דעה: בטלו את הבחירות - הקימו ממשלת מומחים עכשיו

צריך להודות בעובדה פשוטה ולא נעימה - ישראל, לראשונה בתולדותיה, מצויה במשבר חוקתי עמוק. שיטת המשטר והבחירות הקיימת לא מניבה את התוצאה הבסיסית הנדרשת משיטה מתפקדת - הקמת ממשלה יציבה באמון הכנסת. אם לא יתרחש נס, אנו מצויים בנתיב המהיר למערכת בחירות נוספות, שלפי כל הערכות, לא תניב תוצאה אחרת והמבוי הסתום הפוליטי יוותר בעינו.

על רקע מציאות זו קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו לשינוי שיטת הבחירות וחזרה למערכת בחירות ישירה לראשות הממשלה בינו לבין ח"כ בני גנץ. תהא זו טעות מרה; הפתרון הריאלי ביותר למצב הנוכחי הוא ללמוד לקח ממדינות דמוקרטיות אחרות שהתמודדו עם משברים שונים - הקמת ממשלת מומחים זמנית.

מינוי ממשלת טכנוקרטים-מומחים הוא פתרון מוכר לייצוב השלטון במצבי משבר בקרב מדינות רבות באירופה, במיוחד בדרום ומזרח אירופה. כך למשל מונו ממשלות מומחים בבולגריה, צ'כיה, פינלנד, איטליה, לטביה, פולין, פורטוגל ורומניה, ובסך-הכול מאז אמצע המאה הקודמת 32 מתוך 607 ממשלות שהוקמו במדינות אירופה היו ממשלות מומחים שאינם פוליטיקאים. ממשלת מומחים מקבלת את המנדט לניהול ענייני המדינה לתקופה קצרה יחסית לשם ייצוב מערכות השלטון והכלכלה, עד אשר ניתן להשיב את המושכות לידי המערכת הפוליטית.

נראה כי לראשונה בתולדותינו נקלענו למשבר חוקתי המחייב נקיטת צעד חירום והרגעה יצירתי בדמות מינוי ממשלת מומחים לתקופה קצובה. בראש ממשלה כזו ניתן להציב דמות ציבורית וממלכתית שאינה שנויה במחלוקת שייבחר על-ידי נשיא המדינה כגון הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט או שופט העליון לשעבר אליקים רובינשטיין או נשיאת העליון לשעבר מרים נאור; ייתכן באופן זמני ניתן להציב את הנשיא ראובן ריבלין עצמו בראש ממשלה כזו, מבלי שהוא יוותר על תפקידו כנשיא. לצד ראש הממשלה יש להציב מספר מצומצם של מומחים בתחומי ביטחון, כלכלה, בריאות, משפט, חינוך ועוד כשרים בממשלה.

ממשלת המומחים תיזום תקציב מדינה חדש ותקדם רפורמות ושינויים הכרחיים התקועים למעלה משנה. הצעה דומה הועלתה לאחרונה על-ידי גורמים ממפלגתו של אביגדור ליברמן.

מינוי ממשלת מומחים אף יתרום להעצמת הכנסת ולאיזון חוקתי ממשי בין הרשות המבצעת (ממשלת המומחים) לבין הרשות המחוקקת. האיזון בין הרשויות הפוליטיות אבד בעשורים האחרונים, והכנסת למעשה נשלטת באופן כמעט מוחלט על-ידי הממשלה באמצעות ועדת השרים לחקיקה והמשמעת הקואליציונית הקפדנית. תפקוד של ממשלת מומחים א-פוליטית, לצד כנסת מתפקדת, ידגימו לנו עד כמה חשובה השותפות, הניגוד והמתח בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת בדמוקרטיה, ואולי תסייע לנו למצוא שיטת משטר ובחירות טובה יותר.

בימים הקרובים ייתכן שיעלו הצעות שונות לפתרון המשבר החוקתי. לשוב לשיטת הבחירה הישירה הישנה ללא הפקת הלקחים מהכישלון המהדהד של שיטה זו בפעם הקודמת תהא טעות מרה. ישנו גם קושי חוקתי לא מבוטל בהצעת ראש הממשלה לבחירה ישירה - האפשרות לתת רק לשני אישים או רק למי מבין חברי הכנסת המכהנים כיום להתמודד על התפקיד, מעלה שאלות כבדות-משקל ביחס לזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, וקשה לראות כיצד שינוי זה יעבור מבחן משפטי-חוקתי.

אלברט איינשטיין הסביר כי אי-שפיות הוא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. חזרה לשיטת הבחירה הישירה או סבב נוסף של בחירות כלליות לכנסת הם בהכרח בגדר אי-שפיות של המערכת הפוליטית. הדרך היחידה להחזיר את השפיות והיציבות למערכת השלטונית היא שינוי חוק היסוד בהוראת שעה זמנית, ובחירת הפתרון אותו נקטו במדינות אירופה במצבים דומים - מינוי ממשלת מומחים זמנית לשם ייצוב המדינה.

נתניהו, גנץ ושאר 118 חברי הכנסת - אנא פעלו בשפיות והשיבו את השפיות למערכת השלטונית שלנו.

הכותב הוא דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן; מוסמך מאוניברסיטת הרווארד, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי, ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי הרצליה; בשבע השנים האחרונות שימש כראש מטה משרד מבקר המדינה