אגדת הדראג שריסקה את גבולות המגדר בסלון שלכם

סופשבוע בלוס אנג'לס ומרכז הכנסים הענק של העיר מלא עד אפס מקום. עשרות אלפי נשים, גברים, בני נוער, משפחות עם ילדים ובני גיל הזהב מסתובבים נרגשים בין דוכנים, פאנלים ומופעים. הם לא באו לראות שחקנים מפורסמים, דמויות קומיקס פופולריות או מוזיקאים - הם טסו מכל העולם ועמדו שעות בתור כדי לפגוש מלכות דראג. האמנות שעדיין מוכרת לרבים בעיקר ממסיבות רווקות וממועדונים קטנים, זינקה בעשור האחרון למרכז המיינסטרים העולמי והפכה לתעשייה שמגלגלת סכומי עתק ועל הדרך משנה את העולם בדרכים שאנחנו עוד בקושי מבינים.

מאחורי המהפכה העסקית והתודעתית הזאת עומד אדם אחד - רופול צ'ארלס, שבשנות התשעים פרץ לתודעה כמלכת דראג שהיא "הסופרמודל של העולם", שכיכבה בין היתר בתוכניות אירוח, בקמפיינים של חברת האיפור מאק ובקליפ המפורסם של אלטון ג'ון. ב-2009 הוא יצר תוכנית ריאליטי פארודית ששודרה בערוץ כבלים קטן, שהתיאור "דלת תקציב" הוא מחמאה עבורה: "מרוץ הדראג של רופול".

הקונספט "פשוט": שילוב של טופ מודל ופרויקט מסלול שמצריך גם כישורי ריקוד, שירה, משחק, איפור, עיצוב שיער ומה לא - בכיכובן של מלכות דראג מכל רחבי ארה"ב שיתחרו על התואר "סופרסטארית הדראג הבאה של אמריקה". אבל בתוכנית הזאת התגלה ניצוץ בוהק יותר מבאחרות. באופן חסר תקדים היא שמה מגוון ענק של דמויות להט"ביות, לרוב ממיעוטים אתניים, מהעיירות הכי קטנות ומהשכונות הכי נחשלות, לעתים קרובות עם סיפורי חיים טראגיים, בקדמת הבמה - וחגגה אותן, עם נצנצים ונוצות וכתר, ועם פרס כספי שעבורן יש לו פוטנציאל משנה חיים.

איכשהו, בניגוד לכל תחזית וציפייה, הניצוץ הזה תפס והתלקח. 11 עונות רגילות, 4 עונות אולסטארס, 5 גרסאות ספין-אוף בינלאומיות (מתאילנד עד בריטניה) ו-6 פרסי אמי אחר כך - היום, דראג רייס היא תופעה תרבותית חובקת עולם עם מיליוני מעריצים מכל המינים, המגדרים והגילאים. וזה עוד לפני שהזכרנו מעל 150 מלכות שעברו בתוכנית ובנו קריירות ענפות מחוצה לה, המצליחות שבהן חורכות את העולם בהופעות באולמות ענק. גם בישראל זוכה תרבות הדראג לשגשוג מרשים, ומלכות בינלאומיות יגיעו ב-2020 עד היכל התרבות.

אבל ההצלחה הזאת לא מתורגמת רק לכסף. רופול יצרה שפה ותרבות שלמה שמחלחלת לכל פינות חיינו גם בלי שנשים לב. "אם את לא אוהבת את עצמך, איך לעזאזל תאהבי מישהו אחר?" היא שואלת בסוף כל תוכנית, ומגלמת כך את רוח הקבלה הלא מובנת מאליה שהתוכנית מפיצה. הפריצה של תעשיית השוליים הזוהרת, הצבעונית והרועשת הזאת למיינסטרים היא חלק בלתי נפרד מתהליך שמתרחש מול עינינו, של ריסוק הנחות בסיס הקשורות למין ומגדר, והיא אחת הסיבות לכך שהעשור הזה הוא עשור הנזילות המגדרית. יותר ויותר בני אדם מרגישים בנוח לספר שהמגדר אליו חוברתו לא בהכרח מתאים להם, ושההגדרות המקובלות לנטייה מינית צרות מדי עבורם. השיח המגדרי והמיני השתנה, נפתח, התפתח, ויצר פתיחות חסרת תקדים לאנשים, לאהבות, ולתרבויות שלמות שקודם התקיימו רק במחשכים.

היום, כשבתוכנית כבר משתתפות מלכות דראג, שנכנסו לתחום בעקבות הצפייה בתוכנית ונהנו לעתים קרובות מחיים קלים בהרבה משל אלה שבאו לפניהן, כשיש מלכות שצומחות באינסטגרם ולא נלחמות על מחייתן במועדונים חשוכים, כשהורים צופים בתוכנית ובמופעי דראג עם הילדים בלי להסס - אפשר לומר שהעולם הוא מקום קצת יותר טוב.