שוקי ההון נערכים לשנת בחירות בארה"ב

"יש אנשים שמביאים אושר לכל מקום שהם הולכים אליו, ויש שמביאים אושר לכל מקום שהם הולכים ממנו". כשהסופר האירי אוסקר ויילד כתב את המשפט הזה במאה ה-19, הוא כנראה ראה לנגד עיניו דמויות מהזירה הפוליטית של תקופתו, והתייחס להגעתן ולכתן של דמויות בעולם הפוליטי. בשוק ההון, ניתן להמשיל את האמירה של ויילד לשנים.

כך למשל, יש שנים שמשקיעים מאוד מאושרים כשהן מגיעות, כמו 2004-2007, ויש שנים שרק רוצים שיסתיימו ושמחים כשהן מסתיימות, כמו 2008. אסייג ואכתוב כי כל התייחסות לשנה קלנדרית היא תיאורטית בלבד, משום שמרבית המשקיעים לא מממשים את תיק הנכסים שלהם בסוף השנה - ולכן מה שמעניין את המשקיע הסופי זה מה התשואה שהשיא ביום שבו הוא מגיע לממש את הפוזיציה, ולא בסוף דצמבר של שנה כלשהי.

לאחר ההקדמה הזאת, אפשר להתייחס לאירועים המשמעותיים שצפויים להתרגש עלינו במהלך שנת 2020 - ולהעריך מהן ההשקעות שיכולות להשיא תשואה סבירה למרות האי-ודאות.

ארה"ב, ארה"ב ושוב ארה"ב

כשמתייחסים להשקעות בכלל, ולהשקעות גלובליות בפרט, חשוב לזכור מהם הדברים שמשפיעים על תנועת השווקים העולמית - ארה"ב, ארה"ב ושוב ארה"ב. מהבחינה הפיננסית, מחזורי המסחר בשוק האמריקאי מהווים כמחצית ממחזורי המסחר בעולם כולו. לא בכדי, כשיש חג אמריקאי מובהק, כמו חג ההודיה, גם באירופה מחזורי המסחר יורדים בחדות.

הבחירות לנשיאות ארה"ב, שצפויות להתקיים בנובמבר 2020 (עם או בלי השפעה של הליך ההדחה על בסיס פוליטי שמתנהל כעת מול הנשיא המכהן, דונלד טראמפ), הן האירוע המשמעותי ביותר לשווקים. שחקנים רבים ינסו להשפיע על תוצאות הבחירות באמצעות השפעה על הכלכלה האמריקאית - בין אם מדובר בגופי ענק פיננסיים, שינסו לווסת את השווקים ולהכניס לחץ באמצעות כותרות וחשיפות עיתונאיות; ובין אם מדובר במדינות כמו סין, ש"תשחק" עם הסכם הסחר ברמה שיכולה אולי להרע לטראמפ מבחינה פוליטית. כך למשל, יכולה סין למקד את השפעתה הכלכלית על מדינות מתנדנדות בארה"ב, כמו מישיגן (שבבחירות האחרונות הצביעה לטראמפ בפער של 0.23% על פני הילרי קלינטון), כדי שהמדינה תצביע בכחול (לדמוקרטים) בבחירות הבאות.

 מה עשה מדד S&P 500 בשנות בחירות בארהב מאז 1940

הבחירות בארה"ב צפויות להוביל לשנה של תנודתיות, אבל עם סבירות גבוהה יותר לעליות, מכיוון שהיסטורית, מאז 1940 (ראו תרשים) רק שלוש פעמים נפל שוק המניות בשנת בחירות: בשנת 1940 לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה; בשנת 2000 לאור משבר הדוט.קום; ובשנת 2008 בעקבות המשבר הפיננסי. אפשר לשחק עם הנתונים ולומר גם שמאז שנת 2000 ב-50% ממערכות הבחירות השוק נפל, אבל בהסתכלות ארוכה מספיק ניתן לראות את המגמה הכללית.

30 שנה לשיא היפני ולתחילת המפולת

כבר שנים שכותבים על כך שאחרי תקופה של עליות בשווקים תגיע המפולת, ושאנחנו חיים בתוך בועה. גם בטורי הקודמים ב"גלובס" התייחסתי לכך שכמות הנכסים הפיננסיים בעולם, והעובדה שבעולם המערבי חוסכים לפנסיה ומפרישים כספים לשוק ההון מדי חודש, ממתנות את היכולת של השוק לקרוס (בניגוד לירידה חדה ולאחר מכן תיקון בשווק השוק).

הניסיון לנחש מתי בדיוק יגיע המשבר, כשמו כן הוא - ניחוש. ביפן, השוק עלה בעשור שבין השנים 1980 לשלהי 1989, אז נגע מדד המניות ניקיי בשער של 38,957 נקודות ב-29 בדצמבר 1989. את שנת 1978 פתח מדד המניות היפני בשער של 4,867 נקודות - ומעט יותר מעשור לאחר מכן, השוק נסחר בשווי של כמעט פי שמונה.

לאחר מכן הגיעה הנפילה הכואבת של הניקיי, והמדד עמד על 12,879 בלבד במהלך 1998. גם כיום המדד נמוך בכמעט 50% משוויו ערב חגיגות השנה האזרחית החדשה של 1990 (כיום עומד הניקיי על 23,864 נקודות). לא היה אירוע נקודתי שגרם לשוק היפני ליפול, ויש מיסטיקנים שטוענים כי הכל בגלל שהקיסר הירוהיטו מת בינואר 1989. ואולם, פרספקטיבה של 30 שנה מובילה למסקנה שבאיזשהו שלב, פשוט נגמרו הקטליזטורים שימשיכו לנפח את השוק היפני. ממש כפי שבעת ויסות מניות הבנקים בישראל בשנות ה-80, המפולת הגיעה כשלאזרחים נגמר הכסף הפנוי כדי לקנות עוד מניות של הבנקים. מבחינה זו, סביר להניח שמשבר נוכחי בשוק ההון יגיע כשלא ייכנס מספיק כסף חדש לשווקים - וזה מהלך שלא צפוי להתרחש לפני הבחירות בנובמבר 2020.

לנסות ולזהות את מה שצומח

בתקופות של אי-ודאות, הדרך להשיא תשואה סבירה היא להשקיע במה שמכונה "מדינות סף לפני פריצה" (Frontier Countries). הכוונה היא למדינות שביצעו שינויים מבניים או רגולטוריים, שאמורים לבוא לידי ביטוי במשך שנים רבות, כמו ההשפעה של תוכנית הייצוב בישראל, שמומשה בזמן ממשלת האחדות של 1985 והשפעותיה החיוביות מהדהדות עד היום. רשימה חלקית של מדינות שביצעו ומבצעות רפורמות מסוג זה כיום, כוללת את קוסטה ריקה, ג'מייקה, ברזיל, הפיליפינים וגיאורגיה.

הלקח האישי שלי מהמלצה על ארגנטינה, הוא שחשוב לשים לב כשמשקיעים במדינות קצה, שהרפורמות כבר מיושמות - ולא רק שמדברים עליהן. עדיף להיכנס להשקעה בשלב מאוחר יותר, לאחר יישום של הרפורמות, ולא לנסות להקדים את הרפורמות ולקחת סיכון שאם לא יתממשו - ההשקעה תספוג הפסדים.

אז לכל אלה שתיק ההשקעות שלהם לא ימומש בסוף 2019, שתהיה 2020 שנת השקעות מוצלחת. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss & Son. הכותב או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.