רשות החדשנות מתכננת "מסלול ירוק" שיקל על שיתופי פעולה בין התעשייה והאקדמיה

רשות החדשנות צפויה לעדכן את התנאים לקבלת מימון למחקר לחברות סטארט-אפ, כך שיוכלו לבצע מחקרים בשיתוף עם מוסדות מחקר אקדמיים ורפואיים. כיום, אחד התנאים לקבלת מימון למחקר מרשות החדשנות הוא בעלות מלאה של החברה על תוצרי המחקר. ל"גלובס" נודע כי ב-2020 צפויה הרשות לשנות את התנאי הזה, ולאמץ "מסלול ירוק" שיאפשר מו"מ חופשי על הקניין בין מוסדות המחקר והחברות הזוכות למימון.

התנאי הקיים נקבע במקור על ידי הרשות כדי לוודא שתקציב המענק נמצא כולו בשימוש של הגוף שמקבל את המימון. מנגד, מוסדות מחקר בארץ ובעולם, כמו בתי חולים ואוניברסיטאות, נוהגים להתנות שיתופי פעולה עם חברות בכך שהבעלות על תוצרי המחקר תהיה ברשות המוסד, ואילו החברה תקבל רישיון שימוש בלעדי. כך, במקרה שהסטארט-אפ נכשל, הקניין הרוחני נשאר בבעלות מוסד המחקר וניתן להמשיך ולעשות בו שימוש. כיום, הרשות מאפשרת מימון של מחקר משותף עם בעלות משותפת על הידע רק תחת קבלת אישור מיוחד ממנה, תהליך ארוך ומסורבל שלא מבטיח שאישור כזה אכן יתקבל בסופו.

ל"גלובס" נודע כי בחודשים האחרונים רשות החדשנות קיבלה חוות דעת של מומחים בעניין זה ועובדת על גיבוש של "מסלול ירוק", אותו תעביר לאישור מועצת הרשות שצפויה להתכנס בחודש מרץ. מרשות החדשנות נמסר כי "מדיניות הרשות נקבעת על מנת להשיג את המטרות ששמנו לפנינו. המטרה של שיפור מסחור ידע אקדמי לטובת התעשייה הישראלית היא חשובה ביותר לעתיד התעשייה הישראלית. אנו מאמינים שלמסלול ירוק באישור הסכמי העברת ידע תהיה תרומה חשובה".

מזה כעשור ישנה הכרה בבעייתיות של אי ההסכמה על נושא הבעלות על מחקרים משותפים לאקדמיה ולתעשייה. בחוק המו"פ ישנה הוראה על כך שיש להגיע להסדר מיוחד עם מוסדות המחקר על עניין הבעלות על הידע. עם זאת, עד היום לא הצליחו להסדיר את הנושא. גורמים המעורבים בתהליך מספרים כי בין אלו שפעלו כדי להוביל לשינוי היה ארגון ITTN, המאגד תחתיו את מרבית חברות המסחור בישראל. המשמעות היא שהשינוי הזה צפוי להיטיב עם מוסדות המחקר, אך גם לאפשר לסטארט-אפים לשתף פעולה איתם יותר בחופשיות.

כעת, לרשות החדשנות יש מוטיבציה נוספת לקדם שינוי במידיניות הבעלות על הידע: אניה אלדן, סמנכ"לית רשות החדשנות וראש זירת הזנק הודיעה לראשונה על כוונת רשות החדשנות לבצע את השינוי בכנס שערכה הרשות השבוע ביחד עם הדסית, חברת המחסור של בית החולים הדסה. האירוע התמקד בתחום הביו-קונברג'נס, שילוב בין הנדסה וביולוגיה, ובו נחשפה התכנית האסטרטגית של רשות החדשנות בתחום, הכוללת מימון למו"פ לחברות סטארט-אפ עבור פרויקטים רב-תחומיים בתחום הרפואה.

"אנחנו חושבים שרפואת העתיד תהיה סביב תחום הביו-קונברג'נס, שמשלב ביולוגיה עם הנדסה ועיבוד אותות. ננו-רובוט שמסתובב בגוף ומחפש דלקות ומפריש תרופות במקום הנכון היא דוגמה לכך. אנחנו חושבים שהתחום יכול להצליח מאוד בישראל בזכות היכולות החזקות שיש פה בתחומי ההנדסה והבינה המלאכותית. לכן, אנחנו מתחילים לדחוף לכיוון הבין-תחומיות בכל הקשור בשיתוף פעולה בין הנדסה לביולוגיה", אומרת אלדן ל"גלובס". לדבריה, "באקדמיה עובדים הרבה שנים על התחום ולאט לאט הוא נכנס גם לתעשייה. סביר שרוב ההמצאות בתחום יגיעו מהאקדמיה, ולכן הנושא של איך לשפר את העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה הוא נושא שמאוד מעסיק אותנו סביב המדיניות שלנו בתחום. יש הרבה אתגרים בהעברת הידע, ואחד הדברים שאנחנו חושבים שיש בו מה לשפר הוא להפוך את מדיניות הקניין הרוחני שלנו לכלי מסייע, ועל זה אנחנו עובדים".

למרות שהמוטיבציה של הרשות לכינון מסלול ירוק קשורה בתחום מסויים, הוא צפוי ככל הנראה להשפיע על חברות סטארט-אפ בתחומים רבים, ועל יכולתן לשף פעולה עם מוסדות מחקר. "התנאי הזה מנע שיתופי פעולה בין סטארט-אפים ומוסדות מחקר, בינהם מוסדות חשובים כמו מכון ויצמן שלא הסכימו לשנות את המדיניות שלהם. נמנעו גם שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בחו"ל, שיש להם חוקי קניין רוחני שמאוד דומים למה שנהוג בארץ", אומרת עו"ד יעל ברץ, שותפה בכירה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ המתמחה במסחור טכנולוגיה ומייצגת מוסדות מחקר, חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים.

לדבריה, "השינוי מאפשר שמירה על שלמות הטכנולוגיה. אם חברת ההזנק נכשלת, עדיף שלמוסד המחקר תהיה בעלות על כל החבילה - כלומר מה שהיא נתנה ברישיון המקורי שעל בסיסו מתחיל המחקר המשותף, וגם מה שהניב המחקר בהמשך. אם הסטארט-אפ נכשל והקניין הרוחני חוזר למוסד המחקר והוא מצליח למסחרו, אז המוסד מקבל החזר על ההשקעה. אחרת כל הקניין הרוחני יורד לטמיון".