PrivatBank, הבנק הגדול ביותר באוקראינה בו מחזיקה כיום ממשלת אוקראינה, הגיש תביעה על סך 2.1 מיליארד שקל נגד מי שהיו בעלי השליטה בבנק עד הלאמתו לפני שלוש שנים, האוליגרך איגור קולומויסקי ושותפו גנדי בוגולובוב; וכן נגד בנק דיסקונט, בו נוהל חשבון אליו קולומויסקי ובוגולובוב העבירו כספים, שלפי התביעה מקורם במעילת ענק. קולומויסקי ובוגולובוב מתגוררים כיום בישראל ומחזיקים גם באזרחות אוקראינית.
לפי כתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, קולומויסקי ובוגולובוב ביצעו "פעולות חובקות-עולם וחוצות-גבולות, אותן הגו, זממו וביצעו במשך שנים רבות, תוך ביצוע שורת עוולות המהוות אף עבירות פליליות חמורות בקנה-מידה חסר תקדים, וביניהן גם עוולות של תרמית, גזל והפרת איסור הלבנת הון".
לטענת PrivatBank, קולומויסקי ובוגולובוב הסבו לו נזק חסר תקדים באמצעות מעילת ענק שביצעו במשך עשור, במסגרתה הבריחו גם לישראל כספים משמעותיים שהופקדו בחשבון בנק שנוהל בבנק דיסקונט על שמה של חברת-קש שהקימו, St. John.
לטענת PrivatBank, ההונאה לכאורה שביצעו שני בעלי השליטה הקודמים בו, עבדה באופן הבא: הם גרמו לבנק להעניק שורה ארוכה של הלוואות בסכומי עתק ולמטרות עסקיות לגיטימיות כביכול לחברות אשר בפועל היו חברות-קש בבעלותם. כספי ההלוואות הופקדו בחשבונות בנק של אותן חברות אשר נוהלו בסניפיו של הבנק באקוראינה או בסניף שלו בקפריסין. לאחר מכן, נטען בתביעה, "הועברו הכספים מיד ליד ומחשבון לחשבון לשם 'הלבנתם' ובמטרה להסוות את המעילה, באמצעות סבך חשבונות בנק על שמן של חברות-קש נוספות, שגם הן היו בבעלותם של קולומויסקי ובוגולובוב".
לפי התביעה, כדי להסוות את מעדי המעילה וההונאה האמורים, נפרעו חלק מן ההלוואות שהעניק PrivatBank, אלא שהדבר נעשה מתוך כספי הלוואות חדשות אשר ניטלו ממנו על-ידי החברות. "בכך עשה PrivatBank שימוש בכספיו הוא - או נכון יותר בכספים אשר הופקדו בידיו על-ידי ציבור לקוחותיו המנהלים אצלו את פיקדונותיהם ועל-ידי מלווים חיצוניים - כדי להעשיר את בעלי השליטה", נטען בכתב התביעה, המגולל כיצד קולומויסקי ובוגולובוב גלגלו לכאורה סכומי עתק תוך פגיעה בציבור לקוחותיו של הבנק.
לטענת PrivatBank, בעקבות פעולות ביקורת שביצע הבנק המרכזי של אוקראינה, התגלתה אותה פעילות ענפה של הענקת הלוואות לצדדים הקשורים בבעלי השליטה, שהוסתרו מעינו לפי הטענה "בכוונת מכוון". כך התגלה "'בור' אדיר במאזן הבנק אשר נגרם כתוצאה מצבר ההלוואות הרעילות", מה שהוביל לפי התביעה לכך ש-PrivatBank "הוכרז כחדל פירעון, ומדינת אוקראינה נאלצה להלאימו על-מנת למנוע את קריסתו, דבר אשר עשוי היה למוטט את המערכת הפיננסית של אוקראינה". לפי התביעה, ממשלת אוקראינה נאלצה להזרים לבנק למעלה מ-5.5 מיליארד דולר כדי לשקמו.
בנוגע לקשר בין מעשי ההונאה והמעילה לכאורה המתוארים בתביעה לבין בנק דיסקונט, מציין PrivatBank כך: "כחלק ממעשי המעילה, הוברח לישראל סכום נכבד ביותר בסך של כ-1.2 מיליארד דולר. הכספים הוברחו לישראל בסדרה ארוכה של העברות כספיות, אשר בוצעו בשיטתיות במשך השנים 2007-2011 מחשבון הבנק של חברת St. John".
כספים אלה, נטען, הועברו לחשבון בנק של של St. John שנוהל בסניף בנק דיסקונט בחיפה, באמצעות "מסמכים אשר על פני הדברים נראו ככוזבים ובלתי אמינים - הוא בכספים 'רעילים'". לטענת PrivatBank, מדובר ב"מהלך מובהק של הלבנת הון ותרמית... מהלך מפוקפק של העברות" ש"היה אמור להעלות חשד אצל בנק דיסקונט כי הן נעשו במטרה להונות או למטרות פסולות או כחלק ממזימה להלבנת כספים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
