הסוף לעושק קשישים? היועמ"ש: חברות האשראי יכולות לעצור עסקאות

בשורה חשובה לצרכנים: לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יש לאפשר לחברות אשראי לבטל התקשרות בין צרכנים לחברות, במקרים שבהם יש לחברת האשראי חשש כי מדובר בפעילות שסותרת את החוק. הכוונה היא לחברות שמוצאות לעצמן טרף קל, לרוב בדמות צרכנים קשישים, ועושקות אותם בעסקאות מתמשכות דרך כרטיסי האשראי שלהם.

לפי החוק, חברות אשראי רשאיות לבטל עסקה רק במקרים של כשל תמורה, כך שפניות של צרכנים, או למען הדיוק בעיקר של מכרים או ילדיהם לעצור עסקאות מפוקפקות - לרוב לא נענות לאור הנימוק האמור. כעת סבור היועמ"ש כי גם לחברות האשראי "אמירה" שיכולה ואף צריכה להיאמר בעסקה. הכרעה זו מצד היועמ"ש היא בבחינת מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. עושק קשישים דרך חברות שפעמים רבות נסגרות ונפתחות מחדש, הוא נושא שמסוקר מזה שנים ב"גלובס". אלפי קשישים נפלו בפח ומאות אלפי שקלים עברו מכיסם לקופות החברות שלא היססו לעשוק את הקהל הזה. האמירה כיום עשויה להיות בעלת משמעות רבה במידה והיא תיושם באופן גורף.

הרעיון לערב את חברות האשראי בעסקאות מפוקפקות מעין אלה אינו חדש: בחודש אוקטובר 2018 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שיכלה לשנות את המצב כיום. הצעת החוק, ביקשה להכניס תיקון ל חוק הגנת הצרכן .

ההצעה הוגשה על ידי ח"כ  איציק שמולי והיא ביקשה לחייב את חברות האשראי לבטל עסקאות  מפוקפקות שנעשו ב כרטיסי אשראי  תוך כדי ניצול, ובכך להפסיק העברת הכספים מצרכנים תמימים, לרוב קשישים, דרך חברות האשראי לחברות עברייניות שפועלות בעיקר בשיטת טלמרקטינג. את הרעיון שאב שמולי מהחוק בארה"ב. הצעת החוק עברה בשעתו בקריאה ראשונה וכמו הצעות חוק אחרות היא "נתקעה" בדרך אחרי שהכנסת ה-20 פוזרה. החלטת היועמ"ש כעת עשויה לייתר את המשך הליך החקיקה. הצעת החוק המקורית ביקשה להסמיך את הרשות להגנת הצרכן כמי שתעביר לחברות האשראי הודעות על חברות המפרות שיטתית את החוק - הסבר שגם היועמ"ש ציין בדבריו. 

שינוי בחקיקה הצליח להעביר שמולי בזווית אחרת - צרכנים מאוכלוסיות מוחלשות (קשישים ואנשים עם מוגבלות) זכאים לבטל עסקה בטווח של 4 חודשים, במקום 14 ימי הביטול הקבועים בחוק.  ח"כ שמולי, המשמש כיו"ר שדולת הגמלאים בכנסת מסר, "אני מברך על החלטת היועץ המשפטי שלקח את הצעת החוק שיזמנו והכניס אותה לתוקף מיידי גם מבלי שנאלץ להשלים את כל משוכת החקיקה. אין שום הצדקה שמרגע שזוהה מעשה רמייה מסחטת הכספים מהצרכן תימשך והוא יעמוד חסר אונים. אמשיך להיות המגן של הקשישים, שבעיקר הם נפגעו כאן, ולא אתן לאף אחד לנצל את תמימותם ולהפוך אותם לכספומט הפרטי שלו".

מי שמזוהה עם המאבק נגד עושק קשישים היא חה"כ מירב כהן (כחול-לבן). לאור דברי היועמ"ש מסרה חה"כ כהן כי "מדבריו של היועץ המשפטי עולה כי חברות האשראי יכולות ואף מחויבות לבטל הסכמי סליקה עם חברות שהצטבר עליהן מידע המעלה חשש אמיתי לכך שהן מנצלות צרכנים באופן שיטתי. על אחת כמה וכמה כשמדובר באנשים מבוגרים. התופעה המכוערת של עושק הקשישים על ידי חברות טלמרקטינג ידועה מזה למעלה מעשור ועל אף התלונות הרבות שהתקבלו מצדם של קשישים, חברות האשראי בחרו לטמון את ראשיהן בחול במשך שנים והמשיכו לסלוק עסקאות שכאלו עם קשישים ואף להרוויח מכך דמי סליקה נכבדים. סוף סוף נכתב שחור על גבי לבן שזו חובתן של חברות האשראי למנוע גישה של גנבים לארנקים של כולנו".

לפי ההודעה שפרסם משרד המשפטים, "ההליך שבו התייצב היועץ המשפטי לממשלה הוא מקרה פרטי של תופעה כואבת ורחבת היקף בשנים האחרונות, הנוגעת ללקוחות המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, ובפרט קשישים, אשר נופלים קורבן למעשי הונאה מצד בתי עסק, בעיקר בעסקאות טלפוניות. נמצא, כי יותר ויותר עוסקים פועלים בשיטות פסולות בדרך של פנייה בטלפון או אמצעי טכנולוגי אחר או הגעה פיזית לבית הלקוח, ומפילים צרכנים רבים קורבן להטעיות ולחץ שיווקי, אשר מסבים להם חסרון כיס משמעותי של אלפי ולעיתים עשרות ומאות אלפי שקלים".

היועמ"ש הביע עמדה זו במסגרת הליך בו הייתה מעורבת, חברת כרטיסי האשראי מקס (לשעבר לאומי קארד), שקיבלה תלונות רבות על חברת הלפ פי סי. הלפי פי סי שיווקה לצרכנים, בהם קשישים רבים, בשיטת טלמרקטינג בעיקר, מוצרים ושירותי מחשב. בינואר 2019 נקנסה הלפ פי סי בסכום של 5.1 מיליון שקל על ידי הרשות להגנת הצרכן. היקף הקנס, שיקף לטענת הרשות את חומרת העבירות בהן הואשמה החברה.

בעקבות התלונות שקיבלה מקס, התעורר אצל חברת האשראי החשד כי עסקאות הסליקה המועברות אליה הן תוצר של "מעשי הטעיה, מרמה והשפעה בלתי הוגנת בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן". מכאן החליטה החברה לעצור את שירותי הסליקה לבית העסק. בעקבות זאת, תבעה הלפ פי סי את מקס על מנת שתמשיך בשירותי הסליקה עבורה ושתעביר לה את התשלומים. יצוין כי מקס פעלה בהתאם להוראה של המפקחת על הבנקים, עמדה שפורסמה בחוזר שהיא הוציאה בסוף 2018 והקובעת כי במקרים בהם יש חשש ממשי כי בית עסק מטעה צרכנים או משפיע השפעה בלתי הוגנת, רשאית חברת האשראי לסרב להמשיך את שירותי הסליקה. עוד קבעה המפקחת כי סירוב כזה ייחשב כסביר, לגיטימי ואינו מנוגד לדין.

בעמדת היועמ"ש, שהוגשה באמצעות עוה"ד אריאל אררט ושלמה כהן מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), צוין כי היועמ"ש מייחס חשיבות רבה לתפקידו להגן על האינטרס הציבורי, והוא רואה בחומרה פגיעה באוכלוסיות מוחלשות בכלל ובקשישים בפרט, ולא ישלים עם הפיכתם למטרה למעשי הטעיה והונאה, תוך ניצול חולשותיהם הייחודיות. עוד צוין, כי הודעת הרשות להגנת הצרכן לחברת הלפ. פי. סי על הכוונה לחייבה בעיצום כספי כאמור, לאחר ההחלטה להפסיק את הסליקה, מהווה נסיבה המחזקת משמעותית את החשש הממשי של חברת הסליקה ומאששת את המסקנה, כי ההחלטה של חברת הסליקה להפסיק את שירותי הסליקה הייתה סבירה. "פעמים רבות יש לחברת הסליקה מידע בזמן אמת על אופן התנהלות בית העסק והיא עשויה להיות הגורם שבידיו הכלים המעשיים והמהירים ביותר להפסיק באופן מיידי את המשך חיוב הלקוחות בגין עסקאות שהתקשרו בהן, תוך הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ובכך להביא בפועל לצמצום הפגיעה בלקוחות. התייצבות היועמ"ש להליך נועדה לבטא את החשיבות הרבה שבצורך להגביר את ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות וקשישים, מפני עוסקים המנצלים ציבור מוחלש, על מנת לגרום לו תוך מסירת מידע שגוי ותוך שיווק אגרסיבי והפעלת לחצים, לכרות עסקאות שאינן כדאיות עבורו".