מהפריפריה של בתי ההשקעות למרכז הבמה

בעשור החולף נשברו כמה תפיסות ותיקות בדבר המובילות בשווקים הפיננסיים, שמסורתית מתאפיינים ביתרון לגודל ובמעין אדישות שמתבטאת בעמידה במקום של הציבור הרחב. כך, בשלושת התחומים המרכזיים של המערכת הפיננסית - הבנקאות, הביטוח ובתי ההשקעות - היו בתום העשור הקודם שלושה צמדים של מתחרים-קולגות במעמד "שני הגדולים בענף" - כשבסופו של העשור יש קבוצת ביטוח אחת שהפכה מהשחקנית הרביעית בשוק למובילת שוק: הראל, בהובלת היו"ר יאיר המבורגר ובשליטה שלו ושל אחיו ואחותו, ובניהולו של מישל סיבוני - שזיהתה כיוונים אסטרטגיים הרבה לפני המתחרות; כשלצדה בנק שזינק וביסס את מעמדו כבנק השלישי בענף - מזרחי טפחות, שנוהל על-ידי אלי יונס ואחריו על-ידי אלדד פרשר. הבנק החל את המרוץ מעלה בעשור הקודם וכעת נמצא לקראת קפיצה נוספת, עם המיזוג הצפוי של אגוד לתוכו.

ואולם, העשור החולף הציף שני בתי השקעות שעשו זינוק משמעותי - מבוטיקים שפונים לקהלים קטנים ומתוחכמים שנמצאים בפריפריה של הענף, למובילי שוק שמוכרים לציבור: אלטשולר שחם וילין לפידות. ב-2005 היה מפץ גדול בעקבות רפורמת בכר. עד אז המנהלים המרכזיים של כספי הציבור בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות היו הבנקים. הרפורמה הביאה לשינוי, כשנכסי הבנקים בתחומים אלו נמכרו לבתי ההשקעות ולקבוצות הביטוח.

כ-15 שנים אחרי יש שינוי אדיר, כאשר שני בתי ההשקעות הכי מצליחים לא ממש רכשו נכסים במהלכן: ילין לפידות לא רכש דבר וצמח הודות להצטיינות בתשואות; ואלטשולר שחם רכש בעיקר מנהל (יאיר לוינשטיין) וכמה קרנות, וגם אצלו ההצלחה היא תולדה של צמיחה אורגנית הודות למוניטין שנובעים מהובלה עקבית וארוכת שנים בתשואות.

מאז סוף 2009 נסקו הנכסים המנוהלים בשוקי הגמל וההשתלמות על-ידי אלטשולר שחם וילין לפידות בשיעורים אדירים של 983% ו-1,460%, בהתאמה, בעוד השוק כולו צמח בכ-86% "בלבד". בנוסף, נתח השוק של אלטשולר שחם בשוקי הגמל וההשתלמות שעמד בסוף 2009 על 3.3%, עומד כיום על 19.4%. החלק של ילין לפידות גדל מ-1% מהשוק לפני עשור, לנתח של 8.1% מהשוק כיום. אלטשולר שחם החל את העשור כבית השקעות בולט אך לא מוביל ומסיים אותו ככזה שיכול לטעון להובלת השוק, לצד פסגות ומיטב דש, כשילין לפידות הוא הרביעי בשוק ועם שיעורי הרווחיות הגבוהים בענף.

רבים סבורים שהקרדיט להצלחה החריגה של אלטשולר שחם ושל ילין לפידות מגיע לבעלים שמנהלים אותם, ושבלעדיהם הם יחוו הידרדרות: גילעד אלטשולר ורן שחם, ויאיר לפידות ודב ילין. אין ספק שה־DNA שלהם ברור ומבדיל בינם לבין המתחרים. זה ניכר בשווי שהמשקיעים בבורסה נתנו לחברת הגמל והפנסיה של אטלשולר שחם, שהונפקה השנה בהצלחה ונסקה לשווי של כ-2 מיליארד שקל, בעוד שילין לפידות מקבל שווי שוק שלעתים כמעט כפול מזה של מיטב דש.