דעה: הפתרון למצב התחבורה הוא הוליסטי – תחבורה שיתופית היא חלק בלתי נפרד

בעשורים הקודמים קיבל הרכב הפרטי עדיפות תחבורתית עליונה, שהתבטאה בעיקר בפיתוח תשתיות. אך גידול האוכלוסייה והבעלות ההולכת וגוברת על הרכב הפרטי, הביאו עימם אתגרים תחבורתיים משמעותיים, אשר הצריכו חישוב מסלול מחדש ואימוץ פתרונות חדשים, יעילים ומגוונים. "תחבורה חכמה" היא אחד התחומים החמים בעולם באחרונה. היא משלבת חדשנות וטכנולוגיה במטרה לתת מענה לאתגר חוצה היבשות, שצפוי רק להחמיר בהיעדר פתרונות חלופיים יעילים ונגישים לשימוש ברכב הפרטי, כפתרון תחבורה ראשוני.

כיום ברור שעתיד התחבורה חייב להימצא בצמצום הבעלות והנסיעות ברכב הפרטי, צמצום כמות הרכבים שבכבישים, והגדלת "מקדם המילוי" בקיימים. לפי נתוני משרד התחבורה, מספר הנוסעים הממוצע לנסיעה ברכב הפרטי הוא על 1.2 אנשים ברכב. העלאת "מקדם המילוי" ל-1.3, תביא לשיפור של עשרות אחוזים במהירות הנסיעה הממוצעת.

העוסקים בפתרונות תחבורה ובתחבורה חכמה בפרט, מסכימים שלא קיים פתרון קסם לבעיית הגודש, וכי רק פתרון הוליסטי הכולל שיתוף-פעולה בין המגזר הציבורי לפרטי, ואימוץ פתרונות טכנולוגים כאמצעים משלימים לאמצעי התחבורה המסורתיים, יובילו לשינוי המיוחל: הפחתת התלות ברכב הפרטי, הגדלת מקדם המילוי ועוד, וכתוצאה - צמצום הגודש.

אחד החששות העיקריים של ציבור הנוסעים במעבר משימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית, נוסף לקושי שבשינוי הרגלים, הוא התלות בפתרון תחבורה יחיד שאינו מספיק זמין ונגיש עבורם. פלטפורמות טכנולוגיות כמו אובר ודומותיה, יכולות להאיץ את המעבר לתחבורה חכמה שמציעה מגוון שירותים המהווים יחד אלטרנטיבה אמיתית לשימוש ברכב הפרטי.

התחבורה החכמה נשענת על התפתחויות טכנולוגיות המאפשרות הרחבה והתאמה של היצע פתרונות התחבורה לציבור הנוסעים. בין הפתרונות - אפליקציות לנסיעות משותפות (כמו  Uberpool ו-Bubble), אמצעי תחבורה חדשים הכוללים רכבים אוטונומיים המיועדים לפעול במודלים של תחבורה שיתופית ושירותי מיקרו-מוביליטי (כלים זעירים חשמליים), סנכרון והגברת הנגישות של התחבורה הציבורית (אפליקציות כמו MOOVIT הישראלית), ואיגוד כל שירותי התחבורה החכמה תחת מטרייה אחת.

שירותים אלו, בעלי מנגנונים טכנולוגיים הכוללים סנכרון, נגישות, והתאמות היצע וביקוש, יספקו פתרונות תחבורתיים משלימים למצבים המאתגרים שאינם מקבלים מענה בעקבות מגבלות התחבורה הציבורית המסורתית: יישובים קטנים, זמנים שבהם ביקוש נמוך אינו מצדיק הפעלת מערכת תחבורה ציבורית יקרה, אי-זמינות בשעות עומס, בעיית נגישות במקטע האחרון במסלול; כלומר, מתחנת הירידה מהאוטובוס/הרכבת ועד ליעד הסופי, הנקרא "בעיית הקילומטר האחרון" ועוד.

כך, שירותי התחבורה החכמה, ותחבורה שיתופית בפרט, מציעים מגוון שירותים נרחב, תורמים למהפכת הניידות, מציעים אפשרויות בחירה, יוצרים ומגבירים תחרות, ובעיקר מעלים את הרווח לציבור. מדובר בפתרונות משלימים המעודדים את השימוש בתחבורה ציבורית, ולא להיפך. ההסבר לכך פשוט: מרגע שהנוסע ידע כי עומדים לרשותו פתרונות תחבורה אלטרנטיביים וזמינים שחוסכים לו כסף, זמן, ומייעלים את ההתניידות, הוא ירגיש בטוח להשאיר את רכבו בבית, ולעבור להשתמש באמצעים החלופיים, לרבות בתחבורה ציבורית.

המסקנה מהתיאור הנ"ל היא, שאפשר להביא לשיפור במצב התחבורתי בישראל בטווח הקצר, ע"י ניצול הרבה יותר יעיל של הקיים: רכבים פרטיים ותחבורה ציבורית. השינויים המשמעותיים האלו צריכים להיות מותאמים גם עם מדיניות מקבלי ההחלטות. עליהם מוטלת האחריות לפתוח את השוק להזדמנויות חדשות, להגביר את התחרות, לעודד פיתוחי טכנולוגיה תחבורתיים, לחנך את הציבור להפחתת השימוש ברכבים פרטיים הגורמים לפקקים ולזיהום אוויר.

לכולנו ברור שחייבים לשחרר את הנהג מהתלות ברכב במדינתנו הקטנה והצפופה, שעד שנת 2050 עתידה להכפיל את כמות האוכלוסייה (ורכביה). 

הכותב הוא מנכ״ל אובר בישראל. הוא יהיה בין הדוברים בכנס "חולץ פקקים" של Future mobility