חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

"חברות טכנולוגיות גדולות, הביג-טקים (big-tech בינלאומיות כגון אמזון, גוגל, פייסבוק ואפל) ייכנסו לתחומים הפיננסיים, תוך שהם ירקמו שיתופי פעולה עם הבנקים המסורתיים", ובכך יובילו לשינויים במערכת הבנקאות - שתחילתם כבר מורגשת - כך אמרה היום (ד') ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, שנשאה דברים בכנס של פירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט.

לדברי המפקחת, בהסתכלות עתידית, "נתח השוק של הבנקים המסורתיים צפוי להצטמצם, שכן גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים ייכנסו אליו". עם זאת, היא העריכה, "הבנקים ימשיכו להתקיים ולא ייעלמו, אולם הם ימשיכו בהתאמת המבנה שלהם ויהיו "רזים יותר" מבחינה תפעולית, ויציעו מגוון שירותים רחב יותר".

עוד צופה המפקחת, שהגיעה לבנק ישראל לאחר שהייתה חברת הנהלה בבנק לאומי, כי "במקביל, שוק התשלומים בישראל יעבור disruption משמעותי, תוך שייכנסו שחקנים גלובליים למשק הישראלי".

לפי שעה, שוק התשלומים בישראל חווה שינויים ניכרים, אך עדיין צנועים והתחלתיים בראייה בינלאומית ובוודאי שרק מקומיים. זאת בצל היפרדות שתיים משלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות מהבנקים (ישראכרט ומקס) ובצל אפליקציות התשלומים של הפועלים, לאומי ודיסקונט (ביט, פיי ופייבוקס, בהתאמה).

כמו כן, המפקחת צופה שיהיו גם התפתחויות לא חיוביות שינבעו מהגברת הטמעת הטכנולוגיה בפיננסים, ושיקרו יותר בעתיד. בהקשר זה היא אומרת, כי "יהיו יותר אירועי זליגת מידע של לקוחות ואירועי סייבר". יחד עם זאת, ציינה המפקחת, "בראייה כוללת, השינויים בעולם הפיננסי צפויים להיטיב עם הלקוחות, שייהנו מתחרות גדולה יותר ומשירותים פיננסיים מותאמים ונוחים".

לדברי המפקחת, ההיערכות למציאות הטכנולוגית החדשה מצריכה שינוי במודל העסקי של הבנקים, תוך צמצום כוח האדם, התאמה של המשאב האנושי ושינוי התרבות הארגונית והמבנה הארגוני.

בהקשר זה נציין נתונים נוספים שהציגה המפקחת על הבנקים, שלפיהם הבנקים בישראל אמנם סגרו ב-2018-2011 סניפים פיזיים, אך הם עשו זאת בשיעור סגירה נמוך מהמוכר בעולם. עם זאת, בארה"ב, בבריטניה ובצרפת, בין היתר, סגירת הסניפים בפועל בשנים האמורות הייתה בשיעור נמוך מכפי שנרשם בישראל.

אגב זאת, הציגה בר, המערכת הבנקאית "התייעלה" ב-13% בכוח העובדים, בשנים 2014 עד 2018, כשמספר העובדים בבנקים הגדולים ירד בשנים הללו בכ-5,000. זה קרה בעיקר הודות לתוכניות פרישה מרצון, הפחתת גיוסים וגם פיטורים.

בר הודיעה לאחרונה על מועד פרישתה, שמיועדת לאמצע אפריל - שלושה חודשים לפני תום הכהונה הקצובה בת חמש השנים.

מערכת ללא גרעיני שליטה

לדברי רו"ח יגאל דור, שותף מנהל בדלויט, "בתקופה האחרונה המערכת הבנקאית הופכת באופן עקבי למערכת ללא גרעיני שליטה - מצב בו הציבור ישלוט למעשה בבנקים באופן ישיר ובאמצעות הגופים המוסדיים. תהליך זה הוא גם חלק מסדר היום שמקדמת יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, שרואה בפיזור השליטה בשוק ההון ערך חשוב.

"אחת הדרכים להאצת תהליך זה, מעבר לפתרון הרגולטורי הנדרש, היא לתת תמריצים, כגון פטור ממס, על אותו חלק בשווי המיוחס לפרמיית השליטה. מצד שני, העלייה במספר החברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי ללא גרעין שליטה, מציפה סוגיות שעלולות לסכן את בעלי המניות שלהן. נכון להיום, העובדה כי המערכת החוקית בישראל עוד לא לגמרי ערוכה להתמודד עם חברות שאין להן 'בעל בית' עיקרי אחד, מייצרת, בחלק מהחברות, מצב בו למנכ"ל או להנהלת החברה הציבורית, עשויים להיות אינטרסים מנוגדים לזה של בעלי המניות, ויהיה מעניין לראות כיצד משרד המשפטים ורשות ניירות ערך יתמודדו עם הנושא ואיזה עדכון יציעו לחקיקה".

אפרופו היו"רית גואטה, בדברים שנשאה אתמול היא אמרה כי התפיסה החדשה לגבי הטכנולוגיה והבנקאות, ופתיחת הבנקאות והנתונים שעל בסיסם היא מתנהלת, "מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים. שיתופי פעולה אלה לא רק שלא מידרו את הבנקאות המסורתית אלא שהם יצרו מעין Market Place המספק ללקוח מגוון רחב של מוצרים ושירותים - לאו דווקא בהכרח בנקאיים", אמרה. עוד הוסיפה גואטה, כי "שיתוף הפעולה בין הגופים מייצר גיוון בהצעת הערך הניתנת ללקוח, מאיץ חדשנות על ידי מינוף של משאבים חיצוניים ומחזק את המוניטין של המערכת הפיננסית בעיני הלקוחות".