דעה: תמהיל דלקים מאוזן יוביל לביטחון

במאמרה מ-28.11.19 ב"גלובס" ("השר שטייניץ מתקדם למדיניות האנרגיה של האתמול") מאשימה שני אלוני את משרד האנרגיה פעמיים: הראשונה, נוגעת ליעד אנרגיות מתחדשות נמוך (30%) ל-2030. השנייה, המשרד מעודד חיפוש והפקת גז ונפט ששריפתם מובילה להתחממות הגלובלית.

באחרונה מוביל שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מדיניות - שכבר נושאת פירות - להפחתת השימוש בפחם ולהפסקתו ב-2025. בארבע השנים האחרונות (2014-2018) ירד זיהום האוויר מייצור חשמל ב-50%, ופליטות 2CO פחתו ב-9%. זאת, למרות הגידול בצריכת החשמל ב-13% באותה התקופה. חזונו הנוסף של המשרד עלייה משמעותית בייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת. 

מחירי ייצור החשמל מאנרגיה סולארית הם היום הנמוכים ביותר, והאפשרות לאגירת הרבה חשמל בסוללות, הופכת לכלכלית יותר. לקראת "פריז" ב-2015 נקבע יעד ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ל‑17% ב-2030; ושהיעד ייבחן מעת לעת. על בסיס בחינה כזו הודיע שר האנרגיה על העלאת היעד ל-30%. עם זאת, שיקולי אמינות האספקה הם המרכזיים בקביעת תמהיל ייצור החשמל. הרי איננו רוצים לשבת בחושך ולשלם חשבון חשמל מופרז.

מדינות שמייצרות כמעט 100% חשמל מאנרגיה מתחדשת, מנצלות משאבי טבע שאינם זמינים בישראל, כמו נהרות גדולים, וחום גיאותרמי (כמעיינות חמים), המניבים חשמל זול וזמין בכל השנה. מדינות אחרות יכולות לרכוש חשמל משכנותיהן, כשאין ייצור חשמל מרוח או משמש. לצערנו, לנו אין יכולת כזו. 

משק חשמל המתבסס על ייצור סולארי גבוה, ללא סחר עם השכנים, דורש יכולת ייצור חשמל מלאה גם כשאין שמש. שיאי הביקוש לחשמל בקיץ הם בשעות הערב המוקדמות, שבהן אין שמש. אז מהיכן יבוא החשמל? פתרונות האגירה כיום, עדיין יקרים, אך בקרוב תשולב אגירה רבה גם במשק הישראלי.

בעיה גדולה צפויה בחורף, בשבוע מעונן שבו נתקשה בייצור סולארי, ולא ניתן יהיה לטעון את הסוללות. הפתרון המעשי היום הוא שמירת היכולת לייצר חשמל בגז טבעי, אפילו כשיהיו 30%-50% ממוצע שנתי של ייצור סולארי. לכן, גם ייצור חשמל בגז טבעי לא ייעלם בקרוב. 

משרד האנרגיה ימשיך לבחון אפשרויות להגדלת ייצור החשמל המתחדש באופן שוטף. לא נעצור ב-30% אם תהיה אפשרות טכנית וכלכלית להגדלת חלק האנרגיה המתחדשת בתמהיל, תוך שמירת אמינות האספקה ומחירים סבירים. בנושא הגז הטבעי, עומדת בפנינו דילמה - האם למקסם את משאב הטבע שזכינו בו, או לוותר עליו לטובת צמצום הפליטות, אפילו אם נתעלם מכך שאנו מדינה קטנה שהשפעתה מזערית על הפליטות בעולם; ושאם לא נמכור גז טבעי, ימכרו אותו אחרים.

רוב מדינות העולם, כולל המתגאות בגישתן האקלימית ממשיכות בינתיים להפיק דלקים פוסיליים. בנורבגיה, כמעט 100% מהחשמל מיוצר מאנרגיה מתחדשת הידרואלקטרית. אולם ב-2017 מכרה נורבגיה דלקים בשווי 50 מיליארד דולר! צריכת החשמל העצמית שלה היא כעשירית ממכירות הדלקים שלה. כך שכמות האנרגיה המתחדשת מסך האנרגיה שנורבגיה ייצרה כולל היצוא היא כ-6%, והשאר דלקים פולטים - דומה לישראל השנה. בנוסף, נורבגיה המשיכה לחלק רישיונות חיפוש חדשים בים הצפוני גם ב-2019.

לטעמי, אין לאסור חיפושי גז טבעי ויצוא, אלא לנצל את ההכנסות מהם לצמצום הנזק הסביבתי. כך, נוכל גם ליהנות מהפירות הכלכליים של האוצר שבאדמתנו - עשרות מיליארדים שילכו לטובת התושבים - ופחות לפגוע בסביבה. את ההכנסות ניתן להשקיע בהפיכת פליטות ה-CO2 לדלקים, על-ידי השקעת אנרגיה מתחדשת בתהליך שממחזר פליטות, שאיננו כלכלי היום.

המקבילה בעולם התחבורה לקריאה להפסקת חיפושי והפקות גז ונפט בגלל הפליטות, היא להפסיק לנסוע ברכב בגלל תאונות הדרכים. במקום זאת, פועלים לצמצום התאונות באמצעים טכנולוגיים, כפיתוח תחבורה ציבורית, רכב אוטונומי וכבישים בטוחים. אני קורא לארגונים לעודד יותר השקעות בטכנולוגיות לצמצום הפליטות, ופחות לפעול לצמצום פליטות על-ידי ירידה ברמת החיים. 

הכותב הוא המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיה