דעה: ההסתדרות משרתת את הוועדים החזקים, פוגעת בציבור, וממשלת ישראל לא עושה דבר לצמצום כוחה

האם ארגוני העובדים וההסתדרות תורמים לרווחת אזרחי ישראל?

ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, תוקף את איילת שקד בעקבותטענותיה על פגיעת ההסתדרות בצמיחה הכלכלית, בטענה ששקד "עובדת קשה כדי להעביר את המסים שמגיעים מכלל העובדים במשק, למדינת ההלכה שהיא וחבריה הקיצוניים רוצים לכפות על אזרחי ישראל".

גם מי ששותף לביקורת על חברת-הכנסת איילת שקד שחוברת לימין הקיצוני, ראוי שיסכים שהביקורת אינה רלוונטית לטיעוניה בגנות ההסתדרות, ולכן אינה אלא דמגוגיה. מנגד, יש מקום להסתייג מהאשמת ההסתדרות בכל תחלואי המשק, כדברי שקד בטורה, תוך התעלמות מאחריות הממשלה.

לממשלה, ששקד כיהנה בה לצד ראש הממשלה בנימין "מר כלכלה" נתניהו, יש חלק מרכזי באחריות למחדלים בתחום הכלכלי, שהובילו (בניגוד לפרופגנדה של ראש הממשלה ושר האוצר) להידרדרות בתוצר לנפש בהשוואה לכלכלות המפותחות בשנים האחרונות.

ממשלת ישראל כשלה בטיפול בתחומים קריטיים לצמיחה, בכללם התחבורה, הכשרה טכנולוגית, צמצום רגולציה מזיקה וביורוקרטיה מקשה, כניעה לקבוצות אינטרסים שפוגעות בציבור, כישלון בפתיחת המשק לתחרות בינלאומית, חקיקה פופוליסטית, הרחבה מוגזמת בהוצאה הציבורית, אובדן שליטה על הגירעון, ועוד.

כישלון חרוץ במיוחד של הממשלה, שרלוונטי לנושא הנדון, הוא אי-צמצום כוחם של ההסתדרות והוועדים החזקים. חמור מזה, ממשלת נתניהו סייעה לבניית כוח ההסתדרות, בעיקר בתקופת שר האוצר משה כחלון, שנכנע לכל דרישה כמעט של ההסתדרות גם כשחרגה מתחום יחסי העבודה (למשל, מעורבותה בקצבאות). ואכן, השכר במגזר הציבורי המשיך לעלות במהירות לעומת השכר במגזר הפרטי.

צמיחה כלכלית, שמובילה להגדלת כוח הקנייה של הציבור, היא המפתח להגדלת הרווחה ולצמצום מצוקת החלשים בחברה. מצוקת הציבור, במיוחד העני, היא גם תוצאה של העלויות הכבדות שההסתדרות כופה עלינו בתמיכתה בוועדים החזקים. מי לדעת יו"ר ההסתדרות, אם לא הציבור, משלם את החשבון על עודף העובדים בחברת החשמל ושכרם המופרז? את עלות של חוסר היעילות של נמלי הים והאוויר, והשכר המופרז בהם? ארגוני העובדים החזקים, "ועדי השלטר", שמחזיקים את ההסתדרות תחת שליטתם, פוגעים קשות בציבור, ותמים מי שחושב אחרת.

ובכל-זאת, בר-דוד מציג "הוכחה" לכך שההיפך הוא הנכון, ומציין במאמרו מחקר של כלכלני ה-OECD, וטוען שדווקא במדינות שבהן שיעור העובדים המאורגנים גבוה, הצמיחה הכלכלית מהירה ושוויונית יותר. מכאן, שההסתדרות תורמת לצמיחה ולשוויון. בנוסף לבר-דוד, מפרסמת ההסתדרות לאחרונה תעמולה בזכות ארגוני העובדים על בסיס הדוח המדובר.

אבל אם בר-דוד היה מעמיק בדוח, הוא היה מבין שהביקורת של שקד נכונה. הדוח מדגיש את חשיבות שיתוף-הפעולה עם ארגוני העובדים, שמאפשר גמישות ניהולית וניידות עובדים - גורמים קריטיים לצמיחה כלכלית. בשבדיה, בהסכמת ארגוני העובדים, אפשר לפטר עובדים בתעשיות שמתקשות להתחרות. בדנמרק אין קביעות לעובדים במגזר הציבורי, וניתן להעבירם בין תפקידים שונים ולפטרם.

הדוח קובע, שבמקרים מסוימים מו"מ קיבוצי פוגע בפריון העבודה - כאשר ההסכם לא משאיר למעסיק גמישות לפטר עובדים מיותרים, ולהשפיע על שכר כל עובד בהתאם לתרומתו לארגון. דוח ה-OECD עוסק בעיקר בארגוני העובדים במגזר הפרטי, אבל את מסקנותיו (וסילופן) לוקח בר-דוד להסתדרות, שמשרתת ונשלטת על-ידי ארגוני העובדים החזקים במגזר הציבורי.

העובד הישראלי במגזר הציבורי, כדאי לזכור, גם כשהוא מיותר לחלוטין ימשיך ליהנות משכר על-חשבון משלם המסים, שכר שממשיך לעלות עם הוותק, גם כשהעובד לא עושה דבר ואפילו מזיק.

בקיצור, אפשר להתווכח אם ארגוני העובדים במדינות המפותחות תורמים לצמיחה או לא, ובשאלה הכללית הזו, דוח ה-OECD - בניגוד להטעיות ההסתדרות - לא מגיע למסקנה נחרצת. הטענה שארגוני העובדים בישראל תורמים לצמיחה, היא פשוט מגוחכת.

נזכיר, שההסתדרות גם נעמדת לצד התעשיינים בדרישה לחסום יבוא שמתחרה בתעשייה המקומית, ובכך משתפת פעולה עם פגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל, ובעיקר של החלשים. טענת התעשיינים שחסימת יבוא משרתת את הצמיחה הכלכלית, היא שקר שמשרת אינטרס צר, וההסתדרות תומכת בתעשיינים מאותה הסיבה: אין לה עניין ברווחת כלל הציבור, אלא באינטרס הצר שלה ושל ארגוני העובדים החזקים.

לבסוף, יש לארגוני העובדים בעולם יתרון בתחום צמצום הפערים בקרב חברי ארגון העובדים. אבל היתרון הזה נעלם בישראל בחסות ההסתדרות! בכל מו"מ קיבוצי של ארגון עובדים מול משרד האוצר, האוצר דורש שהתוספות יקטינו פערים: למשל, תוספת שקלית שווה לכל העובדים בארגון. ההסתדרות, לצד חברי הוועד, דורשים תוספת זהה באחוזים, ולעיתים תוספת גבוהה יותר לוותיקים! בחסות ההסתדרות, הנורמה היא שחברי הוועד מתגמלים את העובדים הוותיקים "דור א" על-חשבון החלשים יותר בארגון.

לסיכום: גם אם יש מקום לבקר את שקד על מחדלי ממשלת נתניהו, שהיא הייתה חברה בכירה בה, בביקורתה נגד ההסתדרות היא צודקת לחלוטין. ההסתדרות מנצלת את חוסר היכולת או רצון הציבור והתקשורת לקרוא מחקרים על ארגוני עובדים; ומעטים יכולים או מעוניינים לקרוא את מאות העמודים בדוח ה-OECD. וכך, בזמן שההסתדרות פוגעת בציבור הרחב, היא מטעה אותו לחשוב שהיא מיטיבה איתו, ואת המימון להטעיה היא סוחטת מהציבור שהוא קורבן בריונות הוועדים החזקים. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה