הפסקת הנפקת אג"ח מיועדות לחוסכים לפנסיה "לא תפגע בפנסיונרים"

הסכמת רשות שוק ההון להפסקת הסדר הנפקת אג"ח מיועדות לחוסכים לפנסיה, היא צעד ראשון בדרך ממושכת ורוויית מכשולים שהמהלך צריך לעבור כדי לצאת לפועל. בדרך יידרש האוצר לגייס את תמיכת הממשלה הבאה כשתקום, באופן שתסכים להתמודד עם ההתנגדות הקשה הצפויה למהלך מצד ההסתדרות ובכנסת.

ההתנגדות להסדר המוצע תתבסס על כך שההסדרים מסוג זה מציעים ודאות נמוכה יותר לחוסכים לפנסיה וכרוכים בסיכונים רבים מבחינת ניהול הכספים. ברשות שוק ההון טוענים, כי בהסדר הנוכחי לא צפויה כל פגיעה בחוסכים, אך מציינים כי מטרת המהלך לשפר את הניהול התקציבי של המדינה ולא את מצבם של החוסכים.

אגרות החוב הארוכות של ממשלת ישראל רשמו היום עליות מחירים במסחר בשווקים, על-רקע ציפיות בשוק כי גופי הפנסיה יסיטו השקעות שנתיות במיליארדי שקלים הנמצאות כיום באג"ח המיועדות לאגרות ממשלתיות סחירות, מה שיביא לעליית מחיריהן.

באוצר לא ממהרים לברך על המהלך

אולם אנליסטים בעלי היכרות עם האוצר וניהול התקציב, ציננו את ההתלהבות. "חייבים לזכור שבהגדרה האוצר גם יגדיל את הנפקות האג"ח הסחירות, בהיקף דומה לירידה בגיוס הלא סחיר", אמר הכלכלן יונתן כץ מלידר שוקי הון.

"כך, שלא יחול שינוי ביחס היצע לביקוש בשוק האג"ח הממשלתי. למעשה, תיתכן ירידה נטו בביקוש לאג"ח ממשלתי אם קרנות הפנסיה יעדיפו השקעה חלופית באג"ח קונצרני, מניות או השקעות בחו"ל על פני אג"ח ממשלתי ישראלי סחיר".

האוצר פרסם היום הודעת הבהרה ביוזמת המנכ"ל שי באב"ד, שלפיה "אין הסכמות על מודל חלופי וכי כל שינוי במודל הקיים מצריך הסכמות רחבות של כלל הגורמים הרלוונטיים, כפי שנעשה בוועדה לבחינת אג"ח מיועדות. מאחר שהוועדה לא התכנסה שוב ולא דנה בשום מודל חלופי, בשלב זה אין שינוי במדיניות הקיימת. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שאנו מצויים בתקופת בחירות, ונושא כה חשוב ומרכזי ככל שייעשה בו שינוי יובא קודם כל בפני שר האוצר והממשלה הבאה".

באגף התקציבים התייחסו בדיונים בספקנות למודל המוצע, משום שהוא יחייב את המדינה לממן הפסדים בקרנות הפנסיה מתקציב המדינה - דווקא בשנים קשות שבהן הכנסות המדינה יהיו נמוכות.

הישג חשוב לחשב הכללי רוני חזקיהו

הסכמת יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת למהלך שיביא להפסקת הנפקת האג"ח המיועדות, היא הישג של החשב הכללי רוני חזקיהו שהציג את ביטול ההסדר כאחד מיעדיו המרכזיים עם כניסתו לתפקיד.

לאוצר יש אינטרס ברור לבטל את ההסדר. ראשית, בגלל עלויות הריבית של האג"ח, שמשלמות כיום לחוסכים ריבית שנתית ריאלית של 4.86%. מדובר בסבסוד שעולה לאוצר כ-8 מיליארד שקל בשנה, ברמות הנוכחיות והאפסיות של ריבית השוק.

בנוסף, העובדה שמשקל האג"ח המיועדות בחוב הכולל של המדינה הולך וגדל, מהווה בעיה לא פשוטה עבור האוצר, שעלולה לסכן בעתיד גם את דירוג האשראי של ישראל. הנפקת האג"ח גורמת "רעש" רב בניהול השוטף של החוב הממשלתי: החודש, למשל, נאלץ האוצר להגדיל משמעותית את היקף ההנפקות בגלל עליית תשואות בתיקי החיסכון לפנסיה שמחייבת אותו להגדיל את היקף ההנפקות.

זאת, משום שגופי הפנסיה רשאים להחזיק עד 30% מהתיקים באגרות חוב מיועדות.

חזקיהו לא הצליח לשכנע את קודמתו של ברקת, דורית סלינגר, כי מדובר בהסדר שאינו פוגע בחוסכים לפנסיה. סלינגר, בגיבוי הדרג המקצועי ברשות, סברה כי כל התחייבות שתציע המדינה להבטחת תשואה תהיה בהכרח נחותה ברמת הוודאות שהיא מעניקה לחוסכים, לעומת הוודאות שמקנה ההסדר הנוכחי.

ברקת, על-פי הודעת הרשות, שוכנע כי המהלך "לא יפגע כהוא זה בפנסיונרים". על-פי דובר הרשות, "מדובר במכשיר פיננסי זהה או טוב יותר לפנסיונר, שיעיל יותר פיננסית למדינה".

ברשות הסבירו, כי "ההסכמות במודל החדש מדברות על שמירת מצבו של החוסך והגימלאי על פני כל האופק. היינו סיבסוד זהה לזה שניתן במיועדות שיחושב במצטבר (ריבית דריבית) לכל סכום שנחסך, בעת כל משיכה". עם זאת, ברשות ציינו כי "השינוי והשיפור המשמעותי במודל הוא בצד היעילות הפיננסית שלו למדינה".