דעה: המדינה ואזרחיה חשובים יותר מכל מנהיג

הראשון שהכניס את מושג "החירות" לשיח הפוליטי-הציוני היה זאב ז'בוטינסקי, שדיבר על חירות כלכלית, אישית ולאומית.

החירות הלאומית של העם היהודי הוגשמה בהקמת המדינה, והיום הוא חופשי בארצו, ארצנו, בלי שליט זר. אנו מגינים על עצמנו ומקיימים את אורחות חיינו.

מנגד, במובן האישי והכלכלי, דרכנו לחירות אמיתית טרם הושלמה.

הליכוד, "התנועה הלאומית-ליברלית", חרתה על דגלה את החירות שעליה דיבר ז'בוטינסקי. התנועה שהקים מנחם בגין ראתה את היחיד, הפרט, כיציר אוטונומי, אדון לעצמו, "כל יחיד − מלך".

זוהי שעת משבר בליכוד. פעמיים ניתנה בידינו מלאכת הרכבת הממשלה, וכשלנו. וכעת נשאל - מה יכול להשתנות בפעם השלישית?

המדינה ואזרחיה חשובים יותר מכל מנהיג ונבחר ציבור. אנו כאן כדי לשרת רעיון, ולא שהרעיון ישרת אותנו. בשירותי כלוחמת במג"ב למדתי שכשהמפקד נפגע, ההסתערות לא נפסקת. מישהו אחר לוקח פיקוד, וממשיכים במשימה עד כיבוש היעד.

היום, טובת המדינה והתנועה מחייבת שינוי. אנו זקוקים למפקד חדש שיוביל אותנו בהסתערות קדימה.

כאיש ציבור, גדעון סער הוכיח שהוא מכיר את בעיות העומק של המדינה, יודע להתמודד עם התנגדויות ולחצים, ולקדם את ערכי החירות שבהם אנחנו, חברי תנועת החירות, מאמינים. הוא עשה זאת בשלל תפקידים: מזכיר הממשלה, חבר כנסת, יו"ר קואליציה וסגן יו"ר הכנסת, שר חינוך ופנים, וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

קשה לצמצם ל-500 מילה עשייה של 20 שנה. אציג רק חלק מהישגיו לאורך השנים, שמוכיחים שמדובר באיש עשייה ליברלית אמיתית:

"חוק האזיקים" - למניעת השפלה - הסדיר את סוגיית איזוק עצירים ואסירים בעת הבאתם לבית-המשפט.

חוק "הגנה מן הצדק", מגן על האזרח מהתעמרות המערכת. אכיפה בררנית, סוכן מדיח, וסחבת בהגשת האישום והעברת חומרי חקירה, הם עילה לזיכוי.

תיקון לחוק זכויות וחובות חברי כנסת, החיל את עקרון איסור כפל תפקידים ע"י יושבי-ראש הסתדרות העובדים הכללית והסתדרות העובדים הלאומית.

כשר חינוך, יזם סער את רפורמת "עוז לתמורה", שכללה הארכת שעות העבודה של המורים והעלאת שכרם בכ-51%, תוספת שעות הוראה ושעות פרטניות, קידום ותגמול מורים לפי הערכה, חיזוק אפקטיביות בית-הספר ומעמד מנהל בית-הספר.

בתקופתו עלה מספר הזכאים לבגרות ושופרו המדדים הבינלאומיים במתמטיקה, מדעים ובהבנת הנקרא.

אחד המאבקים שניהלתי בכנסת היה נגד חוק המרכולים. איני מכירה שר פנים שחתם על צו המתיר פתיחת עסקים בשבתות. אך סער, כשר הפנים, חתם על צו המתיר לפתוח מתחמי בילוי, כנמלי ת"א ויפו ו"התחנה".

נכון שהוא לא הסכים לאשר פתיחת מרכולים ללא קריטריונים; וביקש מעיריית ת"א קריטריונים, ואז לאשר אותם. החוק שעיריית תל-אביב הביאה לפני כשלוש שנים, הוא אותו חוק עזר עירוני עם תיקוני סער. אם הוא היה שר הפנים אז, היה לו האומץ לאשר גם אותו.

סער היה שר הפנים הראשון שהכיר בבני-זוג חד-מיניים בחוק השבות, שאיפשר גם לזוגות חד-מיניים לעלות לארץ וליהנות מהזכויות ככל זוג שאחד מהם יהודי. מדובר בהכרה הראשונה בזוגות חד-מיניים.

וכמובן, "חוק הפרגולות" (תיקון 101 לחוק תכנון ובנייה), שצמצם ביורוקרטיה מיותרת, קיצר תהליכי אישור תכנון, ונתן לאזרחים יותר חירות לשיפור ביתם.

סער מחויב לאידיאולוגיה הלאומית-ליברלית כתפיסת עולם וכדרך פעולה, הוא נאמן לערכים ולעקרונות שעומדים בבסיס תנועת הליכוד. גדעון הוא הליכוד.

כמי שזכתה שבע פעמים במדד החירות, וכמי שמובילה את המאבק הליברלי בכנסת, אני רואה בו שותף לדרך. מנהיג שיכול וראוי להנהיג את הליכוד והמדינה.

ביום חמישי, ליברלים אמיתיים שרוצים לחזק את האידיאולוגיה שאני מקדמת, שמים סער בקלפי - לממשלה לאומית-ליברלית. 

הכותבת היא חברת כנסת במפלגת הליכוד

*** גילוי מלא: אריאל ויטמן, עורך מדור הדעות של "גלובס", שימש בעבר כדובר של חברת הכנסת שרן השכל