מייסד הקיבוץ הקפיטליסטי שעף קרוב מדי לשמש

המודל הקיבוצי אמנם נכשל, אבל היו בו כמה יתרונות - קהילתי, שוויוני, ובעל מערך מובנה של סולידריות חברתית ועזרה לזולת. מאחוריו עמדו אידיאולוגיה וערכים. אדם נוימן, היזם הישראלי שחי בילדותו בניר עם, סיפר לא פעם בתשע השנים האחרונות איך חברת חללי העבודה WeWork שהקים משחזרת למעשה את העקרונות הקיבוציים. "קיבוץ קפיטליסטי", הוא קרא לזה. אם הקיבוצים היוו הגשמה של החזון הציוני, נוימן ראה את WeWork כהגשמה של חזון הכלכלה השיתופית.

בעולם הקפיטליסטי יש תפיסה לפיה המודל הקיבוצי נכשל בגלל השוויון המוחלט והיעדר תמריצים להשתפר ברמה האינדיבידואלית. אנשים נמשכו לקהילה, אבל מרבית הקיבוצים לא שרדו כלכלית. אלו לא רק הערכים שבבסיס הקיבוצים שאיבדו רלוונטיות בעידן הקפיטליסטי, אלא גם קולקטיב שלא הצליח לשמור על יתרונות תחרותיים. "אני זוכר שבתור ילד לא כולם עבדו אותו מספר שעות", אמר בעבר נוימן בראיון ל"דה מרקר", תוך הסתייגות קלה מההשוואה לקיבוץ הסוציאליסטי.

נוימן רצה להקים קיבוץ קפיטליסטי כי הסוציאליזם הכשיל את הקיבוץ המקורי. האבסורד הוא שהקפיטליזם של נוימן הוא זה שהכשיל את WeWork בהנהגתו. הוא רצה לכבוש את העולם, לא ידע שובע והעמיד מעל הכל את האינדיבידואל - הוא עצמו. היה ראוי אם נוימן היה לוקח כמה ערכים נוספים מהקיבוץ בו גדל. הוא הקים עסק משגשג, אך בדרך סיפר לא מעט סיפורים - על קהילתיות, רוחניות, טכנולוגיה וכו'. הוא הציע לאנשים להיות חלק ממשהו גדול יותר, אך לא הצליח לספק את הסחורה. זה לא היה אמור להיגמר בחללי עבודה אלא להתרחב גם למגורים משותפים וחינוך ייעודי. קיבוץ 2.0.

נוימן אמנם הצליח להקים חברה שזכתה באחרונה להערכת שווי של 8 מיליארד דולר, אך מדובר בצניחה לעומת השווי שהוענק לה בעבר - 47 מיליארד דולר. מבחינה עסקית זה לא עבד, ותשקיף לפני הנפקה חשף כי בשם עקרונות של טובת הכלל נוימן דאג בעיקר לעצמו, וידע לסחוט מ-WeWork כל מה שיכל - הוא רכש נכסים והשכיר לחברה, מכר לה ב-6 מיליון דולר את הזכויות על השם שלה, והתרבות הארגונית שיצר הייתה קלוקלת ושימרה את הכוח שלו. הנפקת החברה בוטלה ונוימן הודח. כדי שיעזוב את החברה קיבל נוימן סכום של 1.7 מיליארד דולר, בשעה שהעובדים שלו נאלצים להתמודד עם חרב הפיטורים. קיבוץ? הכי רחוק מזה. חוץ מהסמים.