כך הפרלמנטים בעולם צועדים אל עבר שוויון מגדרי, וכך ישראל ממשיכה להידרדר

נדמה שיותר משתושבי פינלנד הופתעו בשבוע האחרון מהמינוי של סאנה מרין - פוליטיקאית צעירה בת 34 - לתפקיד ראש הממשלה, הם הופתעו מהתגובה הבינלאומית למינוי. מרין, כוכבת עולה במפלגה הסוציאל-דמוקרטית שכיהנה בעבר כראש העיר טמפרה, נבחרה בהצבעה פנים-מפלגתית ביום שבת האחרון להחליף את הפוליטיקאי הוותיק אנטי רינה (55), שפרש עקב ביקורת ציבורית על התנהלותו. הפוליטיקה הפנים-פינית אינה עומדת בראש מעייניה של התקשורת הבינלאומית בדרך כלל, אך כשזו שמה לב שמרין עומדת למעשה בראש קואליציית שמאל של חמש מנהיגות צעירות - ארבע מהן מתחת לגיל 40 - הדרך היתה קצרה לתהודה בינלאומית בעבור המדינה הנורדית.

חוסר ההפתעה בפינלנד עצמה מהמינוי נובע ככל הנראה מהעובדה שהיא הייתה המדינה הראשונה באירופה שהעניקה לנשים זכות בחירה עוד ב־1906 (קדמו לה ניו זילנד ואוסטרליה). באותה השנה, באופן חריג לעומת מדינות אחרות, היא גם העניקה לנשים את הזכות להיבחר ולמעשה - חברות הפרלמנט הראשונות בעולם היו פיניות. מאז שנת 2000 כיהנו במדינה הצפונית שתי נשים כראשות ממשלה, ובעיקר זכורה במדינה דמותה של טריה האלונן, הנשיאה המיתולוגית של פינלנד שכיהנה כ-12 שנים, עד 2012. כמו במדינות סקנדינביות אחרות, השוויון המגדרי הוא יותר הנחת-יסוד בחברה ופחות אפליה מתקנת, והיא תקפה במשחקי הכדורגל המעורבים בבתי הספר באותה מידה שהיא תקפה בפוליטיקה.

מה שעוד הפתיע את הפינים הייתה העובדה שלא כולם התייחסו למינוי בתור צעד קדימה. כששר הפנים האסטוני, מדינה סמוכה שמשתדלת לשמור על קשרים טובים עם פינלנד, ביקר בחריפות את מינויה ואמר שהוא שקול לבחירת "אשת מכירות" לתפקיד ראש הממשלה, הדבר הפך למשבר בין המדינות. נשיא אסטוניה נאלץ להתקשר בימים האחרונים לנשיא פינלנד כדי להתנצל.

פינלנד אולי חלוצה בתחום הייצוג הנשי בפוליטיקה, אך אינה לבד. בשנים האחרונות באירופה, בין אם כחלק מיוזמות אד-הוק או מהבשלה של תהליכים ארוכי שנים, גובר השוויון המגדרי בפוליטיקה. בבחירות האחרונות שהתקיימו בבריטניה ביום חמישי האחרון, למשל, נכנסו לפרלמנט יותר נשים מגברים ממפלגות ה"לייבור" וה"ליברל דמוקרטים". אצל השמרנים, התמונה הפוכה לגמרי ורק אחת מארבעה נציגים היא אשה. כתוצאה מכך, 220 נשים יישבו בבית הנבחרים הבריטי שיושבע השבוע, שבו 650 מושבים - שיא של כל הזמנים.

בבחירות בתוך מפלגת SPD הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית החודש, צוותו המתמודדים על הנהגת המפלגה לזוגות - פוליטיקאי ופוליטיקאית - כפי שעשו בהצלחה ה"ירוקים" בגרמניה כבר לפני עשור, מתוך מטרה להגביר את השוויון במפלגה. כך הממשלה בגרמניה, בראשות הקאנצלרית הראשונה בתולדות המדינה, אנגלה מרקל, מכילה מספר שווה של שרות ושל שרים.

במקביל, ברחבי אירופה הולך ועולה מספר הפוליטיקאיות הנבחרות לפרלמנטים הלאומיים, והממוצע הכלל-אירופי עומד על 29% נשים מכלל נציגי בתי הנבחרים באיחוד האירופי, לפני נתוני ארגון CEMR (Council of European Municipalities and Regions). זה אולי נשמע רחוק ממחצית, אך מדובר על עלייה של 7% בהשוואה למצב לפני עשור. אוקראינה, הונגריה ומלטה נמצאות בתחתית רשימת השוויון המגדרי בפרלמנטים, עם בין 10% ל-20%, לעומת איסלנד ושוודיה שבהן יש כמעט שוויון מלא (46% ו-44%, בהתאמה). גם צרפת מככבת בראש הרשימה. בישראל, לשם השוואה, 28 מ-120 חברי הכנסת הנוכחית הן נשים (23%).

 אנגלה מרקל / צילום: מייק סגר, רויטרס

החתירה לשוויון מגדרי פוליטי אינה נעשית רק באירופה. יש כיום 22 בתי נבחרים בעולם שבהם יש לכל הפחות שוויון בין הנשים לגברים, וב-14 מהם לפחות ממחצית הממשלה מורכבת מנשים, לפי נתוני סקירה גלובלית של ארגון iKNOW Politics. רובם אגב לא באירופה, כולל קוסטה-ריקה, אל-סלוודור, קולומביה ורואנדה - שמחזיקה בשיא העולמי של שיעור חברות הפרלמנט - 61.3% נשים.

חינוך מתקדם ושוק עבודה שוויוני

בחזרה לפינלנד. מרין הפינית עומדת בראש קואליציה של חמש מפלגות שמאל קטנות. היא אם לתינוקת, בת למשפחה שבה גדלה וחיה עם שתי אמהות - אמה הביולוגית שנפרדה מאביה ובת זוגה. היא חזרה ואמרה בימים האחרונים כי אינה מבינה מדוע עושים עניין גדול מהגיל או מהמגדר שלה. "אני לא רואה ששואלים פוליטיקאים גברים לגבי הגיל שלהם או איך זה להיות גבר", ציינה. היא למדה ניהול אדמיניסטרציה, והצטרפה לאגף הצעיר של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. היא התמודדה על ראשות העיר טמפרה ב-2008 ונכשלה, ואז שוב ב--2012 בהצלחה. לאחר מכן נבחרה לתפקיד שרת התחבורה ופרחה במפלגה. בהתאם לחזונה - קידום נשים בפוליטיקה - בממשלה הפינית הנוכחית יש 12 שרות, לעומת שישה שרים גברים בלבד.

בשבוע האחרון התגייסו מומחים רבים להסביר לציבור האירופי מדוע דווקא פינלנד היא המקום שבו נבחרה הפוליטיקאית הצעירה לראשות הממשלה. בין השאר, פינלנד נחשבת לחלוצה בתחום העבודה, במיוחד במתן דגש על איזון בין עבודה למשפחה, וכמי שהובילה עד לאחרונה (לפי מבחני פיז"ה), את מערכת החינוך הטובה ביותר בעולם. העובדה כי המדינה מסייעת לאמהות ולאבות בניהול המשפחה - באמצעות חינוך מסובסד, זמן חופשי רב, הכנסה פנויה רבה ועוד - מאפשרת לנשים להיכנס ללא מחסומים רבים לתחומים הנחשבים לאינטנסיביים, כמו פוליטיקה. חופשת לידה שווה לנשים ולגברים ועידוד פעיל של גברים לבלות זמן עם המשפחה הופכים את ההורות לשוויונית יותר מבחינת זמן.

בין ההסברים בולט גם חלקו של שוק העבודה הפיני. יוהאנה קנטולה, פרופ’ למגדר באוניברסיטת טמפרה, הסבירה ל"גרדיאן" הבריטי כי השוויון בעבודה נובע מההיסטוריה של פינלנד כמדינה חקלאית. "שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה במדינה תמיד היה גבוה (68.5% מהנשים לעומת 70.7% מהגברים)", בין השאר משום "שהמדינה עברה תהליך תיעוש רק בשנות ה-60’, ועד אז נשים וגברים עבדו שכם אל שכם בחוות ובחקלאות". פינלנד מובילה את העולם גם בדירוג זה.

"אני לא מופתעת שמרין מונתה לראשת ממשלה", אמרה ל"רויטרס" מריה בק, פרופ’ למדעי המדינה מאוניברסיטת הלסינקי, "וכנראה שהדבר נובע בעיקר מהמודל הנורדי של שוויון כלכלי וחברתי. מלבד העובדה שהיא אשה צעירה, יש די הרבה נשים בצמרת הפוליטיקה".

בעבור רבים, פינלנד ומדינות אחרות בסקנדינביה מציירות תמונה אופטימית של העתיד האירופי. עד כה, כל מדינה באירופה חוקקה חוקים שונים בנושא, מה שאיפשר ויצר מנעד רחב מאוד של גישות - ממלטה השמרנית בדרום ועד לשבדיה הליברלית בצפון. עכשיו, עם תחילת כהונתה של נשיאת הנציבות האירופית החדשה, אורסולה פון-דר-לאיין (ששברה תקרת זכוכית בגרמניה, כשמונתה לאשה הראשונה בתפקיד שרת ההגנה) - הדברים מתחילים להשתנות גם ברמת האיחוד.

 ראש ממשלת פינלנד, סאנה מרין / צילום: Vesa Moilanen/Lehtikuva, רויטרס

פון-דר-לאיין, לצד הבטחות לשנות את האיחוד האירופי ל"גוף המדבר את שפת הכוח" ומחויבות ל"מהפכה ירוקה", גם הציבה את קידום השוויון המגדרי כאחת ממשימותיה לכהונה הקרובה. זו הסיבה שדרשה, לראשונה, כי כל אחת מ-28 המדינות החברות באיחוד האירופי יציעו גבר ואשה לתפקיד הנציבים הנשלחים לבריסל. למעשה, לא כולן עשו זאת, אבל פון-דר-לאיין וצוותה דאגו שהנציבות תהיה מאוזנת מבחינה מגדרית. ביחד עם נשיאת הבנק האירופי החדשה, כריסטין לגארד, שתי הנשים בצמרת האיחוד האירופי משדרות מסר חיובי למחצית הנשית בקרב חצי מיליארד תושבי האיחוד.

שלל הארגונים המקדמים שוויון מגדרי, במיוחד באירופה, חלוקים. חלק מצביעים על ההתקדמות האדירה שנעשתה בשנים האחרונות, חלק מבכים את הזמן הרב שייקח עד שיושג שוויון בכל אירופה. כך, למשל, ב-1979 רק 15% מכל חברי הפרלמנט האירופי היו נשים ואחרי הבחירות האחרונות במאי 2019 - 40% מחברי הפרלמנט האירופי. לפי CEMR, עם זאת, יידרשו לא פחות ממאה שנה כדי להגיע לשוויון מוחלט בפרלמנטים אחרים ברחבי היבשת, אם ההתקדמות תיעשה בקצב שבו נעשתה עד כה.
הכל התחיל במשבר הפיננסי ב-2008

זמן אינו המשתנה היחיד, ולכל מדינה יש נסיבות משלה. איסלנד, למשל, שנמצאת מחוץ לאיחוד האירופי אך חלק מהאזור הכלכלי שלו, הפכה בשנים האחרונות לאחד המקומות המובילים ביותר מבחינת שוויון מגדרי פוליטי בעולם. אחד הגורמים העיקריים היה המשבר הפיננסי ופשיטת הרגל של המדינה ב-2008, שהובלה על ידי שחיתות שנוצרה ברובה במועדון גברי של אנשי עסקים ומנהלי בנקים. כתוצאה מכך, נכנסו יותר נשים לפוליטיקה. יוהנה סיגורדרדוטיר, ראש הממשלה עד 2013, היתה האשה הראשונה בתפקיד באיסלנד וגם הלסבית המוצהרת הראשונה לעמוד בראשות ממשלה בעולם. גם היום מכהנת ראשת ממשלה באיסלנד.

גם גיאוגרפיה אינה קובעת מראש את המצב, ולמרות שמדינות סקנדינביה ניצבות בראש הטבלה העולמית, יש גם מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית שמקדמות שוויון מגדרי. ניקרגואה ממרכז אמריקה, למשל, מופיעה במקום החמישי בעולם - בין שבדיה לניו זילנד - בשוויון המגדרי הכולל לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי שפורסמו השבוע. ישראל, אגב, לפי דירוג זה, נמצאת במקום ה-64 בעולם, מתוך 153 מדינות.

"האיחוד האירופי מתקדם לעבר שוויון מגדרי, אבל בקצב של חילזון", הגדיר המכון האירופי לשוויון מגדרי (EIGE) את מצב העניינים בסיכום השנה שלו. הוא קבע כי בעוד באופן כולל, המגזרים שבהם השוויון הוא הרב ביותר הם הבריאות והכסף (למרות פערי השכר שקיימים בכל חברה אירופית, אפילו בפינלנד, ראו ידיעה בעמוד), המצב רע במיוחד במדד ה"כוח", הכולל גם ייצוג פוליטי. עם זאת, הוא מציין, זהו גם התחום שבו נרשם השיפור הרב ביותר בעשור האחרון. שבדיה ודנמרק בראש, יוון והונגריה בתחתית, נכתב, והמסקנה: "אנחנו עוד רחוקים מאוד מקו הסיום". הפורום הכלכלי העולמי חישב, בדו"ח האחרון שלו, את פרק הזמן המדויק - 97 שנים - אם המצב לא ישתנה. 

בינתיים בישראל: הידרדרות של 18 מקומות בדירוג השוויון המגדרי העולמי למקום ה-64

ישראל צנחה בחדות במדד השוויון המגדרי שמפרסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF), וניצבת נכון היום במקום ה-64 בלבד בעולם, מתוך 153 מדינות הכלולות בו. ישראל צנחה 18 מקומות לעומת הדירוג בו ניצבה בשנה שעברה בדו"ח, המשקלל סוגיות כמו פערי שכר, ייצוג נשים בפוליטיקה ועוד. את המקומות הראשונים במדד תופסות מדינות סקנדינביה וגם ניקרגואה, שבה יותר ממחצית מהפרלמנט ומהממשלה מורכבים מנשים.

הדו"ח, שפורסם היום (ג'), בודק את הנעשה ב-153 מדינות בעולם לפי נתוני השתתפות נשים בכוח העבודה, נגישות לחינוך, נגישות לבריאות וגם אפשרות וקידום ייצוג פוליטי. לדברי עורכי הדו"ח, השנה הוא גם כולל תת-מדד שבו בדקו עד כמה נשים מועסקות בתחומי עבודה הנחשבים לכאלה הדרושים בעתיד, ולא רק בעבודת כפיים. הדוח קובע כי למרות שיפור מתמשך שנרשם בשנים האחרונות, לפי הקצב הקיים יעברו עוד כמאה שנה עד ששוויון מגדרי יושג ברחבי העולם.

אחד התחומים בהם מתרכז הדו"ח הוא הייצוג הפוליטי. הוא קובע כי למרות שזהו התחום שבו נרשם השיפור הרב ביותר, הוא עדיין התחום בו יש את הפערים הגדולים ביותר בין נשים לגברים.

הנושא עלה לכותרות בשבוע האחרון בעקבות מינויה של הפוליטיקאית הפינית בת ה-34 סאנה מרין לתפקיד ראש ממשלת פינלנד, כשהיא מובילה קואליציה שבה חמש מנהיגות מפלגות, ארבע מהן מתחת לגיל 40.

לא רק באירופה יש ייצוג נשי שווה בפרלמנט, אלא גם במדינות רבות באמריקה הלטינית. המדינה המובילה את העולם בשיעור המחוקקות בבית הנבחרים היא רואנדה, עם 61.3%. בישראל, רק 23% מחברי הכנסת הנוכחית הם נשים.

הדו"ח גם מתייחס לבעיה המתמשכת של פערי השכר, שקיימים אפילו במדינות סקנדינביה, ולשיעור השתתפות נשים בכוח העבודה, שאינו עולה באופן משמעותי ברחבי העולם, לפי הנתונים. במבט גלובלי, רק 55% מהנשים עובדות, לעומת 78% מהגברים, לפי נתוני הדו"ח.

בנושא החינוך, ישנן 35 מדינות בהן יש שוויון מגדרי בנגישות לחינוך לנשים ולגברים, ביניהן ישראל. הדוח מציין כי חמש המדינות שרשמו את השיפור הרב ביותר בשנה החולפת הן מקסיקו, אתיופיה, מאלי, אלבניה וספרד. כל המדינות הללו נמצאות מעל ישראל בדירוג העולמי.

ניתוח הנתונים לגבי ישראל מראה כי בעוד היא השיגה כמעט שוויון מגדרי מלא בתחום החינוך, היא ניצבת באמצע הדירוג העולמי בגלל שני גורמים מרכזיים: חוסר ייצוג ומתן כוח פוליטי לנשים - המתבטא במספר נמוך של חברות כנסת, שרות בממשלה ומספר רב יחסית של שנים, שבהן ראשי הממשלה היו גברים - ופערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים לצד שיעור השתתפות נמוך של נשים בשוק העבודה.

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים, מסרה ל"גלובס": "אנחנו מידרדרים כי לאף אחד לא אכפת. יותר ויותר מדינות משקיעות בשנים האחרונות משאבים רציניים כדי לצמצם את אי השוויון המגדריים, וישראל פשוט נשארת מאחור. בעשור האחרון פערי השכר בין עובדים ועובדות במשרה מלאה הצטמצמו בארה"ב בשיעור של כ-9%, בבריטניה ב-25%, בשוודיה ב-31%. ובישראל - באחוז אחד בלבד, בושה גדולה".