"יש פה היסטוריה שנובל אנרג'י מגישה מידע לא אמין"

בית המשפט המחוזי בירושלים דן היום (ד') בעתירת 6 המועצות הסמוכות לאסדת "לוויתן" ועמותת "צלול", בנוגע לתהליך הנישוב של אסדת הגז "לוויתן" ההכרחי לשם הפעלתה. זאת, לאחר שאמש (ג') החליט השופט אלי אברבנאל להוציא צו ארעי ולעצור את תהליך הנישוב עד הדיון שאמור היה להתקיים ביום ראשון, אך לבקשת המדינה הוקדם להיום. העותרות טענו כי מדובר לסכנה בריאותית לציבור. 

מחוץ לאולם ולבית המשפט הפגינו תושבים רבים שהגיעו מהיישובים הסמוכים לאסדה, ורק מיעוטם הצליחו להיכנס אל אולם הדיון הצר מלהכיל את כולם.

בפתח הדיון ביקשה נציגת את המדינה בתיק, עו"ד כוכבית נצר-דולב, לקיים דיון במעמד צד אחד בשל המצב הבעייתי שנוצר לדבריה, כאשר דחיית הנישוב תוביל לדחיית הזרמת הגז שיועדה להתחיל בשבוע הבא, וכעת באם יהיה עיכוב - לא יוזרם בזמן גז לירדן. לדבריה, "העיכוב בהזרמת הגז עשוי לגרום למשבר ביחסים עם ירדן, והיחסים רעועים בין כה". לפי עו"ד נצר-דולב, הנזק על עיכוב של שלושה ימים מוערך על-ידי נובל אנרג'י בכ-60 מיליון שקל, וכל זאת "בשל עתירה שאין בה כלום".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הסביר מה התהליך הנדרש בהרצת האסדה ועד הזרמת הגז בצינורות לישראל ולייצור. "בזמן הנישוב יש פליטה מוגברת. לפי מודלים שערכנו, לא מצאנו שהיא תעלה את הריכוז שיש בחוף בצורה משמעותית. לפי הממצאים שלנו, היא מעלה את הזיהום ב-3.6% מערכי התקן, מהמצב הקיים. יש לנו את התקן המחמיר בעולם, ולפי חוק אוויר נקי, גם ממנו מותר לחרוג 7 פעמים בשנה. העלייה לא תהיה בכל תקופת ההרצה, אלא בתוך התקופה בשתי פעימות של 8 שעות".

לדבריו, "כדי לוודא את הבטיחות, אנחנו נמצאים בתוך האסדה ומודדים בצורה רציפה או קרוב לרציפה ויודעים מה הריכוז שנפלט בתוך האסדה. כך אנחנו יכולים להשוות את המודלים שלנו למה שקורה בשטח ויכולים לעצור את האסדה".

בעתירה ישנו סעיף המתייחס לכך שאין ניטור רציף על האסדה. על החוף יש תחנות המודדות את זיהום האוויר באופן רציף לאורך כל שעות היום. לפי שולי נזר, סמנכ"לית תעשייה במשרד להגנת הסביבה, נובל אנרג'י נדרשת למדוד את הפליטות גם על האסדה עצמה. בחלק מהמקומות מתבצע ניטור רציף, ובחלק דיגום - ניטור תקופתי. למרות שאת הניטור מבצעת נובל, לדברי נזר בזמן הנישוב מומחה של משרד הפנים יהיה על האסדה לשם הבדיקה, וכן שמורה למשרד הזכות לבדיקות-פתע של האסדה במהלך הפעלתה הרציפה.

לדבריה, המשרד דורש דיגום אחת לשבועיים על גדר האסדה. באופן יומי לא מתבצע דיגום שכזה, אלא רק בחוף. תושבי האזור שהיו באולם התקוממו, שכן ניטור בלתי רציף יכול להוביל לדעתם למניפולציות נתונים. לפי המשרד להגנת הסביבה, לאחר שנבחנו היתרים של אסדות אחרות בעולם, אין סיבה למדוד על גדר האסדה, מפני שהפליטות הן נמוכות, והגזים מושמדים. "אם נמצא שיש ריכוזים משמעותיים, נדרוש ניטור רציף", אמרה נזר.

במהלך הדיון הקשה השופט על הצוותים המשפטיים ומקצועיים, בכדי לנסות לברר האם ישנה סכנה לציבור בזמן הנישוב או הפעלת האסדה. לדברי המשרד להגנת הסביבה, אמצעי הביטחון הם רבים, ובאם יהיה חשש לפליטות המסכנות את הציבור, הנישוב ייפסק.

נזר התייחסה לחששות התושבים ועמותות הסביבה הקוראות לפינוי האוכלוסייה הסמוכה למקום, ואמרה כי תרחיש קיצון שבו תידרש מדינת ישראל לפנות את האוכלוסייה הוא "קלוש עד בלתי אפשרי". השופט המשיך להקשות ולתהות האם בכל זאת יש סיכוי - "קלוש, אבל יש?".

השופט שאל: "אתם מדגישים כאן שאתם עושים מעל ומעבר בעולם. האם לעותרים יש חלק מזה?". אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, השיב: "אני חושב שתשומת-הלב שהנושא הזה קיבל גרמה לכל הגורמים הרגולטוריים לעשות יותר ולהיזהר. באיזשהו שלב, כשהדבר הזה נהפך לסדרתי ואובססיבי עם 18 עתירות, איבדנו עשרות ומאות שעות עבודה".

השופט: "לפעמים זה טוב שמישהו נושף בעורף".

אדירי: "שיתוף הציבור הוא אלמנט משמעותי כאן".

צבי אגמון, עורך הדין של נובל אנרג'י, אמר: "חברי מנכ"ל משרד האנרגיה היה עדין. אני עורך דין - 18 עתירות זה מוגזם. נושא הסכנות נידון, זה לא מתקבל על הדעת. יצרו פה מערך בטיחותי הגנתי רגולטיבי שאין שני לו. אנשי נובל, שאמונים על הקמת אסדות, לא נדרשו בדרישות כה רבות החורגות מכל דירקטיבה, ועמדנו בכולן. האסדה שנבנתה פה, לכל חלק שלה יש גיבוי, כדי למנוע פליטות בזמן התחזוקה. זה מעבר לתקנים המקובלים. אנחנו עומדים בהחמרות. האם פה בבית המשפט יקבעו סטנדרטים חדשים? אנשי המדינה ואנשי איכות הסביבה - הסביבה חשובה להם לא פחות מלאף אדם אחר. הם מסבירים כאן, בין היתר בזכותם של העותרים, שבלחץ מסיבי שבא מתוך מצוקה שאני מכבד, שבאו והחמירו איתנו החמרות. זה בלב-ליבו של הידע המקצועי של אנשים ישרי-דרך. אין בזה מקום לבית המשפט".

באשר לעניין ניטור המזהמים, אמר גרמן: "הניטור שקיים היום על החוף הוא ניטור רציף. הניטור על האסדה הוא רציף רק לגבי רכיבים מסויימים ולא נעשה ניטור רציף לגבי החומר המסוכן ביותר - בנזן. ניטור שלו נעשה פעם בשבועיים על הגדר ופעם בחודשיים בסביבת האסדה, למרות שמנכ"ל משרד הגנ"ס הבטיח שיהיה ניטור רציף. לאן זה נעלם? נשמעו פה הרבה מאד הבטחות. שמענו שמתכוונים לעשות ניטור רציף, אין ניטור רציף. זה אומר שאף אחד לא יגלה מה קרה באסדה הזו. לא אחרי יומיים ולא אחרי 4 שנים".

השופט: "לפי המדינה, הממצאים הננקטים הם לפי גודל האיום".

עו"ד יונתן ברמן, המייצג את העותרים בתיק, אמר: "מעבר לומר מה הסיכונים הנדרשים, יש כאן משמעויות משפטיות. כשיש סיכון סביבתי, גם אם הסיכוי שלו הוא קטן, אנחנו ניתן עדיפות לעקרונות אחרים, כמו בריאות הציבור. החוק מחייב לבצע ניטור. למה לגזים מסוג TOC יש ניטור רציף בערובה, ולבנזן - חומר הרבה יותר מסוכן - אין? זה מראה על חוסר סבירות. הסבירות המונעת מחייבת לעשות להפך. שיעשו ניטור רציף. אם יגלו אחרי 5 שנים שאין בעיה, אפשר יהיה לדבר על פעם בשבוע.

"זה מתקשר ישירות למידול. הבאנו את הדוגמה של מפעל ההתפלה שורק; היה צריך לבצע דיגום של המים לפי סטנדרטים מחמירים, עם פיקוח של משרד האנרגיה ולפי סטנדרטים בינלאומיים. עשו דיגום פעם ביום, והיה 'נוהל דיגום בוקר'. כל היום מייצרים מים מזוהמים, ואז שעה לפני הדיגום משנים את שיטת הייצור. כשבאים לדגום לפי הסטנדרטים המחמירים והבינלאומיים האלה, אז הכול בסדר, ואז חוזרים לייצר מים מזוהמים".

השופט אמר לעותרים: "שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות. אם הן לא נכונות, אז זה סיפור אחר לגמרי. אבל אם הן נכונות - זה צריך טיפה להרגיע".

עו"ד ברמן: "יש פה היסטוריה של הגשת מידע לא אמין. בדצמבר התקבלה החלטה של המשרד להגנת הסביבה שדוחה את הבקשה הקודמת של נובל אנרג'י, בשל נתונים לא אמינים. אז עכשיו לומר שאנחנו סומכים על נובל, שהיא תבצע את הניטור ותקבל פטור מהוראות חוק אוויר נקי לגבי פרסום הנתונים בהיתר הפליטה? אני לא מייצג פה תושבים כאינדיבידואלים אלא רשויות מקומיות, אבל כשאני מדבר עם תושבים, אחת הבעיות היא שאין מידע. כשלא כל המידע נמצא בהיתר, ולא כל המידע מפורסם, זה מעלה שאלות רציניות. ההבטחות כאן זורמות כמים אבל כתובות על הקרח".

זיו דשא, ראש מועצת זיכרון יעקב, אמר: "אני מייצג כ-700 אלף תושבים שחרדים מאוד. אני זימנתי את המשרד להגנת הסביבה, את משרד הבריאות ואת פיקוד העורף. הבטיחו שהכול בסדר. אנחנו, אנשי השטח, הלכנו והוכחנו שיש אפשרות לניטור רציף. זה אירוע לאומי, מי מנהל אותו? יש תושבים מודאגים, הם עושים עבודה נהדרת, והם גם מעירים לנו. הם תושבים מודאגים.

"אני אמון על הבריאות והביטחון. השלטון המרכזי בבחירות ואנחנו עושים את העבודה בשטח. אני דורש הסברים, ולא ברור לי מה הם. משרד הבריאות מסתמך על המשרד להגנת הסביבה, שמסתמך על נובל. אני לא אתן ולא אחתום על היתר בנייה אם לא מולאו כל התנאים. לא סביר שהמדינה, הריבון, תעשה את זה. האם השיקול של בריאות תושבי מדינת ישראל הוא מתחת לשיקול של הזרמת גז לתושבי ירדן? יש כאן חשש אמיתי ומוצדק של התושבים מפני מה שקורה כאן בתהליך הזה".

השופט: "מה יותר קריטי מבריאות הציבור? הם מודאגים. יש כאן אינטרס שצריך לאזן אל מול האינטרס של הכסף. לבטל את הטיעונים שלהם במחי-יד זה לא רציני".

נציגת המדינה, עו"ד נצר-דולב: "הגדרנו את התקופה הכי רגישה. העותרים לא הראו שום נתון אחר. לגבי סיכויי העתירה - בדרך-כלל כשאנחנו עומדים בבית המשפט בעתירה מינהלית, העותר בא להוכיח שהרשות טעתה ופעלה שלא בסבירה. העתירה מכוונת נגד המשרד להגנת הסביבה, המשרד שאמון על שמירה על הציבור. אין לנו אינטרס אחר".

השופט: "הם חוששים שיש לכם טעות בתום-לב".

עו"ד נצר-דולב: "זה דיון בתיק אזרחי, לא בעתירה מינהלית. אפשרתי את הדיון הזה כדי שבית המשפט יוכל להתרשם מאנשי המשרדים. הדיון משקף את מה שהיה בהוצאת ההיתר - תהליך שקוף של שיתוף ציבור, ניתנה אפשרות להגיב. ראינו כאן את ההתייחסות הרצינית והיסודית. הנה לנו הדוגמה היום לתשומת-הלב לפרטים וליסודיות ולנתינת תשומת-לב לכל אחת מהטענות שהעלה הציבור. מסגרת הבקשה להיתר, הערכים של תקופת ההרצה, פורסמו".

נצר-דולב: "הייתה טענה שאין ניטור רציף בערובה. אין היום מכשיר מאושר, ולכן אי-אפשר היה לדרוש מהחברה שיהיה מכשיר לניטור רציף של בנזן בערובה. הייתה טענה על השונות בערכים - צריך לעשות אבחנה בין החשיבה התמידית, בערכים הנמוכים, ולעומת הערכים בהרצה".

נצר-דולב, נציגת המדינה, ביקשה להמשיך את הדיון במעמד צד אחד ולהשמיע את אנשי משרד החוץ בנוגע לסכנה ליחסים עם ירדן, וכמו כן ביקשה לבטל את הצו הארעי.

עו"ד צבי אגמון, המייצג את נובל אנרג'י, סיכם: "עם כל הבעיות שיש לנו עם ירדן, מה יקרה אם עכשיו זה יחמיר את הבעיה וייצור תחושה של חוסר אמינות עסקית? המשמעויות של הצו הארעי הן הרות-אסון. ההיתר לא הוצא שלא כחוק, והם לא הראו חוות-דעת אחת על פגיעה בבריאות. הראינו דוח פיזור סיכונים. אנשי המשרד להגנת הסביבה תמימי-הלב הראו שהנישוב מעלה ב-3%. אין פה ראיה שבגינה עוצרים פרויקט תשתיות ענק שאין גדול ממנו במדינת ישראל".

לדבריו, "אם אנחנו לא נספק לירדן גז, המצב לא טוב. זה בליבת האינטרסים של מדינת ישראל, של כל הציבור הזה, גם שלי. כבוד בית המשפט, אין שום ראייה לפגיעה בריאותית. אין שום חזקה. הפגיעה המתמשכת לא דומה לפגיעה חד-פעמית שלא יוצרת נזק. הבאנו חוות-דעת. העלאת שיעור החומרים הללו במקרה הקיצון היא זניחה. שני נישובים עברנו, ולא קרה שום שינוי.

"על האסדה נמצאים היום 320 איש, רובם קבלני משנה שהוזמנו לפה לביצוע עבודות. עולם הפקות הגז בנוי בסלוטים, זה לוקח זמן. לך יש סלוט לקידוח, הפקה. קבלני המשנה לא יחכו פה עד שנבדוק אם צריך או לא צריך ניטור רציף. המשמעות של הדחייה היא גיאו-פוליטית, כלכלית, והיא לא דחייה של מספר הימים אלא יכולה להשתרשר להרבה יותר ימים, כי האנשים האלה לא יהיו איתי - יש להם עוד עבודות. נגיע לשרשור של נזקים ועיכובים שאני לא יכול לצפות אותו".

השופט אמר כי איננו מעוניין לנהל דיון במעמד צד אחד, ושאל האם לצדדים יש מסמך להגיש. הצדדים השיבו כי הם הביאו לאולם נציג ולא הכינו מסמך. הדיון הסתיים, והחלטת בית המשפט תינתן בהמשך. 

"המדינה מוכרת את הילדים שלי בשביל בצע-כסף" 

ד"ר רחל טואף מזיכרון יעקב הגיעה היום לבית המשפט עם ביתה התינוקת. היא עלתה לארץ מארה"ב ורכשה בית בזיכרון יעקב, שם היא מתגוררת עם בן זוגה ועם חמשת ילדיהם. "יש לי ילדים שאני רוצה לגדל כאן בבריאות טובה", היא אמרה ל"גלובס". "בשביל בצע-כסף המדינה מוכרת את הילדים שלי. אני יום ולילה במלחמה הזו. אני רוצה לחיות פה. תראי את מה שקורה בבזן ומה שקורה ב'תמר' - ברור לי שהמדינה משרתת אינטרסים ולא את האזרחים הקטנים, הבנו עם מי יש לנו עסק. אני מאמינה במדינה הזו ובתושביה ומאמינה שיש לי את הזכות לחיות פה, גם אם יש אנשים שחושבים שכסף זה מעל הכול. כיהודיה, אין לי מקום אחר לגדל את הילדים שלי. קניתי בית בזיכרון יעקב לפני שנה, והוא הפך להיות מלכודת עבורי ועבור המשפחה שלי". 

טואף מתכננת לעזוב את ביתה עם תחילת הנישוב בשל החששות. היא מספרת כי ביני זומר, מנכ"ל נובל אנרג'י, התלונן נגדה במשטרה לפני כשנה וחצי, מפני שהיא שאלה אותו איך הוא מרגיש עם עצמו בבית הכנסת כשהוא מתפלל ביום כיפור, בזמן שהיא לא יכולה לגדל בבטחה את ילדה בגלל האסדה. "מצאתי את עצמי במשטרת זיכרון אחרי שאיימו לשלוח ניידת לקחת אותי. כמו פושעת מהשורה לקחו ממני טביעות-אצבע. אני אמא לחמישה ילדים, עולה חדשה. זומר טוען שאיימתי על המשפחה שלו, בזמן שהוא זה שמאיים על המשפחה שלי".

מחוץ לאולם הפגינו גם פעילי "המרד בהכחדה", "שומרי הבית" ותושבים המתגוררים באזור האסדה, בדרישה לעצור את ההרצה הקרובה של "לוויתן", שלטענתם צפויה לגרום לזיהום אוויר חמור פי שבעה בהשוואה לשגרה. הפעילים, התושבים דורשים מהממשלה לעבור לאנרגיות מתחדשות, שלדבריהם הן זולות יותר, לא מהוות סכנה לבריאות ועוזרות לקדם את פתרון משבר האקלים.

מי יהיו אנשי העשור של ישראל? הצביעו והשפיעו על בחירת הגולשים