דעה: איך הופכים אתגר תחבורתי להזדמנות?

עבודות הפיתוח ברכבת ישראל נכנסו לאחרונה להילוך גבוה, ולאחרונה, בצעד חריג ויוצא דופן, נסגרה מסילה אחת מבין שלוש המסילות במבואות האיילון לתקופה של שלושה שבועות, כאשר בינואר צפויה סגירה נוספת לתקופה דומה. מדובר במהלך שמטרתו להאיץ את עבודות החישמול של הקו החדש לירושלים, כך שיגיע עד לתחנות תל אביב (בלי הצורך להחליף רכבת בנתב"ג כפי שקורה היום), ולהביאן לידי סיום בהקדם האפשרי.

חישמול מערך הרכבות הוא המשימה המרכזית והחשובה ביותר שניצבת בפניה היום רכבת ישראל. בהתאם לתת"ל 18 מקימה הרכבת תשתית לחישמול 420 ק"מ מסילה, בכל הקווים המרכזיים, שאמורים להיות מושלמים בתוך מספר שנים. החישמול יאפשר מעבר לנסיעה מהירה יותר (עקב זמן האצה והאטה נמוך יותר) וכפועל יוצא מכך את הגדלת קיבולת הרכבות שיכולות לעבור על מסילה בשעה. מובן שאלה מצטרפים ליתרונות הברורים של צמצום משמעותי בזיהום האוויר וברעש שהם נחלתם של מנועי הדיזל הקיימים כיום.

מעבר לכך, כל שדרוג וטיפול בפרוזדור האיילון חיוני כמו אוויר לנשימה למערך הרכבות הארצי כולו. רוב קווי רכבת ישראל עובדים דרך פרוזדור זה והגדלת קיבולת הרכבות בו היא מטרה לאומית שתאפשר הגדלת תדירות הרכבות גם, ובעיקר, לערי הפריפריה מצפון ומדרום לגוש דן. לכן, בהתחשב בכך שהאלטרנטיבה היא עבודה במקטעים קטנים הרבה יותר ועיכוב ארוך מאוד בהשלמת הפרויקט, אין ספק שמדובר בצעד נכון.

יחד עם זאת, זה לא אומר שכולנו בהכרח צריכים להוריד את הראש מתחת למים עד יעבור זעם ולסבול בתחנות הצפופות. כל קושי טומן בחובו גם הזדמנות ואתגר ליצירת הרגלים ופתרונות חדשים. כאשר הרכבת מושבתת, מן הסתם יותר אנשים ייסעו באוטובוסים וזו הזדמנות מעולה לבחון את הביקושים ולפעול בהתאם.

למשל, חיבור תחנת רכבת האוניברסיטה בנתיב תחבורה ציבורית עם דרך נמיר (שם כבר קיים אחד כזה), והגדלת תדירות האוטובוסים או הסטת יותר קווים למסלול זה, שיפעלו באוטובוסים רבי קיבולת, בתדירות גבוהה ובהתאמה לזמני הגעת הרכבת. מעבר מהיר וחלק של קווי אוטובוס סדירים בין תחנות הרכבת ייתכן ואפילו ייתר את מערך ההיסעים שמפעילה רכבת ישראל בין התחנות הסגורות. מובן שצעד כזה צריך להיות מלווה באכיפה קפדנית של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, דבר שכבר הוכח שהעיר תל אביב-יפו יודעת לעשות.

מדרום המשימה אפילו יותר פשוטה משום שבנתיבי איילון כבר קיים נתיב תחבורה ציבורית. מה שנדרש זה להוסיף אליו קווי אוטובוסים מזינים בתדירות גבוהה, כזו שהציבור יכול לסמוך עליה, שיצאו מחניון חנה וסע שגם הוא כבר קיים במתחם "יס פלנט". כיום יוצאים ממנו שאטלים ייעודים לאזורי התעסוקה בת"א-יפו ומספר קווים לערי הסביבה, והוספה של קווים שייסעו דרך נתיב התחבורה הציבורית באיילון ויעצרו בתחנות האוטובוס ברחבי תל אביב-יפו יהוו תוספת כוח משמעותית.

אגב חניוני חנה וסע, אלה הם באופן עקרוני פתרון ראויים למצבים כאלה ואחד כזה נבחן גם בתחומי העיר תל אביב-יפו, בחניון הרחוב החרש שיוסב כנראה לחניון חנה וסע לתקופה האמורה, וממנו ייצאו שאטלים של רכבת ישראל שיעברו בכל תחנות הרכבת.

השנים הקרובות יהוו אתגר בכל מה שקשור לתחבורה במטרופולין גוש דן. כדי לצלוח אותו צריך לחזק ולעודד מהלכים שמטרתם להביא בסוף הדרך לשיפור דרמטי ביכולת ההתניידות שלנו ובצמצום התלות ברכב הפרטי, ובד בבד לקדם פתרונות ביניים שהצלחתם יכולה גם להפוך אותם לפתרונות קבע אם רק נבצע אותם נכון. 

הכותבת היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיקת תיק התחבורה