דעה: הברקזיט הוא רק ההתחלה

חמש שנים. זה הזמן שהרוויח בוריס ג'ונסון כדי להתחיל עידן חדש בהיסטוריה של בריטניה, ולבסס את עצמו כמנהיגה, בהנחה שיכלכל את צעדיו נכון. מי שנבחר על-סמך הבטחה פשוטה לכאורה, יישום הברקזיט! עתיד לגלות שתאריך "היציאה", 31 בינואר 2020, הוא נקודת הזינוק ולא הסיום.

המשימה המוטלת על ג'ונסון היא לבנות מחדש את יחסי החוץ של בריטניה. כמי שהייתה חלק מאירופה, מ-1973, חלקים מיחסיה הבינלאומיים, לרבות קשרי סחר, אקדמיה, תרבות ועמדות מדיניות, הוכפפו לקונצנזוס האירופי ולמדיניות שהכתיבו הפקידים בבריסל. הרצון לעצמאות עמד בבסיס "העזיבה" שהוביל ג'ונסון, וכעת עליו לספק את הסחורה ולהראות שהוא גם מקיים את הבטחותיו.

הראשון להתייצב לצד ג'ונסון היה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שיש דמיון ביניהם. ג'ונסון הקפיד להימנע מחיבוק דוב של טראמפ בקמפיין, מכיוון שהנשיא האמריקאי לא פופולרי בממלכה. אך כעת, לאחר קבלת אמון העם, ג'ונסון יכול להוציא לחופשי את יחסיו החמים עם הנשיא האמריקאי. טראמפ כבר מיהר להזמין את ג'ונסון לחתום על הסכמי סחר חדשים, שאותם הגדיר "טובים מכל מה שהאיחוד-האירופי היה יכול להשיג". ג'ונסון צפוי להיכנס למשא-ומתן מואץ, ולהראות לציבור שבחר בו שיש פירות לברקזיט.

בישראל מיהרו גם לברך את ג'ונסון, אך ברכות לא יספיקו. לנו בישראל, הניצחון של ג'ונסון והברקזיט הצפוי מהווים הזדמנות שעלינו לאמץ. בריטניה שאינה חברה באיחוד, כבר לא תהיה כבולה לקונצנזוס האירופי ביחס לישראל. בריטניה משוחררת ממגבלות בריסל כבר לא תהיה כבולה למדיניות האירופית ביחס לאיראן ולהסכם הגרעין. ראינו זאת השנה כשבריטניה הכריזה על חיזבאללה כארגון טרור, בניגוד למדיניות האירופית הרשמית. בריטניה עצמאית תוכל גם להעצים את יחסי הסחר עם ישראל, בלי חרמות, סימונים ורשימות שחורות. 

רבים חושבים על השירות הציבורי בלונדון דרך הפריזמה של סר האמפרי מ"כן אדוני ראש הממשלה" - דרג פקידותי שמנהל את העניינים כשהפוליטיקאים מעליו מתחלפים. לרוב זה גם היה נכון, ולכן מדיניות בריטניה כלפי ישראל נקבעה על-ידי פקידי משרד החוץ, שכונה "חיל הגמלים" (Camel Corps), עקב נטיית הפרו-ערביסטית . בחודשים המעטים של בוריס ג'ונסון בדאונינג 10 הוא הראה שהוא מתכוון לכתוב את כללי המשחק מחדש. המושב של בריטניה במועצת הביטחון ייצג מעכשיו רק את מדיניות ממשלתה והעומד בראשה, ונקווה שרה"מ  ישנה גם את ההצבעה האוטומטית של בריטניה באו"ם.

בריטניה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, בהיקף של כ-10 מיליארד דולר אשתקד. כעת נפתחה האפשרות לשיפור נוסף. לישראל יש מה להציע לממלכה בתחומי טכנולוגיות בריאות, קומוניקציה, סייבר ועוד. הבריטים שמו את החדשנות הישראלית על סדר יומם והקימו כאן מרכז חדשנות. כעת ישראל צריכה לנקוט צעדים מעשיים כדי להפוך את החדשנות למובילה ביחסי הסחר עם בריטניה.

ישראל תטעה בגדול אם לא תנצל את ההזדמנויות שנפתחו. הן ביחסיה עם בריטניה, וגם כגשר למדינות המפרץ. כאן "חיל הגמלים" יכול לסייע, עקב קשריו העמוקים איתן. באחרונה ראינו התקרבות בין ישראל למפרציות, הן עקב האיום האיראני המשותף, והן הודות למאמצי ממשל טראמפ לקרב בין המדינות לקראת "עסקת המאה". בריטניה של ג'ונסון יכולה למלא תפקיד משמעותי בקידום מטרה זאת, ומשולש של ישראל-בריטניה-המפרץ יכול להביא הישגים גדולים לצדדים, בעיקר כשבריטניה יוצאת לדרך חדשה ועצמאית.

בזווית היהודית-ישראלית, אסור לראות בניצחון של ג'ונסון על ג'רמי קורבין כניצחון על האנטישמיות. בריטניה משקיעה מדי שנה מיליוני פאונדים בחינוך לזיכרון השואה ונגד אנטישמיות, ומפעילה תוכניות רבות בתחום. העובדה שדווקא בה, אדם כקורבין הגיע למרחק נגיעה מתפקיד ראש הממשלה, צריכה לעורר דאגה. עליה  להזכיר, שהמאבק באנטישמיות צריך להיות יומיומי, משותף לכולם, ולא מתפשר. ג'ונסון וממשלת בריטניה חייבים להגביר את מאמציהם בתחום זה, וממשלת ישראל חייבת לעמוד לצידם, ולנהל את המאבק יד ביד עם הממלכה.

חמש שנים. זה הזמן שעומד לרשות ג'ונסון להוציא את המיטב מהברקזיט, ולהוכיח שהוא יוביל לעתיד טוב יותר. לצורך כך יהיה עליו לגייס את מיטב הכישרונות הקיימים בממלכה, והם רבים. קודמיו נכשלו בכך, כעת הדבר מונח על כתפיו. אם הברקזיט ייכשל, הוא יוביל בסופו של דבר לאקזיט של ג'ונסון מדאונינג 10. 

הכותב הוא ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה; לשעבר שגריר ישראל בבריטניה