החברות סלקום, גולן טלקום ואקספון הגישו היום (ב') עתירה לבג"ץ נגד משרד התקשורת בשל התוכנית לפרסם מכרז לדור החמישי בסלולר, ודורשות להקפיאו. כפי שנחשף ב"גלובס", החברות סבורות שהמכרז נגוע בשורה של כשלים ובמתכונת שבה הוא עומד להתפרסם, ייגרם להם נזק רב ולכן הן דורשות לעכבו.
לדברי החברות "הסיבות הקיצוניות של המקרה שבפנינו, בהן משרד ממשלתי בוחר לנקוט בשיטת מכרז חדשה ובלתי מוכרת בישראל החורגת מכל הרציונליים המוכרים בדין, בלא הסמכה מפורשת בחוק, בלא בדיקה יסודית ומעמיקה של התאמת המודל לשוק הישראלי, בלא עריכה של סימולציות מקדימות הבוחנות את האנומליות שעשויות להתרחש באימוץ מודל זה, בלא חוות-דעת של מומחים בתחום ובהתעלם מכך שהמודל בו בחרו המשיבים נזנח ברחבי העולם עקב תוצאותיו הקשות - מצביעות על סיכוייה הגבוהים של העתירה".
לדברי החברות, מכרז זה עתיד להכריע את אופן התפתחות ענף הסלולר בישראל בשנים הבאות, כאשר במסגרתו תקבע זהות המפעילים שיעניקו לכלל הלקוחות בישראל שירותי העברת נתונים בקצבים מהירים שעתידים לשנות את פני הטכולוגיה. אלא שדווקא במכרז דרמטי ורגיש זה, שהשפעתו לשנים הבאות על כלל המשק בישראל היא עצומה, בחרו המשיבים לנסות שיטת מכרז חדשה ומורכבת המכונה "מכרז שעון קומבינטורי" אשר מעולם לא נוסתה בישראל, נזנחה במדינות רבות בעולם, וכאשר על-פי חוות-דעת מומחים מהארץ ומהעולם המודל המכרזי כלל אינו מתאים לתנאי המשק בישראל - ועשויה לפגוע באורח קשה ביותר בעקרון השוויון והתחרות ולהוביל לתוצאות אבסורדיות של ממש. הזוכים במכרז הם אותם מציעים אשר יגישו הצעה הכוללת את תשלום דמי הרישיון הגבוהים ביותר למדינה עבור התדרים השונים. עם זאת, אף שהזוכים נבחרים על-פי הצעותיהם, בפועל דמי הרישיון אינם נקבעים בהתאם להצעות שהוצעו, אלא בהתאם לנוסחאות מתמטיות מורכבות הנכללות בתנאי המכרז ואשר משקללות את יתר ההצעות שהוגשו.
בדרך הזו, וכפי שהוכח במסגרת חוות-דעת המומחה מטעם פרופ' אילון סולן - מומחה לתורת המשחקים באוניברסיטת תל-אביב - קיימת סבירות גבוהה לכך שהמכרז יסתיים בתוצאה הכוללת פערים של פי 100 בין דמי הרישיון שישלם מתחרה שינקוט בטקטיקה "פוגענית" ובין יתר המתחרים. כך, ייתכן לדוגמה כי בגין אותו ממכרז ממש ישלם אחד המתחרים 1 מיליון שקל, ואילו האחר ישלם כ-100 מיליון שקל.
עוד טוענות החברות, "יש להוסיף כי כפי שעולה מחוות-הדעת הנוספת המצורפת לעתירה, אשר ניתנה על-ידי חברת הייעוץ הכלכלי הבינלאומית המובילה NERA, מכרזי שעון קומבינטוריים אינם הדרך המקובלת בעולם לביצוע מכרזי תדרים ורק חלק קטן מהמדינות בעולם עשו שימוש במכרז מסוג זה. חוות-הדעת אף מראה כי גם המקומות בהם עשו שימוש בשיטת מכרז זו, זנחו אותה וחזרו לשיטות מכרז קלאסיות בהן הזוכה משלם את המחיר שנקב בהצעתו. יתרה מכך, חוות-הדעת מציגה ניתוח מפורט המראה כי גם במקומות שבהם נוסו מכרזים מהסוג הזה, הם הסתיימו במקרים רבים בתוצאות בלתי סבירות ובלתי יעילות בהיבט הקצאת התדרים באופן ששומט את הקרקע תחת מטרתו המוצהרת של המכרז - קידום התשתית הסלולרית בישראל לטובת אספקת שירותים מתקדמים לצד קידום התחרות בשוק הסלולר".
העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. את העותרים מייצגים עורכי הדין צבי אגמון, זאב גוטרייך וד"ר עדיאל זימרן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
