האיש שמלהטט בין הפקות בינלאומיות, רייטינג וסדרות איכות

לקראת סוף השנה האזרחית קיבל אבי ניר מתנה, שמגדירה אולי טוב מכולם את המעמד אליו הגיע האיש שעוד לא סוגר שני עשורים בראש קשת, עם הבחירה של ה"ניו יורק טיימס" בסדרה "חטופים" כסדרה הבינלאומית הטובה של העשור. הסדרה שיצר גידי רף, שסללה את הדרך לתעשיית הטלוויזיה הישראלית בחו"ל, הובילה על סדרות זוכות פרסים אחרות כמו "הכתר" הבריטית, "הגשר" הנורווגית ועוד - ולמעשה מספרת את סיפורו של האיש שגם אם ממש מנסים, אין דרך לסכם עשור בלעדיו.

אבי ניר אחראי יותר מכל אחד אחר לאופן בו נראית כיום הטלוויזיה הישראלית ולהבנת הדי.אן.איי של הקלישאה (שיובאה מהעשור הקודם) "מדורת השבט הישראלית". בדיוק כמו בסוף 2009, גם כיום ניתן לומר - ואפילו ביתר שאת, כי מדובר באיש שמבין לא רק טלוויזיה - אלא את נפשו של הצופה הישראלי, יותר מכל אחד אחר בתעשייה המקומית. בעשור האחרון כאמור, התברר שלא רק.

בעשור האחרון עמד ניר באתגר של שמירת ההובלה של קשת במעבר מזכייניות לשידור ברישיון, בפיצול ערוץ 2, והצליח לנווט בהצלחה בים הסוער של טלטלות פוליטיות ורגולטוריות. בזמן שבמתחרה החדש - הגוף הממוזג רשת-עשר - עדיין מחפשים אפיקי צמיחה וזיהוי מותגי, ניר הצליח לא רק לשמור על נתח הצפייה והרייטינג, אלא אף להוכיח עמוד שידרה ונועזות תרבותית.

לצד המשך ההשקעה ב"מאקו" והפיכתו לרווחי (בזמן שהמתחרה רשת לא קפצה למים הקרים והעדיפה להסתפק באתר שיכיל רק את התכנים הטלוויזיוניים), ניר זיהה שני מוקדים שעשויים לתת אופק חדש לגוף שידור שצריך להילחם באובדן הצופים ממסך הטלוויזיה ועם המעבר לצפייה נדחית - הראשון: פיתוח דרמות מקוריות, והשני - כאקט משלים - פיתוח זרוע בינלאומית (KI) שתוכל לשווק אותן לעולם.

ישראל, שהפכה בשנים האחרונות לכוכבת של פסטיבלי תוכן טלוויזיוני בעולם, חבה לניר לא מעט כמי שפתח לה את הדלת. אסור לשכוח שלתוכן הישראלי יש משמעות לא רק כלכלית, אלא גם פוליטית.

בתפקיד מנכ"ל קשת, הרחיב ניר את החברה למעבר מלהפקות ממוקדות בשוק הישראלי על ידי מכירה, פיתוח משותף והפקה משותפת של תוכניות עבור השוק הבינלאומי, וקשת אינטרנשיונל כוללת כיום שלוחות הפקה בבריטניה, בגרמניה, בהונג-קונג ובארצות-הברית. לצד כל אלו, כאמור, ניר לא היסס להשקיע גם בתוכן שנוי במחלוקת כמו הסדרה "הנערים", וגם כשהפוליטיקאים ניסו לגרור אותו לביצה העכורה, שמר על קור רוח ועל שתיקה מקצועית ראויה.

רק לאחרונה, הודה מנכ"ל מאקו אורי רוזן בראיון ל"גלובס" כי אינו יכול לדמיין את קשת בלי אבי ניר. הוידוי מצטרף ללא מעט גורמים שמתארים את קשת כארגון צנטרליסטי בצלמו ובדמותו של אדם אחד - אבי ניר שמו. זו ללא ספק מחמאה, אך יש שיאמרו שחיסרון ניהולי גדול בצידה.