופיה. בועז הגיע מתחום המדעים. איל התראיין כמה פעמים בשנים האחרונות בהקשר של קידום החממות הטכנולוגיות והשעות הסיד בישראל, אך ככלל, האחים אינם נוטים להתראיין על החברה שלהם. 

האחים הקימו את הקרן על רקע המשבר הכלכלי הגדול אחרי התפוצצות בועת האינטרנט. המטרה הייתה לנצל הזדמנויות להשקעה בחברות בשלבים מוקדמים, שיגיעו לבשלות עם סיום המשבר. על פי פרסומים באותה תקופה, משקיעי הקרן היו חברת סימנס משווייץ, קבוצת דברת, חברת ההשקעות של בנק מזרחי, מוצרי מעברות ומשקיעים פרטיים. מלבד האחים ליפשיץ, היה שותף להקמה גם איש העסקים גיל ויל.

הקמה של קרן הון סיכון להשקעה בחברות בתחום מדעי החיים, שהיקפה 20 מיליון דולר בלבד, הייתה עלולה להתגלות בהמשך כאופטימיות מוגזמת, אולם פרגרין זיהתה הזדמנות: היא הייתה הקרן הראשונה שהפריטה חממה טכנולוגית - חממת אורית (היום אינסנטיב) באריאל. עד אז כל החממות היו בבעלות המדינה.

רכישת הזיכיון לחממה ב-2002, למעשה ללא עלות, אפשרה לפרגרין להשיג אחוזים גבוהים בחברות הצעירות שבהן התכוונה להשקיע ממילא, תמורת השקעה של כמה מאות אלפי דולרים בלבד בשנים הראשונות. מודל ההפרטה היה כזה: המדען הראשי (היום רשות החדשנות) מקבל על עצמו 80% מההשקעה תמורת תמלוגים עתידיים, והזכיין מקבל 35%-50% מהחברה. חממת אינסנטיב מנוהלת זה יותר מעשור על ידי ליאור שחורי, שהוא גם שותף בקרן.

לא כל הזכייניות של חממות באותה תקופה הצליחו למנף את ההזדמנות. רובן השקיעו בחממה בלבד ולא ביצעו השקעות המשך. פרגרין, לעומת זאת, הצליחה לשמור על נתחים מהחברות שהוקמו בחממה על ידי השקעה נוספת לאחר שהחברות בגרו מהחממה.

בשנים האחרונות, הפך המודל הזה למודל של כל החממות הטכנולוגיות, לאחר שגם רשות החדשנות התרשמה שהעובדה שישנו משקיע, אפילו קטן, שמחכה לחברות הטובות הבוגרות מהחממה עם סכום של אפילו כמה מיליוני דולרים להשקעת המשך, מועילה הן להצלחת החברות והן להצלחה של הזכיין. רשות החדשנות עורכת כעת מכרזים תחרותיים לזכיינות על חממות, והיכולת לבצע השקעות המשך היא אחד הקריטריונים המשמעותיים המעניקים נקודות במכרז.

מקרן קטנה לאקזיט גדול

בתחילת הדרך, הייתה פרגרין בעיקר קרן המשך קטנה להשקעה בחברות שבגרו מחממת אינסנטיב. בזמן שהיא השקיעה 20 מיליון דולר בלבד, היא הייתה שותפה לאקזיטים בהיקף של כ-150 מיליון דולר. חלקה בחברות הללו היה קטן יחסית, משום שהיא השקיעה בעיקר בחברות החממה ולא היו לה המזומנים להשקעה מהותית בסבבי המשך, אולם הסכומים שקיבלה הספיקו כדי לגייס קרן קטנה נוספת באותו מודל.

ב-2006 גייסה קרן נוספת בסך 30 מיליון דולר, שהמשיכה להשקיע בחברות החממה. קרן זו הייתה שותפה בהמשך לאקזיטים בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר, הרוב דווקא מהפורטפוליו הטכנולוגי שלה ולא ממדעי החיים. חברת התוכנה יורקיפי וחברת התקשורת Kailight נמכרו ב-35 ו-30 מיליון דולר בהתאמה. קיילייט הייתה ההשקעה הראשונה של הקרן שלא דרך החממה. יורקיפי הייתה חברת חממה. ב-2017, היה גם האקזיט של Valtech, שעמד לבדו על 340 מיליון דולר, עם אופציות לתשלום אבני דרך בהיקף של מאות מיליוני דולרים נוספים. 

אחרי הגיוס של 2006 הייתה הקרן שקטה. היא המשיכה להשקיע בחברות החממה, בתקופה שלא הייתה אטרקטיבית כל כך להשקעות בתחום המכשור הרפואי. אולם לאחר האקזיט של וולטק ועל רקע התעוררות בתחום ההשקעות במכשור רפואי בשנים האחרונות, גייסה הקרן 75 מיליון דולר ב-2017, וכעת סכום נוסף של 115 מיליון דולר, בין היתר על רקע אקזיט משמעותי של 75 מיליון דולר בחברת Visionsense שנמכרה למדטרוניק.

 השקעה של פרגרין שנמכרה ב2019־ למדטרוניק תמורת 75 מיליון דולר / צילום: רויטרס

קצת עזרה מפיליפ פרוסט

ב-2008 קיבלה הקרן השקעה ותמיכה ממקור לא צפוי: ד"ר פיליפ פרוסט, אז יו"ר טבע, השקיע בקרן והוביל תהליך מיזוג של שתי חברות שלה, Neovasc ו-BBaloon, לחברה שלישית שרכש בבורסה בקנדה. החברה הממוזגת ידעה עליות ומורדות, וכעת היא נסחרת לפי שווי של 30 מיליון דולר בלבד, אך יש להניח כי פרגרין יצאה מההשקעה הזו ברווח לאורך הדרך, בעיקר לאור העובדה ששתי החברות היו בוגרות חממה, כלומר, כנראה שההשקעה של פרגרין בהן הייתה לא גבוהה. היום נראה שאין לפרוסט תפקיד בקרן.

ב-2012, כאשר החלו ההליכים התחרותיים, החליטה חממת אינסנטיב לחשוף את נתוניה, שלפיהם גייסו חברות בוגרות החממה עד אז 656 מיליון שקל. היקף ההכנסות של בוגרות החממה עמד על 250 מיליון שקל. על רקע התוצאות הללו הוארך הזיכיון של פרגרין בחממה.

האקזיטים הגדולים יותר הגיעו אחר כך. כאמור, הגדול ביותר, ב-2017, היה האקזיט של וולטק, בוגרת חממה שפיתחה מערכת לתיקון מסתם הלב המיטראלי באמצעות צנתור. רוקטיק, חברה בתחום השבבים, בוגרת חממת אינסנטיב, נמכרה ל-Cadence Design Systems ב-50 מיליון דולר ב-2016. ויז'ן סנס, שנמכרה למדטרוניק ב-2018 תמורת 75 מיליון דולר, הייתה השקעה של פרגרין מהקרן הראשונה, עוד לפני החממה, ואחרי כמעט 20 שנה הגיעה למכירה. אליהן הצטרפה חברת החממה אקסימו שפיתחה קטטר לטיפול במחלות כלי דם, ונמכרה ב-2019 ב-46 מיליון דולר ל-Angio Dynamics. חברות נוספות נמכרו בסכומים קטנים יותר או שפרטי העסקאות לא פורסמו.

לפי הודעת החברה לתקשורת על גיוס הקרן הנוכחית, החברות שבהן השקיעה פרגרין עד היום הגיעו לאקזיטים בסכום מצטבר של יותר מ-2 מיליארד דולר.

בין החברות המעניינות בפורטפוליו של פרגרין, ניתן למנות את חברת הבשר המשובט Aleph Farms, חברת קרטיהיל, המפתחת סחוס מלאכותי, חברת היירסטטיקס לטיפול בהתקרחות, חברת Novus הבורסאית המפתחת תרופות לרקטום ופי הטבעת, חברת אאוטסנס, שפיתחה שיטה לאבחון מחלות מעי על בסיס ניתוח הרכב הצואה בשירותים ועוד. רבות מהחברות שבהן השקיעה פרגרין ואינן בוגרות חממות אינסנטיב, הן בוגרות של חממות אחרות, שחלקן נתקעו בגלל היעדר משקיעי המשך. העתיד יעיד אם היו בין השאריות של החממות המתפרקות הזדמנויות שפרגרין איתרה והביאה לבשלות.

 בשר המעבדה של Aleph Farms / צילום: רויטרס

בהודעת החברה נמסר כי המודל של הקרן הוא הקמה של חברות על בסיס צרכים שמזהה הקרן במשותף עם חברות המכשור הרפואי הגדולות. לדברי איל ליפשיץ, "טכנולוגיות רפואיות מישראל מושכות ביקוש עצום ויוצרות הזדמנויות אדירות, ומשקיעים זרים מכירים בכך. בחרנו להגביל את היקף פרגרין 4 ל-115 מיליון דולר משום שאנחנו מאמינים שזהו הגודל המתאים ביותר לצוות הניהול שלנו וליכולתו למצוא את מיטב ההזדמנויות ולסייע באופן פעיל לחברות להשיג את יעדיהן".