המלחמה על קרן העושר: רשות המסים בדרך לחקיקה נגד כיל; שוקלת גם הליכים משפטיים

רשות המסים צפויה להודיע לכיל על דחיית שומות המס שהגישה בנוגע למס רווחי היתר המוטל עליה, לפי חוק מיסוי אוצרות טבע. ל"גלובס" נודע כי ברשות שוקלים ליזום תיקון חקיקה במטרה למנוע מכיל ומחברות נוספות לבצע מהלכים חשבונאיים של שיערוך נכסים, שיכולים להקטין במאות מיליוני שקלים את תשלומי המס המיועדים לקרן העושר.

גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי "יש כאן כמעט חצייה של הגבול הפלילי". לגישתם, החוק מאוד ברור וכיל מפרה אותו.

ברשויות המדינה ישנה התקוממות על הפוזיציה שלקחה כיל בדוח שהגישה בנוגע לתשלומי ההיטל בגין משאבי הטבע. המבקרים טוענים כי השאלה כיצד לחשב את ההיטל בגין משאבי הטבע עלתה לא פעם גם בוועדת הכספים וגם בדיונים אחרים שהתקיימו בין כיל למדינה, והעמדה של המדינה הובהרה לנציגי כיל פעם אחר פעם. ובכל זאת, בכיל בחרו לנקוט גישה אחרת. כיל הודיעה בתגובה כי היא פועלת על-פי החוק ובשקיפות מלאה מול רשות המסים ובכלל.

כפי שדווח ב"גלובס" בשבוע שעבר, ההכנסות לקרן העושר מהיטלי ששינסקי נמוכות מהצפוי ולמרות שהמועד הרשמי לתחילת פעולתה של הקרן עומד עדיין על 2020, בפועל צפויה הקרן להגיע לסף המינימלי שיאפשר את הפעלתה רק ב-2021. קרן העושר אמורה לקלוט את כל ההכנסות ממס רווחי היתר המוטל על מפיקי גז ואוצרות טבע - מס שהוטל בעקבות יישום המלצות ועדת ששינסקי 1 (2011) ו-ועדת ששינסקי 2 (2014). הקרן אמורה לחלק בכל שנה 3.5% מהכנסותיה למטרות חברתיות, חינוכיות וכלכליות.

מס רווחי יתר לא מגיע לקרן העושר

במקרה של מס רווחי היתר על אוצרות הטבע ציפתה המדינה לקבל הכנסות בהיקף של 400 מיליון שקל מכיל, בגין רווחי היתר שלה על הפקת אשלג ואוצרות טבע נוספים.

כיל הייתה אמורה להתחיל לשלם את המס ב-2016 והגישה שומות בגין המס בכל שנה מאז. ואולם, במסגרת דוחותיה הכספיים השנתיים ל-2018 הודיעה החברה שלשיטתה אין עליה חבות מס כלל - זאת לאור חוות דעת שמאי, הקובעת כי שווי הרכוש הקבוע שלה ("עלות השחלוף") עומד על 6 מיליארד דולר - סכום גבוה בהרבה מכפי שהניחה המדינה בתחשיביה. החברה ציינה בדוחותיה הכספיים כי "לא קיימת חבות מס בגין מס רווחי היתר", אך הוסיפה כי "עמדת רשות המס עשויה להיות שונה באופן מהותי ואף בסכומים מהותיים כתוצאה מפרשנות שונה באשר לאופן יישום החוק".

בחברה הוסיפו כי "ככל שעמדת המס האמורה לעיל תידחה על-ידי רשות המס, התוצאה תהיה עלייה בחבויות המס בסכום מצטבר של כ-100 מיליון דולר לשנים 2016-2018". עם זאת, בכיל העריכו כי "הסיכוי כי עמדת החברה תתקבל עולה על הסיכוי כי תידחה" והפרישו כספים בגין חברות המס בהתאם לכך.

ואולם מתברר כי המדינה אינה שותפה להערכה האופטימית של כיל. גורמים ממשלתיים אמרו ל"גלובס" כי לכיל לא היה מקום לפרש את החוק באופן שבו פירשה אותו ואף הגדירו את פרשנותה "מעשה שלא ייעשה". על-רקע אמרו אותם גורמים כי רשות המסים תפעל על-מנת לגבות את השומה המגיעה למדינה, העומדת כאמור על כ-400 מיליון שקל.

 מחצי מיליארד שקל לאפס

לצד זאת נודע ל"גלובס" כי במסגרת דיונים פנימיים ברשות המסים ובאוצר נשקלת גם האפשרות ליזום תיקון חקיקה, זאת כיון שחברות נוספות, מתחום הפקת הגז הציגו שיערוכי נכסים.

חוק המיסוי על אוצרות טבע נחקק בעקבות המלצות וועדת ששינסקי 2 מ-2014. במסגרת דוח הביניים המליצה הוועדה להטיל מס רווחי יתר על הפקת משאבי טבע. המס עליו המליצה הוועדה בדוח הביניים בגובה 42% היה אמור להיות מוטל על כל שקל רווח שמעבר לרווח בסיסי, השווה ל-11% משווי הרכוש הקבוע של החברה.

בדוח הסופי של הוועדה רוכך המס פעמיים: סף המס הועלה ל-14% משווי הרכוש הקבוע וגובה המס פוצל למדרגה של 25% על רווח שבין 14% ל-20% משווי הרכוש הקבוע, ומס בגובה 42% על רווח שמעבר ל-20% מהרכוש הקבוע.

בעקבות שינויים אלה צמצמה המדינה את תחזיותיה להכנסות הצפויות מהמס - מ-500 מיליון שקל ל-400 מיליון בלבד. למרות ריכוך ההמלצות עתרה כיל לבג"ץ, אולם ההמלצות אושרה בממשלה בנובמבר 2014.

תרגיל המס מאחורי שיערוך הנכסים

השומה של כיל תגיע בהמשך לבחינה שיפוטית, בהנחה שברשות המסים יוציאו לכיל צווים לתשלום המס שלכאורה נגרע מהמדינה בשל החישוב של כיל.

לעמדת רשות המסים אין בכלל אפשרות לחשב את ההיטל על-פי חוק מיסוי משאבי הטבע על בסיס שיערוך נכסים (שיטת ההערכה מחדש או שיטת שווי הוגן). המסלול הזה, נטען, לא רלוונטי לצורך ההיטל.

לדברי גורם באוצר, "יש לנו עוד מחלוקות עם גורמים שמרוויחים ממשאבי הטבע. כל שותפויות הגז עושות לנו בעיות. זה גם חלק מהסיבות לדחייה של קרן משאבי הטבע - דחיית חלק מהדוחות של החברות ומחלוקות המס של רשות המסים עם החברות שמרוויחות ממשאבי הטבע. רשות המסים מחכה שהדוחות יהיו סופיים כדי שלא יהיו התחכמויות. זה נכון לגבי שותפויות הגז וזה נכון לגבי כיל. בכיל לקחו פוזיציה קיצונית שיהיה קשה להם לעמוד מול רשות המסים איתה. החברות מנסות להימנע מתשלומי התמלוגים עד כדי התעלמות מהדברים שהוחלטו בוועדת הכספים ובחקיקה ונותנים פרשנות מאוד אגרסיבית רק כדי להימנע מתשלומי המס. חברות הגז בכללותן מאתגרות אותנו, וגם אחרות. חברות הגז מתחכמות, וכיל נקטה פוזיציה מאוד אגרסיביות, אבל המדינה לא תוותר".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "בשל חובת הסודיות אנחנו מנועים מלהתייחס". 

על איזה תמלוגים רבים וכמה הם שווים?

■ על מה הוויכוח?

מודל המס שמוטל על כיל מבוסס על שווי הנכסים של החברה, שמשמשים אותה להפקת משאבי הטבע. כיל גורסת כי החוק מאפשר לה לאמוד את שווי הנכסים ("עלות חישוב ההון המושקע" בעגה החשבונאית) בהתאם לשיטת IFRS, כלומר על-ידי השווי ההוגן שלהם. המדינה גורסת כי הדרך היחידה לאמוד את שווי הנכסים היא בהתאם לשוויים ההיסטורי.

משמעות ההבדלים בין הגישות היא דרמטית - לגישת כיל חשוב המס שלה אפסית, בעוד שלגישת המדינה כיל אמורה לשלם כ-400 מיליון שקל רק עבור השנים 2016-2018.

■ מה זה מס ששינסקי 1?

בעקבות תגליות הגז והרווחים הצפויים ליזמים, החליטה המדינה להטיל מס כדי שהציבור יזכה לקבל חלק גדול יותר בהכנסות ממכירת המשאב הלאומי. ועדה ציבורית שמינה שר האוצר דאז ד"ר יובל שטייניץ בראשות הכלכלן פרופ’ איתן ששינסקי המליצה, שבנוסף לתמלוגים ולמס חברות, יוטל על מפיקי הגז מס רווחי יתר בגובה 20%-50% (בפועל 45%). המלצות הוועדה אושרו בחוק ב-2011.
בפועל מפיקי הגז משלמים את המס רק לאחר שהרוויחו מעל 150%-200% מהשקעותיהם בגילוי ובפיתוח המאגר.
מאגר תמר, המאגר הגדול הראשון שפותח מאז שנחקק החוק, צפוי להתחיל לשלם מס ביולי 2020.

■ מה זה מס ששינסקי 2?

לאחר שהוטל המיסוי על משאבי הגז, הוחלט להרחיב את המיסוי למשאבי טבע אחרים ובראשם האשלג והפוספטים שקבוצת כיל מפיקה מים המלח. ועדת ששינסקי שנייה המליצה ב-2014 להטיל גם על הפקת משאבי הטבע מס רווחי יתר.

כיל, הגורם הכמעט יחיד שהמס מוטל עליו - התנגדה להטלתו. גורמים בליכוד, בשלטון המקומי ובסביבת ראש הממשלה הזהירו כי הטלת המס תביא לאובדן השקעות מתוכננות בהיקף של מיליארדי דולרים בנגב - אך בסופו של דבר המס אושר במסגרת חוק ההסדרים 2015-2016 הודות להתעקשותם של שר האוצר משה כחלון והממונה על התקציבים אמיר לוי. כיל הצליחה לרכך במידה משמעותית את הנוסח הסופי של המס, לעומת זה שהציעה הוועדה.

■ מה זה קרן העושר?

כספי המסים שישלמו מפיקי הגז ומשאבי הטבע על רווחי היתר שלהם אמורים להצטבר בקרן למען אזרחי ישראל, קרן עושר לאומית שאמורה להבטיח כספים למען הדורות הבאים, אך תהיה רשאית גם לחלק בכל שנה 3.5% מהכנסותיה למטרות חברתיות חינוכיות וכלכליות. הקרן אמורה להתחיל לפעול כשבקופתה יצטברו 1 מיליארד שקל. נכון להיום הסכום הזה יושג רק במהלך 2021 מאוחר יותר מכפי שצפו תחילה. יחד עם זאת גם לפי התחזיות העדכניות הקרן צפויה לצבור בקופתה כ-250 מיליארד שקל בעשורים הקרובים.