הנשים שהובילו את הבנקים לצמיחה עסקית

העשור החולף היה בסימן נשי בעולם הבנקאות והפיננסים, לא רק בזווית הרגולציה, אלא גם ואף בעיקר בזווית המנהלים העסקיים בבנקאות. בעוד שתמונת הניהול בגופים הפיננסיים המובילים בישראל לא הייתה שונה מהותית מאשר בעשורים הקודמים, הרי שבבנקאות העשור החולף היה המשך ישיר ושיפור לעשור שקדם לו, והתאפיין ברובו בשליטה נשית, לפחות בכל מה שקשור לניהול הבנקים בישראל. עם זאת, בסופו של העשור נראה כי הענף לקח צעד לאחור בהיבט חשוב זה.

עוד קודם לתחילת העשור החולף סמדר ברבר צדיק מונתה למנכ"לית הבנק הבינלאומי, החמישי בגודלו בשוק המקומי, כשלצדה הייתה מנכ"לית דומיננטית ותיקה בבנק לאומי - גליה מאור. כיום ברבר צדיק ממשיכה לאחוז במושכות הניהול בבינלאומי כשלצדה עוד מנכ"לית אחת, שבי שמר שמנהלת את בנק אגוד שהוא בנק קטן בהרבה (ואף עומד להתמזג בבנק גדול ממנו).

בין לבין היו עוד שתי מנכ"ליות דומיננטיות במיוחד בבנקאות, שהובילו את הבנקים שבראשם עמדו להצלחות ניכרות. האחת היא רקפת רוסק עמינח שניהלה את בנק לאומי לאחר מאור, ושתחת ידיה הוא כבש מהמתחרה העיקרי שלו, בנק הפועלים, את כתר ההובלה בענף. השנייה היא לילך אשר טופילסקי, שהודות למהלכים אגרסיביים וחשובים שיזמה והובילה, בנק דיסקונט ניער מעליו את האבק, התעורר משנים של נמנום עסקי והפך את מגמת השחיקה שחלה עד אז במעמדו היחסי בענף.

ב-5 ביוני האחרון הפתיעה אשר טופילסקי כשהודיעה על עזיבתה את דיסקונט ואת עולם הבנקאות בכלל, עבור שותפות בכירה בקרן ההשקעות פימי, שבהובלת ישי דוידי וגילון בק. הכהונה של אשר טופילסקי בדיסקונט נחשבת מוצלחת מאוד, ובתקופתה הבנק רשם שיפור מהותי בתוצאותיו. רבות מהסיבות לשינוי החיובי קשורות לתוכנית האסטרטגית שניסחה והובילה: תוכנית זו כללה בין היתר גיוס הון על מנת להגדיל את מקורות המימון לעשייה עסקית על-ידי המערך הבנקאי הקיים בבנק (ושהייתה מוגבלת בשל אי זמינות הון), שימת דגש על שיפור היעילות בבנק, הגדלת האשראי לציבור בסגמנטים רווחיים יותר וחיזוק ההיבטים הטכנולוגיים-דיגיטליים בבנק פנימה ובשירות ללקוחות.

העובדה שאשר טופילסקי הצליחה ליישם את האסטרטגיה שלה בגוף כמו דיסקונט אינה עניין של מה בכך. הבנק סבל לאורך שנים ממשקולות ניהוליות שנבעו במידה רבה מכוחו הרב של ועד העובדים, אולם מנכ"לית דיסקונט הצליחה להתגבר על המכשול הזה, גם עקב הגעתם של עובדים ותיקים רבים לגיל הפרישה וגם משום שנאבקה בניסיונו להישאר בתפקיד של יו"ר ועד העובדים דאז, ריקי בכר, שנודע באגרסיביות שלו ושהגיע לגיל פרישה.

ימים מעטים לאחר מכן, בסוף יוני, גם רוסק עמינח - האישה החזקה בעולמות הפיננסיים בישראל - הטילה פצצה והודיעה על פרישה, בתום כהונה שבה שמה דגש על התייעלות לצד פיתוח מובילות (לפחות תפיסתית) בתחום הטכנולוגי, עם לאומי דיגיטל ועם הבנק הדיגיטלי פפר. כהונתה של רוסק עמינח לא הסתכמה בעקיפת המתחרה העיקרי, הפועלים, אלא גם בסימון הכיוון העתידי - התייעלות ודגש על דיגיטל. בין לבין היא הצליחה לסכם את הפרשה היקרה והקשה של לאומי בארה"ב הרבה לפני המתחרים מזרחי טפחות והפועלים, וגם מכרה בהצלחה את לאומי קארד.

ומה עם הצלע השלישית, הוותיקה ביותר וזו שממשיכה - ברבר צדיק? היא תהפוך בינואר הקרוב למנכ"לית שמנהלת את אותו בנק בשלושה עשורים שונים. תחתיה הבנק שמר על יציבות והשתפר בסגמנטים שאליהם הוא מכוון, כשהוא ממשיך לעכל ולהטמיע בתוכו בהצלחה בנקים קטנים ממנו שרכש לאורך השנים.

העשור החולף היה המשך ישיר ושיפור לעשור שקדם לו, והתאפיין ברובו בשליטה נשית, לפחות בכל מה שקשור לניהול הבנקים בישראל. עם זאת, בסופו של העשור נראה כי הענף לקח צעד לאחור בהיבט חשוב זה.