דעה: סטארט-אפ ניישן זה סקסי אבל הלואו-טק זה העתיד

אנחנו חיים בעולם דינאמי שחלים בו שינויים בכל התחומים, כמו הדרך בה אנחנו מתקשרים, מתניידים, מנווטים ואפילו הדרך בה אנחנו מבשלים או עושים ספורט. הדבר קורה בגלל הפתרונות הטכנולוגים שנהיו נגישים ומהירים, ויכולים להעביר ולנתח הרבה יותר מידע.

המהפכה הטכנולוגית מחקה את ההפרדה בין התעשיות המסורתיות (חברות לואו-טק בתחומים כמו מזון, כימיה וחומרי גלם) לתעשיות החדשות. כיום כל חברה יצרנית, ולא משנה אם היא הייטק או מזון, מבוססת על טכנולוגיה, מחשבים ומערכות מידע. המון משאבים מושקעים בתחום זה שקיבל שם חדש ו"סקסי" - המהפכה התעשייתית הרביעית או בקיצור, תעשייה 4.0.

המהפכה הרביעית צפויה, כמו קודמותיה, להוריד את עלויות הייצור, אך גם לאפשר גמישות תפעולית וייצורית שלא הייתה כמותה. תארו לכם שנוכל להזמין מוצר שמותאם לנו ככפפה ליד, אך בעלות נמוכה מאוד. בתעשיית הבריאות למשל, נוכל להדפיס את התרופה בבית המרקחת הקרוב למקום מגורינו, או להכין פרוטזה או איבר לפי מידותיו של החולה. באמצעות מגוון טכנולוגיות כמו הדפסת תלת ממד, אוטומציה ורובוטים הפנטזיה הזו הופכת למציאות.

בישראל שקיבלה את הכינוי Start-Up Nation מפתחים מגוון רחב של טכנולוגיות אלו, שיכולות לשמש את התעשיה המסורתית, על ידי חברות מקומיות כמו Nogamy ו Comitigo שנותנות פתרונות בתחומים של אנליזת נתונים מתקדמת ובינה מלאכותית, פתרונות כמו LeaderMES המאפשרים ניהול ריצפת ייצור בענן , או חברות גלובאליות כ-IBM המפתחות פתרונות לתעשייה בחיפה ועוד.

כדי לשמור על כושר התחרות, נאלצו חברות התעשייה המסורתיות ברחבי העולם להעביר את הייצור לאזורים בהם כח העבודה הוא זול כמו סין והודו. זה הביא לצמיחה ועליה ברמת החיים במדינות אלו, וכתוצאה מכך עלות העבודה עלתה ביחס ישיר, ונוצרו בפני החברות הפועלות במערב אתגרים חדשים. בנוסף , ניוד המוצרים היקר מהארצות המייצרות לשווקים המערביים והחזקת מלאים גדולים, יצרו בעיות מבחינה תפעולית וכספית . על זאת ניתן להוסיף את הלקוחות הדורשים זמן תגובה מהיר, ואת הנושא של שקיפות המידע שגורמים לגידול בתחרות, כמו גם לשחיקת מחירים והגדלת המגוון הזמין ללקוח. כל אלו יוצרים לחץ על היצרנים לעשות שינוי במודלים עסקיים ומערכי יצור. ישראל אינה שונה בכך מארצות המערב האחרות. כבר תקופה ארוכה שלא נפתחים מפעלים תעשייתיים חדשים בישראל, וחברות מעבירות את היצור שלהן למזרח.

תעשייה 4.0 אמורה לחולל שינוי להחזיר את התעשייה למערב, הן בשל דרישת הלקוחות למוצרים בהתאמה יותר אישית, והן בגלל זמני תגובה מהירים ועלות תחרותית. התעשייה המסורתית בישראל צריכה ויכולה להשתמש ביתרון היחסי שלה כיצואנית פתרונות טכנולוגיים מובילה בעולם על מנת לייצר מהפכה. הממשלה מצידה צריכה לעודד רגולציה תומכת צמיחה כפי שנהוג במדינות המפותחות, להשקיע בהכשרות עובדים, לתגבר את המחקר, הפיתוח והחדשנות, להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדמות, ולתת מענקים והלוואות ליזמים בתחום הלואו טק כדי שיותר עסקים יוקמו וישרדו.

צעד ראשון ומשמעותי שהממשלה מובילה בימים אלו הוא הקמת מכון לייצור מתקדם, שתפקידו יהיה לקדם הטמעה של טכנולוגיות חכמות בחברות תעשייה ישראלית במטרה להעלות את הפריון ולהצעיד את ישראל לעידן התעשייה החכמה. המכון צפוי לקום תוך מספר חודשים בצפון הארץ בעלות של 10 מיליון שקל, והוא יספק לחברות בישראל באמצעות קבוצת הייעוץ תפן שירותי אבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה.

ובינתיים, עד שהמכון יקום והממשלה תיזום מהלכים נוספים, החברות יכולות ליישם את הפתרונות הקיימים בשוק ולהוביל את המהפכה מצידן. התעשייה המסורתית, שאיננה מורגלת בחשיבה על חדשנות, מתמקדת בשאלה כיצד ניתן לייעל את תהליך הייצור. החברות הללו צריכות לייצר לעצמן יתרונות טכנולוגיים שישפרו את הייחודיות והתחרותיות שלהן בשוק בישראל ובעולם. בתעשיית המזון למשל, שבה דרישות הצרכנים הולכות וגוברות יחד עם התחרות, עמידה במקום פירושה הפסדים ופרישה ממעגל העשייה. תעשיית המזון המסורתית חייבת להקדיש משאבים למחקר ופיתוח כדי להתמודד עם דרישות השוק המשתנה. אריזה מהפכנית, שימוש בתחליפי פלסטיק, הוספת טעם מיוחד למוצר או הכנתו עם פחות חומרים משמרים, או בגרסאות טבעוניות בהתאם למגמת הבריאות שתופסת תאוצה, כך למשל ניתן להפוך ליותר תחרותיים.

החדשנות בחברות המסורתיות היא ללא ספק מנוע צמיחה שיכול להוביל לשיפור החוסן הכלכלי של המשק, צמצום פערים חברתיים בפריפריה, הגדלת הפריון בתעשייה ולחיזוק היצוא. 

הכותבת היא מנכ"לית קבוצת תפן