נפתר זמנית משבר מכוני הבקרה בענף הבנייה

אנחת רווחה במשרד האוצר. בדיון שנערך אתמול בלילה בעניין הצעת החוק לפיזור הכנסת הביעו נציגי המשרד חשש מעצירה פוטנציאלית של בניית מסה של פרויקטים החל מינואר 2020. העילה: תיקון 122 לחוק התכנון והבניה, שקובע, שהחל מחודש ינואר 2020, כל מבנה בגובה של עד 9 קומות נדרש לעמוד בביקורת תכן וביצוע. לאור העובדה שמכוני הבקרה הקיימים, שדרכם הליך כזה יכול להתקיים לא ערוכים לעבודה בסדר גודל כזה, נדרשה הארכה למועד כניסת התיקון.

הסיבה לבהלה שאחזה באנשי האוצר היא שעד כה לא הוקמה ועדת הפנים והגנת הסביבה, שבסמכותה לאשר דחייה נוספת של תחילת פעילות מכוני הבקרה. מי שניסו "לסדר" את העניין היו אש מטה הדיור זאב ביילסקי וסגן שר האוצר איציק כהן שפעלו בענין, לצד הדרמה של פיזור הכנסת. מבדיקת "גלובס" עולה כי לבסוף סגן שר האוצר איציק כהן הגיש הסתייגות לחוק פיזור הכנסת, שהתקבלה, שבה ניקבע שהדיון יטופל בוועדת הכנסת הזמנית, או בוועדה מסוימת אחרת שתוקם לצורך העניין.

אחת מהתובנות של דו"ח זילר (ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור) ושל הרפורמה בחוק התכנון והבנייה, שאושרה בתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, הייתה הקמתם של מכוני בקרה לבחינת תכן הבנייה במסגרת היתר הבנייה והביצוע בפועל. תוספת הבקרה מוסיפה לכאורה עוד נדבך להליכים שהיו נהוגים בעבר, אך אמורה לשפר את איכות הבנייה ואת רף הבטיחות לשלום הציבור. כמו כן, מכוני הבקרה אמורים היו לזרז באופן משמעותי את קידום אישור היתרי הבניה. לעומת הוועדות המקומיות לתכנון ובניה, שקצב עבודתן איטי, המכונים מחויבים לספק תשובה בלוחות זמנים מהירים. עד חודש וחצי במקרה שבו הבקשה תואמת את תוכנית בניין העיר, ועד שלושה חודשים כשהיזם ביקש הקלה המקנה לו תוספת זכויות בנייה.

למרות שחלפו כמעט חמש שנים מאז ההחלטה על הקמת מכוני הבקרה הרי שעד כה הוקמו רק שישה מכונים. בשנה האחרונה הייתה בדיקת התקן וביקורת המבנה של בניינים בגובה של עד 9 קומות וולונטרית. כאמור החל מחודש ינואר 2020 הבדיקה הופכת לחובה, ומועד זה צפוי כעת להידחות.