חורף 2019 מעמיד את ציבור החוסכים בישראל בבעיה קשה: איך להשיג תשואה שנתית של 1% בודד על הכסף שלנו, בלי לחשוף את עצמנו לסיכון שלא נוכל לעמוד בו בבוא העת? אם עד לאחרונה, הריבית על חסכונות קצרי טווח, כמו פיקדון בבנק, מק"מ או קרן כספית, היתה מזכה אותנו בתשואה אפסית, אבל לעומת זאת, השקעה באיגרות חוב של ממשלת ישראל לטווחים בינוניים היתה מניבה יותר מ-1% בשנה, כיום זה כבר לא המצב.
הסיטואציה הנוכחית בשווקים הפיננסים מייצרת למרבית המשקיעים בישראל דילמה קשה מאוד, בניסיון להשיג תשואה סבירה על הכסף שלנו. האתגר שבו יעסוק טור זה הוא לספק מענה לסוגיה איך נבצע השקעה "סולידית" עם פוטנציאל תשואה של יותר מ-1% בשנה.
נתחיל במבחן ה-1% בשנה: איזה טווח השקעה באג"ח מדינה "יבטיח" לנו כיום תשואה נקייה של 1% בשנה? התשובה המיידית היא אג"ח ממשלתית שקלית 330 עם תשואה לפדיון של 0.9% - כלומר, השקעה באג"ח ממשלתית לפדיון בעוד 10 שנים ו-3 חודשים עומדת לכאורה במבחן ה-1%.
ואולם, כאן ראוי לציין שתשואה זו היא במונחי ברוטו - כלומר, לפני תשלום מסים ועמלות. בהינתן עלויות השקעה ומס על תקבולי הריבית השוטפים, נקבל בפועל תשואה שנתית נטו של כמחצית האחוז על ההשקעה. לכן, כדי שנוכל ליהנות מרווח שנתי ממוצע של 1% נטו על כספנו, עלינו יותר מלהכפיל את טווח ההשקעה הממשלתי ולהיצמד לאג"ח ממשלתית 142 (פדיון סופי בינואר 2042).
אגח בדירוגי AA ומעלה
השקעה לטווח רחוק כל-כך כרוכה בסיכון ריבית משמעותי. במלים אחרות, עלייה בשיעור הריבית במשק עלולה לגרום לנו להפסד גדול - אם באופן אלטרנטיבי נמשיך "להחזיק" בהשקעה המקורית עד הסוף, ונפסיד את הריבית הגבוהה יותר שקיימת במקביל בשוק, ואם באופן מעשי, במקרה שנחליט לממש בשלב כלשהו בעתיד את ההשקעה.
בשלב זה נשאלת השאלה מהי החלופה שלנו לקבל את אותה תשואה של 1% נטו בשנה, אבל ללא סיכון הריבית הכרוך בהשקעה באיגרות חוב המאופיינת במח"מ (משך חיים ממוצע) של 15 שנים?
תחליף ראוי לאג"ח מדינה
התשובה היא איגרות חוב בדירוגי AA ומעלה. מדובר בקבוצת האשראי האיכותית ביותר בשוק האג"ח הקונצרניות בישראל, וגם העמוקה ביותר מבחינת היצע. לא פחות חשוב מכך, שוק ה-AA בישראל נהנה מרמת סחירות מכובדת למדי, שמאפשרת כניסה ויציאה ללא "קנסות" מיותרים, הנובעים מפערי קנייה/מכירה בסדרות האג"ח.
נכון להיום, יותר מ-200 סדרות אג"ח נמנות עם קבוצת ה-AA ומעלה, כשמרבית הסדרות הנכללות בקבוצה זו הונפקו על ידי תאגידים גדולים עם היסטוריה של רווחיות, מאזנים חזקים ויכולת שירות חוב ברמה גבוהה. לא בכדי, מחקר של סוכנות הדירוג Standard & Poor’s, שפורסם לפני כמה שנים, הציג היסטוריה כמעט ללא רבב של מנפיקים בדירוגי האשראי הגבוהים.
ומה התמורה שנקבל בקבוצת הדירוג של AA ומעלה? נכון להיום, התשואה הממוצעת לפדיון של השקעה מפוזרת בקבוצה זו בין אג"ח שקליות ואג"ח צמודות (בסיס הצמדה מאוזן) עומדת על כ-1.5% - תשואה המהווה תוספת שנתית של כ-1% מעל לתשואה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ דומה (4 שנים). נתון זה דומה למרווח ההיסטורי של קבוצה סיכון זו במהלך העשור האחרון - מה שמעיד כי איגרות חוב בדירוגי AA ומעלה נסחרות כיום "בשווי ההוגן" שלהן.
קבוצת הדירוג: בין הפיננסי לריאלי
בשלב זה, חשוב לעמוד על ההבדלים בין המנפיקים השונים בקבוצת איגרות החוב בדירוג AA ומעלה. משקיעים רבים מניחים כי קבוצת דירוג זו מבוססת רק על סדרות אג"ח של חברות מהסקטור הפיננסי, אבל תפיסה זו רחוקה מהמציאות.
בפועל, אג"ח של בנקים וחברות ביטוח מהוות כמחצית מקבוצה זו, ואילו המחצית השנייה מתחלקת בין מגוון רחב של סדרות שהונפקו על ידי גופים חזקים ויציבים במשק: חברות ממשלתיות, כמו מקורות, עמידר, נתיבי גז וחברת החשמל; חברות ענק בתחום הנדל"ן המניב, כמו עזריאלי, מליסרון וגזית גלוב; חברות יצרניות כדוגמת התעשייה האווירית, כיל, אדמה ופז נפט; וגם חברות מתחום הצריכה, כמו שטראוס, שופרסל ואחרות.
בנתונים (ראו טבלה) המוצגים עם מאמר זה, ניתן לראות את ההבדלים בין סדרות האג"ח בדירוג AA ומעלה מהתחום הפיננסי - כלומר, אג"ח של בנקים וחברות ביטוח - לבין סדרות בדירוג דומה של תאגידים ריאליים - כלומר, כל השאר. לדוגמה, מדדי AA ומעלה נסחרים כיום בתשואה לפדיון סביב 1.5%, כשמדד AA ומעלה ריאליות צמוד, למשל, מאפשר השגת תשואה שנתית נוספת של 0.18%, ואילו המדד השקלי המקביל נותן 0.35% יותר.
לעומת זאת, מדדי ה-AA הפיננסיים נסחרים בתשואה נמוכה יותר, ומנגד, מהווים תחליף "בטוח" יותר לאג"ח מדינה.
ראש בראש מול המדד הממשלתי
ואם בנושא האחרון עסקינן, נסיים את המאמר בפתרון השקעה שמסתכל לאג"ח מדינה "בלבן של העיניים" ולא ממצמץ - אג"ח בנקים וביטוח. הרעיון פשוט: סדרות שהונפקו על ידי גופים בנקאיים או חברות ביטוח, זוכים לאמון רב מעצם היותם עמוד השדרה של המערכת הפיננסית במשק. מן הסתם, רמת הסיכון לאירועי אשראי בסדרות מסוג זה נמוכה מאוד, ועיקר הסיכון הגלום בהן נובע מסיכון דומה המאפיין את האפיק הממשלתי - סיכון הריבית.
אם כך הדבר, למה שלא ננצל זאת ונהנה לאורך זמן מתוספת תשואה שנתית של 0.8%-0.9% ביחס לאג"ח מדינה? זה בדיוק המרווח המאפיין את איגרות החוב של הבנקים וחברות הביטוח לאורך השנים.
נכון להיום, מדד ממשלתי כללי, שמאגד בתוכו את כל 30 הסדרות הממשלתיות הנסחרות בבורסה, מציע למשקיעים תשואה שנתית לפדיון של 0.7% - ולעומתו, מדד אג"ח בנקים וביטוח, המאופיין במח"מ קצר ממנו (6.3 שנים לעומת 7 שנים בממשלתי), נסחר בתשואה מתואמת אינפלציה של 1.5%.
בשורה התחתונה, בתקופה שבה איגרות חוב ממשלתיות נהפכו להיות השקעה שהאפשרות היחידה להרוויח בה תשואה שנתית נטו של יותר מ-1% היא השקעה לטווחים סופר-ארוכים, הגיע הזמן להחליף את האג"ח הממשלתיות בתיקים לסדרות אג"ח בדירוגי AA ומעלה ולסדרות אג"ח של בנקים וחברות ביטוח.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
