עו"ד דניאל רייזנר, ראש המחלקה למשפט בינלאומי במשרד הרצוג פוקס נאמן ולשעבר אלוף משנה בפרקליטות הצבאית, גילה בוועידה לתעשיות ביטחוניות של "גלובס" כי ישראל השקיעה הון רב בפיתוח נשק, שמצמצם את הפגיעה והנזק לסביבת היעד המותקף. כך, למשל, פותחו טילים המייצרים רסס מועט ומיועדים לפגיעה באדם אחד - נשק יעודי לחיסול ממוקד. ד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, אמרה בהקשר לכך כי "ייצור נשק מוגבל כזה עשוי דווקא לעורר בעיות כי אז נדרשת ישראל להשתמש רק בנשק כזה, ולא בכלים אחרים שברשותה".
השניים עמדו על הבעיות החוקיות והמוסריות שבפניהן עומדת ישראל לנוכח האיומים של ארגוני הטרור מרצועת עזה ומלבנון, הפועלים בעיקר בשטחים אורבניים. לפי רייזנר באחד מהמבצעים בעזה נתפסה חוברת של חמאס, שבה נאמר מפורשות כי יש למקם משגרי רקטות ליד מתקנים אזרחים, כדי למנוע תקיפות ואחר כך אם אכן צה"ל יתקוף להשיג יתרון תדמיתי בשל הפגיעה באזרחים. כלומר זהו כלי מלחמתי ממשי של שימוש באוכלוסיה האזרחית ככלי מגן וכלי תעמולתי.
ד"ר ריצ'מונד-ברק אמרה כי זו אחת מהבעיות הקשות של הצבא ויועציו המשפטיים וברור שמדובר בשימוש לרעה במשפט הבינלאומי. לדבריה הפתרון מצוי בשימוש מושכל במשפט הבינלאומי, שבניגוד לדעה הרווחת לא פועל רק להגנה על אזרחים אלא מוצא איזון בין זה לבין ניהול המלחמה. היא הדגישה כי אין אפשרות להימנע מלעמוד בכללי הדין הבינלאומי, כי היריב עובר על החוק. "זה לא מתן פטור", כדבריה.
עו"ד רייזנר הדגיש עם זה כי "הסיבה שאנחנו לא הורגים אזרחים של האויב היא לא בגלל המשפט הבינלאומי, אלא כי יש אצלנו החלטה שלא ננהג כמו שכנינו, החלטה מוסרית של אי-הרג אזרחים".
בסוגיית הלוחמה התת קרקעית, המנהרות, אמרה ריצ'מונד-ברק, הנחשבת המומחית הטובה בעולם לתחום, כי "היבט הלא נודע במנהרות מבחין בינן לקרב על פני הקרקע. זה שילוב של לוחמת מנע עם לוחמה עיוורת כמו מתחת לים והפתרונות הם טכנולוגיים כמו גם איסוף מידע בדרכים אחרות לרבות שיתוף האוכלוסיה הידידותית המדווחת על רעשי קדיחה למשל".
רייזנר סיפר על הקמת יחידה מיוחדת בצה"ל ללוחמה במנהרות אשר עושה שימוש בין השאר ברובוטים. הוא הזהיר מהסתמכות יתר על מציאת פתרונות טכנולוגים שהם יקרים מאוד ביחס לעלות של האויב. הוא גילה כי המצרים בגבול עזה שופכים מי שופכין למנהרות שהם מגלים, אך אצלנו חל איסור על שיטה זו.
גילוי מלא: הוועידה לתעשיות ביטחוניות נערכה בשיתוף ובחסות הרצוג פוקס נאמן, לוקהיד מרטין, התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.