"יותר מדי חברות הייטק בינלאומיות? ראייה לא נכונה ופחד מתחרות"

בשנים האחרונות מיקרוסופט מיצבה את עצמה כאחת מחברות הסייבר המובילות בעולם, הרבה בזכות מרכז הפיתוח שלה בישראל. פרויקט הדגל שלה בתחום האבטחה, Azure Sentinel (אז'ור סנטינל), הוא פרי יוזמה ישראלית וחלק גדול ממנו מפותח במרכז המחקר והפיתוח המקומי של החברה. מאחורי הפרויקט הזה, וגם מאחורי ההחלטה להקים את מרכז הסייבר של מיקרוסופט בישראל, עומדת מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, סמנכ"לית הטכנולוגיה העולמית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ובינה מלאכותית.

"כשהחלטתי שאני עוזבת את חברת RSA (חברת אבטחה, י"י) לפני שש שנים, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה כבר היה בתמונה. הוא הזמין אותי לרדמונד כדי לדבר איתי, אבל אמרתי לו שכבר הייתי עשר שנים בארה"ב ומרכז חיי הוא בישראל", היא מספרת. במקור, תכננו במיקרוסופט שחטיבת הסייבר שברוורמן-בלומנשטיק הייתה אמורה להקים ולנהל תהיה ממוקמת במטה החברה ברדמונד. אך מכיוון שלא רצתה לחזור לארה"ב, ברוורמן-בלומנשטיק הייתה נחושה לשכנע את נאדלה שדווקא ישראל היא המקום הנכון עבורו להקים את מרכז הסייבר. "הסברתי לסאטיה על האקוסיסטם שיש בישראל בתחום הסייבר ועל כך שזה המקום הכי טוב להקים בו את פעילות אבטחת הסייבר, גם אם אהיה רחוקה מרדמונד. הוא ראיין אותי עוד לפני שנכנס רשמית לתפקיד ונכנסנו ביחד".

מה שכנע אותו?

"סיפרתי לו שיש פה תמהיל של סטארט-אפים בתחום הסייבר, ושיש מלא חברות בינלאומיות שנמצאות בישראל ויש להן פעילות סייבר. איפה במקום אחר בעולם יש עוד אזור כזה, בערך בגודל של עשרה קילומטרים רבועים, שבו כולם מכירים אחד את השני וכל הזמן מחליפים רעיונות בתחום? אחד הדברים הכי חשובים בהייטק זה חדשנות והפריה הדדית, את לא יושבת במעבדה וחושבת כל הזמן על רעיונות מופלאים. גם בצבא וגם באקדמיה יש אספקה של אנשים צעירים שעשו המון בתחום, וזה כל הזמן ממריץ את המערכת".

ברוורמן-בלומנשטיק הצטרפה למיקרוסופט לאחר ששימשה כמנכ"לית RSA ישראל. קודם לכן שימשה כסמנכ"לית תפעול של חברת סאיוטה של נפתלי בנט, שנמכרה ל-RSA והפכה למרכז הפיתוח המקומי שלה. בנט המשיך לפוליטיקה ואילו ברוורמן-בלומנשטיק מונתה למנהלת המרכז. במסגרת תפקידה במיקרוסופט היא הייתה מעורבת גם ברכישת הסטארט-אפ אדאלום, שבין מייסדיו נמנה אסף רפפורט, מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל. רפפורט הודיע על עזיבתו בשבוע שעבר, שנתיים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד וארבע שנים לאחר שהצטרף לחברה.

"בהתחלה היו קבוצות במיקרוסופט שחשבו שהן יכולות לעשות את מה שאדאלום עושה, אבל אחרי שנה וחצי התברר שאדאלום התקדמה הרבה יותר. אני עובדת ישירות מול רדמונד אבל אני ממוקמת בישראל וכמובן עובדת הרבה מול אסף, גם בתפקידו כמנהל האתר וגם בתפקידו באבטחה. העובדה שאסף נהיה המנכ"ל של המרכז בישראל היא מדהימה. הוא שחקן צוות מהדרגה הראשונה ועשה את התפקיד שלו מעולה".

כעת, לאחר שרפפורט הודיע על עזיבתו, מחפשים מועמדים לתפקיד מבפנים? את רואה בעצמך מועמדת?

"אני לא יכולה להתייחס כרגע לתהליכים פנימיים מעל דפי העיתון. יש בתוך מיקרוסופט מספיק מועמדים פנימיים לתפקיד ואני בטוחה שיתקבל המועמד או המועמדת המתאימה".

מה למדתם במיקרוסופט מהרכישה של אדאלום?

"מיקרוסופט למדה להסתכל על דברים בתחום בצורה מאוד עסקית, להסתכל על הזדמנויות ולהיות עם ראש פתוח. אין דבר כזה שחברה לא לומדת מהרכישה שלה, אחרת הרכישה היא כישלון. התחושה שלי היא שסאטיה מאוד תרם להצלחה של הרכישה, ואני גם מסתכלת על חברות אחרות שנקנו לפני ואחרי סאטיה - אם מסתכלים על הצלחה שלהן בתוך מיקרוסופט, אז סטטיסטית עכשיו ההצלחה יותר גדולה. לרוב הסטטיסטיקה נוטה לא לשקר".

איזה רכישות נוספות אתם מחפשים?

"אנחנו כל הזמן מחפשים רכישות שאנחנו חושבים שיוכלו לעזור לנו לסגור פער שקיים אצלנו בצורה מהירה. למשל, אנחנו מסתכלים על אבטחה ל'אינטרנט של הדברים' בעיקר בתחום התעשייתי. אנחנו תמיד מסתכלים על בינה מלאכותית ומחפשים לראות אם יש חברת סטארט-אפ שעושה את זה קצת שונה. לפני כמה שנים עשינו החלטה אסטרטגית שסטארט-אפים הם מאוד חשובים למיקרוסופט, וההסתכלות שלנו היא הרבה יותר רחבה מאשר רק מיזוגים ורכישות".

"הצגתי את האבטחה כמנוע צמיחה לענן"

כשברוורמן-בלומנשטיק נכנסה לחברה היא הקימה את עסקי הסייבר שלה, ויזמה וניהלה את הפיתוח של אז'ור סקיוריטי סנטר - מוצר האבטחה הראשון של החברה שהיה ממוקד בענן. "זה היה קשה כי בהתחלה מיקרוסופט לא רצתה להיכנס לתחום האבטחה כעסק בפני עצמו. היה לי ניסיון באיך לשכנע דירקטוריון גם בסטארט-אפ וגם בחברה גדולה, אבל הצלחתי להראות להם שסקיוריטי יכול להיות המנוע לגדילה של מיקרוסופט בתחום הענן, ובתוך שנתיים וחצי המוצר מכר בסכומים גדולים מאוד", היא מספרת.

להיות מנהלת בכירה בתפקיד טכנולוגי זה לא מובן מאליו, ועוד פחות מכך בתחום הסייבר.

"תמיד הייתי מיעוט, בתיכון, בצבא ובקריירה, אבל חשבתי שאם אדבר על זה אני רק אנציח את הבעיה. השינוי התחיל כשהייתי ב-RSA. הזמינו אותי לקורס מנהיגות נשית, ובהתחלה לא רציתי ללכת, אמרתי ‘מה פתאום מנהיגות נשית? תזמינו אותי לקורס מנהיגות כללית. מה זה משנה שאני אישה?'. בסוף הלכתי. זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לניתוח מגדרי של הקריירה של נשים בהייטק, ולא חשבתי על זה לפני כן. היום אני מנטורית של נשים צעירות, וגם של נשים ערביות בקו משווה. בנוסף הקמתי יחד עם רינה שאינסקי, שהייתה שותפה בכירה בכרמל ועכשיו היא בסטארט-אפ (דואליטי, י"י), את הסניף המקומי של Upwards, שעושה נטוורקינג לנשים בכירות בכל העולם".

האם קורה שמנהל תחתייך מעסיק רק גברים? איך את כמנהלת מתמודדת עם זה?

"כן, זה קורה. אני אנסה להבין למה יש אצלו רק גברים ולרוב יגידו שזה יצא רק במקרה. אני לא אכריח אותו לשכור עשר נשים כי אני לא מאמינה בזה, אלא אני אנסה לעורר בו מודעות. אני מנסה לא לדבר על הנושא של נשים, אלא לבוא אליו מהנקודה שהגיוון תורם להצלחה של הארגון".

בתור מי שהייתה גם בסטארט־אפ וגם בחברות רב־לאומיות, מה דעתך על הטענה שיש בישראל יותר מדי מרכזי פיתוח בינלאומיים שמתחרים על כוח האדם?

"אני חושבת שזו ראייה לא נכונה של הדברים שנובעת מכך שאנשים מפחדים מתחרות. אני מאמינה בצורה מאוד חזקה שמרכזי הפיתוח הבינלאומיים הם החמצן של תעשיית ההייטק הישראלית. אנחנו רחוקים, אנחנו יקרים, ואנחנו צריכים שתהיה פה מספיק הכרה של חברות רב-לאומיות בכך שיש פה טאלנט שאי אפשר להשיג במקום אחר.

"ככל שיש כאן יותר חברות רב-לאומיות זה יוצר עוד מקומות עבודה ועוד חברות סטארט-אפ של עובדים שיוצאים מהן. גם המימון לתעשיית הסייבר מגיעה הרבה פעמים מהחברות הללו, וגם לקרנות ההון סיכון בישראל יש המון משקיעים מחו"ל. לכן נורא חשובה ההכרה הבינלאומית. אם חברות רב-לאומיות אכן לא יגיעו לכאן, אולי לסטארט-אפים יהיה יותר קל להשיג אנשים בטווח הקצר, אבל בטווח הרחוק תעשיית הסייבר תקטן".

מי המתחרים העיקריים שלכם על כוח אדם? סטארט־אפים או חברות רב־לאומיות אחרות?

"גם וגם. כמובן שהיה לי נוח אם היינו החברה היחידה אבל זו הסתכלות מאוד צרה, כי אולי בהתחלה היה מאוד קל להשיג אנשים - אבל אם מסתכלים קדימה התחרות היא טובה. אנחנו עושים דברים מעניינים ואכפת לנו מהאנשים שלנו ולכן התחרות לא מפחידה אותי".

"אם זה לא מתקפה, זה לא צריך להטריד אותך"

מאז שעבדה עם צוות מצומצם על מוצר אחד, תפקידה של ברוורמן-בלומנשטיק גדל וכיום היא מנהלת באופן ישיר 150 עובדים, ומלבד זאת יוזמת פיתוח של מוצרים נוספים כמו סנטינל, שחלק נכבד מתוכו בוצע תחת ניהולו של רפפורט בישראל. "אז'ור סקיוריטי סנטר היה רק השלב הראשון. מה שבאמת עניין אותי זה מוצר שנותן הגנה לכל מקום בארגון, שנמצא על כל אפליקציות הענן של הארגון, כמו סיילספורס", היא אומרת ומספרת כי כך נולד סנטינל.

"הבעיה שלנו היא שאין פתרון פלא לאבטחה. היא מורכבת מהמון נתונים ומוצרים שונים, ומישהו צריך לעשות את החיבור. כמו רמטכ"ל במלחמה - כי סייבר כמובן זה מלחמה. סנטינל ממנף יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לעשות אינטגרציה לכל הנתונים הללו. הוא גם יכול להבין מהמון נתונים בודדים ש'הנה מתרחשת עכשיו מלחמה'. מדובר במערכת SIEM (ניהול מידע ואירועי סייבר, י"י), שנותנת ללוחמי הסייבר - אנשי האבטחה בארגונים - לקבל את התמונה הכללית, וגם עושה אוטומציה לתהליכים הללו", היא מוסיפה. לדבריה, מאז השקת גרסת הבטא לפני כחצי שנה, השתמשו במערכת 12 אלף לקוחות, וכיום כמה אלפים הם משתמשים פעילים. "ההצלחה העסקית שלנו היא הרבה מעבר למצופה".

מה הדבר הבא?

"המערכות שאני בתור סמנכ"לית טכנולוגיה מנסה לפתח הן מערכות שאני מנסה לדמות למערכת החיסון של הגוף. מה שיפה זה שהמערכת הזו כל הזמן מגינה עלינו בלי שאנחנו בכלל מודעים לכך. כאן ההקבלה למערכות הסייבר, יש שני דברים שהן צריכות לעשות היטב ולא תמיד מצליחות: אחד הוא איתור, כלומר לזהות כשיש מתקפה; והשני הוא שלא יהיו False Positive (התרעת שווא - י"י). אם יש משהו שנראה כמו מתקפה אבל הוא לא מתקפה, הוא לא צריך להטריד אותך". 

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק: סמנכ"לית הטכנולוגיה העולמית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ובינה מלאכותית • לפני כן כיהנה כמנהלת RSA ישראל וכסמנכ"לית תפעול בחברת סאיוטה של נפתלי בנט • בעלת תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת קולומביה • מתגוררת בהוד השרון, נשואה ואם לשתי בנות • משתתפת קבוע בטריאתלון ומכורה לספורט באופן כללי