כמה מס תקבל המדינה ממכירת הבאנה לאבס, והאם זה יכול לעזור עם הגירעון?

עסקת המכירה של הבאנה לאינטל תמורת 2 מיליארד דולר במזומן צפויה להניב לקופת המדינה כ-350-500 מיליון דולר במסים (1.25-1.75 מיליארד שקל), כך לפי הערכות שמבוססות על כך שלפחות 50% מהמניות בחברה מוחזקות בידי המייסדים ועובדי החברה הישראלים.

האם התמורה יכולה לסייע למדינה לצמצם את הגירעון? "עד לעסקה האחרונה היו השנה אקזיטים בסכום כולל של שלושה מיליארד דולר ולא ראינו מהם אגורה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר באוצר. וגם אם הכסף יגיע - האוצר לא יוכל להשתמש בו בחודשים הקרובים במסגרת הצרה שנקראת התקציב ההמשכי. זאת מכיוון שלחשב הכללי יש סמכות בחוק להקצות בכל חודש רק 1 חלקי 12 מסכום השווה לתקציב 2019 שאושר בכנסת. כך, גם אם המדינה תקבל מיליארדי שקלים, לא תהיה בכך הקלה לציבור בישראל. הכסף כן יעזור לצמצם את הגירעון התקציבי.

עו"ד ליאור נוימן, ראש מחלקת מסים במשרד ש. הורוביץ, מעריך שהתמורה למדינה תעמוד על 350-400 מיליון דולר. "יש להניח שבסיס המס של המייסדים והעובדים הינו אפסי, ולכן מרבית תמורת המכירה מהווה את רווח ההון שלהם במכירת המניות. שיעור מס רווח ההון שישולם בידי המייסדים, בהנחה שהם מהווים בעלי מניות מהותיים, הוא 30% בתוספת מס יסף בשיעור של 3% וביחד 33%. זאת, בעוד ששיעור המס בידי העובדים תחת ההנחה שהאופציות/מניות הוקצו להם לפי תוכנית 102 לפקודה הוא 25%". נוימן ציין כי הנחת העבודה היא שיש כ-10% נוספים שמוחזקים על ידי משקיעים ישראלים, וגם הם משלמים מס של 25%, בתוספת מס יסף של 3%.

עו"ד טלי ירון-אלדר, ממשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות’ ונציבת מס הכנסה לשעבר, מעריכה כי הסכום עשוי להגיע לכחצי מיליארד דולר ומציינת כי "במכירת מניות של חברה ישראלית, בעלי מניות זרים שהשקיעו בחברה יהיו פטורים בדרך כלל ממס רווחי הון בישראל".

סוגיה נוספת היא מה תעשה אינטל עם החברה הנרכשת בעתיד. לדברי עו"ד בועז פינברג, מנהל מחלקת המסים במשרד ZAG-S&W, "יש שאלה האם אינטל תשאיר את החברה בישראל, או האם תעביר פעילות קניין רוחני לחו"ל. אלה דברים שעליהם יש היום מחלוקות חריפות בין רשות המסים לחברות, שבאו לידי ביטוי בפסק-דין ברודקום שפורסם לאחרונה".