הופעת בכורה מרשימה הייתה היום לענקית האנרגיה הסעודית ארמקו בבורסה של ריאד. מניית החברה זינקה מעבר לכל הציפיות והגיעה לרף העלייה היומית שנקבע, 10%. המניה זינקה למחיר של 35.2 ריאל (9.38 דולרים) למניה במסחר המוקדם בריאד, לאחר מחיר התחלתי של 32 ריאל סעודי, ומחיר זה משקף לחברה שווי של 1.88 טריליון דולר.
ארמקו א־סעודיה, חברת הנפט הסעודית שראשי התיבות של שמה (החברה הסעודית-אמריקנית) מעידים על הקמתה ותפעולה על-ידי חברות נפט אמריקניות, היא מקור המזומנים העיקרי של הממלכה הסעודית. הנפקתה בשבוע שעבר, ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, אמורה לשמש בסיס לשינוי הכלכלי העצום שמבקש לחולל יורש העצר הסעודי והאיש החזק בממלכה, מוחמד בין סלמאן.
במונחי שווי שוק, ארמקו היא החברה הגדולה בעולם, וערכה שנקבע רשמית בהנפקה על כ-1.7 טריליון דולרים, יותר משווייה של ענקית המחשבים והתוכנה אפל, השנייה בדירוג. היא מחזיקה בשדות הנפט היבשתי והימי הגדולים בעולם (גוואר וספאניה), ובעתודות הנפט הגדולות בעולם.
סעודיה, באמצעות חברת הנפט שלה, היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם (10% מכלל השוק). ושולטת למעשה באופ"ק, ארגון המדינות יצואניות הנפט. הירידה במחירי הנפט חתכה את רווחי החברה במחצית הראשונה של השנה ב-12%, ל-46.9 מיליארד דולר, אך עדיין מדובר על שורת רווח גבוהה בהרבה מזו של אפל, שהרוויחה 31.5 מיליארד דולר. בשנה שעברה הרוויחה ארמקו 111 מיליארד דולר, כשליש יותר מהרווח המצרפי של חמש חברות הנפט המערביות הגדולות ביותר, אקסון-מוביל, רויאל דאץ'-של, BP, שברון וטוטאל, ויותר מרווחי אפל וגוגל גם יחד.
קודם להנפקה הודיעה ארמקו על רכישת חברת הפטרוכימיה הסעודית סאבק, כדי להשלים את ההיבט הזה של ענף הנפט, שחסר לה עד כה, בהשוואה לחברות האנרגיה הגדולות האחרות.
למרות כל הנתונים הללו והביקוש הרב בהנפקה (119 מיליארד דולר) התחושה בשווקים העולמיים הייתה של אכזבה מסוימת, שכדי להבינה יש ללכת שלוש שנים לאחור, אז הודיע בין סלמאן כי במסגרת הרפורמה הכלכלית הנרחבת שהוא מבקש להביא לממלכה עד 2030, יונפק נתח קטן מהחברה.
ההנפקה, לפי שווי מוערך של 2 טריליון דולר, הייתה אמורה להתחיל בשנה שעברה אך נדחתה. הסעודים לא סיפקו הסבר לכך, אבל מבקרי סעודיה טענו כי העיכוב נבע מהחשש כי לאחר ההנפקה ייחשפו ספרי הניהול של החברה והדיבידנדים העצומים שמושכים נסיכי סעודיה ממנה. לפי הדיווחים בעולם הערבי, בין סלמאן נתקל בהתנגדות של קבוצות גדולות באליטה הסעודית, שביקשו להשאיר את אופן חלוקת הכספים בידיהם.
בין סלמאן לא נרתע, ולפי אחת מההערכות, הטיהור שעשה במהלך השנה במשפחת המלוכה, שבמסגרתו נעצרו (בתנאי לוקסוס) מאות נסיכים ושאר מקורבים, נועד לפלס את הדרך להנפקה. שווי ההנפקה נקבע לבסוף על סביבות 1.7 טריליון, והוא משקף מעין פשרת שוק בין הערכות משקיעים שפורסמו לפניה, על 1.5 טריליון דולר, לבין קרוב ל-2 טריליון דולר, השווי שהסעודים ביקשו לקבע.
גם היקף ההנפקה אכזב: מ-5% שעליהם דיבר בין סלמאן בתחילה ירד הנתח ל 1.5%. במקום 100 מיליארד דולרים שיורש העצר קיווה לקבל תמורת המניות, הסכום ירד ליותר מ-25 מיליארד דולר (אף שיגיע בסופו של דבר עם מימוש האופציה על-ידי גולדמן סאקס לקרוב ל-30 מיליארד דולר).
המסחר במניה בבורסה בריאד, שהחל אמור היום, צפוי להגדיל בוודאי את היקפי המסחר, וגם יביא להתאוששות ממשית במדד טאסי (TASI) שצנח בספטמבר-אוקטובר בשל המתקפה על מתקני הנפט הסעודים, מתקפה המיוחסת לאיראן.
מסע יחסי הציבור הנרחב שעורך הממשל להנפקה ולמסחר במניה יביא בוודאי בימים הראשונים לעלייה בערכה, והבאזז סביבה יסייע לשמר את זה לפחות בטווח הזמן הקצר. אבל חובה לזכור שמדובר בבורסה הסעודית המקומית, עם הכוכבת הלאומית, וההצלחה הזו מחפה רק במעט על תחושת האכזבה המסוימת. בין סלמאן לא מריץ את המניה בשווקים הבינלאומיים, בניגוד לכוונות המקוריות, לפחות לא בשלב הזה.
הגורמים להצלחה החלקית של ארמקו
שלושה גורמים עיקריים משפיעים על ההצלחה החלקית בלבד של ארמקו. האחד הוא ענפי: תעשיית הנפט בעולם נמצאת בתקופה של שינוי, ומדינות רבות - בהשראת הסכמי פריז להפחתת גזי החממה - מחפשות מקורות אנרגיה חלופיים. בנוסף, גילויי שדות הגז הענקיים בעשור האחרון מפחיתים את התלות ב"זהב השחור".
מחירי הנפט לכן מדשדשים, אף שהם לא יורדים לרמות נמוכות מדי, וזאת בזכות ההגבלות שכופה סעודיה באמצעות אופ"ק על היקף הפקת הנפט במדינות היצואניות, וגם בזכות העיצומים האמריקניים על יצוא הנפט מאיראן, שהביאו להגדלת ההפקה של המדינות האחרות, ובראשן סעודיה.
ועם זאת, הנפקה בינלאומית של אנרגיה מזהמת עשויה להיתקל בהתנגדות של ארגונים וממשלות במערב, ולהשיג תוצאות לא טובות.
גורם שני הוא המאבק הגיאופוליטי במזרח התיכון מול איראן, מאבק שהגיע לשיאו במתקפה על מתקני הנפט בסעודיה בספטמבר. שתי המדינות נלחמות בתימן, שכנתה של סעודיה מדרום, כשהאיראנים מסייעים למורדים החות'ים, וסעודיה לכוחות הממשלה, תוך מעורבות פעילה של חילותיה במלחמה.
המאבק מתרחש גם במימי המפרץ עצמו, כשכוחות הצי האיראני מאיימים לסגור את מיצר באב אל מנדב ולשתק חלק ניכר מאספקת הנפט העולמית. משקיעים כזכור אוהבים יציבות, והחשש הזה השפיע גם הוא על ההנפקה, ועל הכלכלה הסעודית ככלל. ארצות הברית משחקת תפקיד חשוב במיוחד: מחד העיצומים - שכמעט חיסלו את יצוא הנפט האיראני, ומנגד - היעדר תגובה ממשית להתגרויות האיראניות.
הגורם השלישי, החושב פחות, היה רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י לפני שנה בידי סוכנים סעודים באיסטנבול. לכאורה חיסול של מתנגד שלטון, אולם בפועל עורר הרצח הזה זעם רב בעולם המערבי והערבי כלפי סעודיה, ופער סדק רחב בתדמיתו של יורש העצר בין סלמאן, שעד אז נתפס כמביא רפורמות ושינויים לממלכה המאובנת, שחוקיה מגבילים את הנשים כבימי הביניים.
בשל שלושת הגורמים הללו, ההנפקה הייתה רק חלקית לעומת התכנון, ורק בבורסה המקומית, במגרש הביתי. אבל עם כל ההסתייגויות והאכזבה החלקית, השפעתה הכלכלית של ההנפקה חשובה וגדולה. הסכומים, ושווי השוק שהשתקף מהם, מעניקים לכלכלה הסעודית בסיס ראשוני לצעדי הרפורמה הכלכלית הענקית שמתכנן בין סלמאן במדינה, ומטרתה הקטנת התלות ברווחי הנפט, והפיכתה של המדינה למודרנית בכל המובנים. בין השאר מבקש בין סלמאן לפתח ענפי כלכלה חדשים, לרבות תיירות, תעשייה מתקדמת שאינה מוטת נפט, בנקאות ופיננסים ועוד. מדובר גם בהקלת המגבלות על נשים, אישור לנהוג עצמאית, ביטול ההפרדה מגברים בבתי קפה ועוד. כמו כן הקים בין סלמאן קרן השקעות שתקבל את המימון מרווחי ההנפקה, אף שכאמור הרווחים קטנים לעומת המטרות הראשוניות.
עצם ההנפקה שיפר את מעמדו של בין סלמאן בממלכה, ובעיקר במשפחת המלוכה, שמאות נסיכיה נענו לקריאתו והשקיעו את כספם בהנפקה. היקף ההשקעות הפרטיות הסעודיות בהנפקה הגיע ליותר ממחציתה, כלומר הבעת אמון בה ובבין סלמאן.
בשורה התחתונה, ההנפקה עשתה טוב לבין סלמאן ולארמקו במונחים מקומיים, אך ההצלחה החלקית, והגבלת ההנפקה בכמות ובמיקום (רק בבורסה המקומית) מעידים על חשש מכישלון בזירה הבינלאומית, וזהירות מופלגת לאור הבעיות הקיימות, ובראשן המאבק הקשה מול איראן.
ההשפעה על הכלכלה והשווקים העולמיים לא גדולה בשלב הזה, אבל עם פוטנציאל לגדול בהמשך. ומה שיכול לעורר תקוות בריאד הוא העניין הרב שקיבלה ההנפקה בשני שוקי ענק, הודו וסין. חלק לא קטן מהביקוש העולמי להנפקה הגיע ממדינות אלה, צרכניות ענקיות של נפט, ובין סלמאן יכול לשאוב עידוד מכך שאם אירופה והמערב יכזיבו, המזרח ימלא את החסר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.