דעה: מחיר למשתכן – המתנה שרק ממשיכה לקחת

כולם אוהבים מתנות. קשה אם כך להסביר מתנות בשווי מאות אלפי שקלים שישראלים מוותרים עליהן בהמוניהם. לפי בנק ישראל, עד סוף 2018 רק 30% מהזוכים בהגרלות "מחיר למשתכן" מימשו את זכותם לרכוש דירה מוזלת, והתוכנית עלתה יותר מ-6 מיליארד שקל. מאז עברה כמעט שנה, ובמקום לעצור ולבצע בחינה מחדש - החליטה הממשלה באחרונה על הארכת התוכנית. אם מחיר למשתכן תמשיך ללא הפרעה, עלותה צפויה להגיע לעד 25 מיליארד שקל. נציין, שהגירעון הגדול לא כולל עלויות אלה, שכן רובן ממומנות  מתקציב רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ולא מתקציב המדינה - שהן ישויות נפרדות מבחינה חשבונאית.

למרות שחלק ניכר מהציבור לא רוצה במתנה, הוא בהחלט משלם עליה. עלות התוכנית לא מגיעה יש מאין. באותו סכום היה ניתן לכסות חלק מן החוב הציבורי, ולהקטין משמעותית את תשלומי הריבית השנתית על החוב שעמדו על יותר מ-39 מיליארד שקל בשנת 2019. המדינה יכלה גם לבצע הפחתת מסים, כך שההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל תגדל, והם יוכלו לעשות בכספם כטוב בעיניהם - להשקיע בעצמם ובכלכלה, לרכוש מוצרים, שירותים ומתנות - שאחרים היו שמחים לקבל. הממשלה יכלה גם לממן בסכום זה את ביטול המכסים - מס הפוגע ברמת החיים והרווחה של אזרחי ישראל, ובמיוחד של העניים ביותר. 

העלות לאזרח אינה טמונה רק במה שהממשלה יכלה לעשות עם סכום זה ולא עשתה. העובדה שכמות משאבים כה גדולה מוקדשת לתוכנית כה כושלת, משמעותה שביד אחת מחלקת הממשלה מתנות לא רצויות, וביד השנייה תצטרך לגבות עוד ועוד - או בהעלאות מסים למיניהם, או בקיצוץ שירותים שונים. גם תומכיה המעטים של התוכנית, המגינים עליה בחזקת "עדיף מכלום", צריכים להישיר מבט אל העלויות, ולתהות אם התוכנית מצדיקה אותן.

האם מתנה של כמה מאות-אלפי שקלים לכמות נמוכה יחסית של אזרחים, מצדיקה - הכנסה פנויה נמוכה יותר לכלל האוכלוסייה, פחות מיטות אשפוז, פחות שעות לימוד, פחות סיוע לנזקקים, פחות אוטובוסים, כבישים באיכות נמוכה יותר, ועוד מחדלים?

ומה עם מחירי הדיור? מלכתחילה, הסיכוי של התוכנית להורדת מחירי הדיור היה קלוש. אנשים לא "פשוט רוכשים דירה", שהרי כל "דירה שונה זו מזו בדרכה". אחת גדולה יותר, אחת קטנה יותר, אחת נמצאת בעיר הזו, והשנייה בשכונה ההיא. מחירי הדיור הגבוהים נובעים מביקוש לשירותי דיור, יחד עם היצע נמוך של שירותי דיור. ייתכן שחשבתם לרכוש דירה, בתקציב מסוים. עכשיו "מחיר למשתכן" מציעה לכם עוד כמה מאות-אלפי שקלים לרכישה. באותו מחיר של דירת 3 חדרים, תוכלו להרשות לעצמכם דירת 4 חדרים; באותו מחיר של דירה בפריפריה תוכלו להרשות לעצמכם דירה במרכז. כך, כבמטה קסם - הביקוש לדיור רק עלה, ואיתו המחירים. הירידה הפעוטה במחירי הדיור בין 2017 ל-2018 (פחות מ-0.83% נומינלית) כבר "התהפכה", ומחירי הדיור עלו ב-1.4% בין 2018 ל-2019. 

הבעיה המהותית של שוק הדיור היא היעדר היצע יחסית לביקוש הגואה ולכן אין טעם לעודד את הביקוש.

אם ממשלת ישראל רוצה להוריד את מחירי הדיור באופן מהותי, עליה לפתור את בעיית ההיצע. ידוע שישנו מחסור של קרקעות מתוכננות זמינות לשיווק, ועבור רוב הרשויות המקומיות תושבים חדשים הם מעמסה ולא ברכה; כך שיש להן תמריץ שלילי לקדם בנייה למגורים.

כל פתרון אחר הוא (אפילו לא) לטווח קצר, שיגולגל כולו עלינו. 

הכותב הוא כלכלן בפורום קהלת