ממשל בוש שרף אותה אבל גם הפך אותה לסלב. עכשיו "המרגלת" חולמת לחזור לוושינגטון ולנקום בטראמפ

יצאנו מסנטה פה במסלול צר ומתעקל דרך הפּוֹאֵבְּלוֹת של מדינת ניו מקסיקו, המאכלסת שבטי אינדיאנים ששמורותיהם ועסקיהם פרוסים במעלה הכביש, עד שדרכנו התמזגה עם נהר הרִיּוֹ-גְּרַנְדֶּה. זו הייתה עוד שבת בוקר חרישית. הדרך הייתה קרירה וריקה. לא ראינו נפש חיה, אם כי יש לשער שגם בימים אחרים אין במקום הזה שאון בני אדם או פקקי תנועה.

ניו מקסיקו היא מדינה בעלת אוכלוסייה דלילה. במדינה, הנמצאת בדרום מערב ארה"ב וגובלת עם מקסיקו מדרום, חיים כ-2 מיליון איש בשטחים רחבי ידיים. זו אחת מהמדינות העניות ביותר בארה"ב, והגוף המעסיק הגדול ביותר בה הוא מעבדות הנשק הגרעיני (מכון המחקר) בלוס-אלמוס. הרִיּוֹ-גְּרַנְדֶּה, הנהר הגדול, שסיפורי חצייתו בדרום המדינה מעטרים את מדורי החדשות העוסקים בהגירה בלתי חוקית, גם הוא לא מפר את הדממה.

כאשר התקרבנו למסעדת אנג'לינה, חצינו את הנהר על גשר קטן. הטמפרטורה טיפסה לעשר מעלות, והשמש החזירה ממי הנהר קרינה שנפלה היישר לתוך מסך הנייד שלי. הטלפון אותת לי: צלמי, צלמי, ותעלי לאינסטגרם. אך האישה שלצידי, איילין, חברת הקהילה היהודית של סנטה פה ומי שהתנדבה לשמש לי כנהגת באותו יום, אמרה שעדיף להגיע בזמן לחוג הבית של המועמדת ואלרי פליים, ושבדרכנו חזרה נעצור על הגשר ונצלם. הנהר יחכה.

באנג'לינה, מסעדת הדרכים הפשוטה בעיר אספניולה, הכינו חדר אירוח צדדי עם בוריטוס חמימים לארוחת בוקר. לצידם על הצלחת צ'ילי ירוק וצ'ילי אדום, תוספת חובה לכל מאכל בניו מקסיקו. "אצלנו זה לא Blue & Red", הסבירה איילין, תוך שהיא מתייחסת לצבעי הדגל וגם לצבעים המסמנים את הוויכוח הפוליטי אשר לשמו התכנסו כאן בבוקר שבת. "אצלנו זה Red & Green. אין כאן כחול. לכל מאכל מקומי מוסיפים Red & Green".

אבל יש פה כחול, ואפילו בוהק. ואלרי פליים, אחת הנשים המפורסמות בארה"ב, החליטה להתמודד מטעם המחוז הצפוני של סנטה פה על תפקיד חברת בית הנבחרים. אומנם הבחירות יתקיימו בנובמבר 2020, אבל האקשן הוא עכשיו, כי פליים צריכה להביס את המתמודדים מולה בתוך המפלגה הדמוקרטית. אם היא תצלח את הרף הזה, דרכה לוושינגטון כמעט סלולה, כיוון שאספניולה נמצאת באזור דמוקרטי ברובו.

המתמודדת הבולטת אל מול פליים, תרסה לגר-פרננדז, היא ילידת ניו מקסיקו ממוצא היספני, ומי שבמשך 30 שנה שימשה כיועצת ועורכת דין לבני השבטים המקומיים. לגר-פרננדז גייסה תרומות בסך כ-200 אלף דולר בעוד פליים כבר הגיעה לכמעט חצי מיליון דולר, ולפער הזה יש משמעות רבה בקמפיין. אך הדרך לא פשוטה. פליים מפורסמת ואף זוכה לחשיפה עצומה בכלי התקשורת המקומיים וגם בחוף המזרחי. היא סלב. אבל לגבור על המועמדת המקומית יהיה אתגר. ובכל זאת, לפליים יש נכס שבו מחזיקים מעט מאוד פוליטיקאים בתחילת דרכם: Big Name Recognition. כולם יודעים מיהי, מה קרה לה בשנות ממשל בוש, כיצד חשפו אותה וחירבו לה את הקריירה הסודית ב-CIA.

"הממשל שלי בגד בי"

את השם ואלרי פליים אני מכירה היטב. היא הייתה מושא תכוף לכתבות ודיווחים בעיתונות הישראלית במהלך שנות נשיאותו של ג'ורג' בוש.

בעלה לשעבר של פליים, הדיפלומט ג'ו וילסון, יצא בשליחות ממשל בוש לאתר רכש של רכיבי נשק גרעיני (Yellow cake - תחמוצת אורניום טהורה המופקת במחצבות אורניום) במדינה המרכז-אפריקאית ניז'ר. משימתו של וילסון הייתה למצוא את החוליה המקשרת בין ניז'ר לבין אחסון נשק גרעיני על-ידי סדאם חוסיין, אז מנהיג עיראק. הוא היה צייד הראיות של ממשל בוש, אך לשליחותו ההיא בשנת 2002 לא היו תוצאות חיוביות. הוא לא הביא הביתה לוושינגטון את המודיעין הנחוץ, וכאשר ממשל בוש הסביר את היציאה למלחמת עיראק ב-2003 בקשר הגרעיני ההוא, וילסון פרסם ב"וושינגטון פוסט" מאמר דעה זועם שנשא את הכותרת "מה שלא מצאתי בניז'ר". המאמר היכה גלים, וילסון הרס לנשיא בוש, ובעיקר לסגנו דיק צ'ייני, את כל התיזה שהצדיקה יציאה למלחמה בעיראק.

 ג'ו וילסון./ צילום: רויטרס - Hyungwon Kang

הנקמה לא איחרה לבוא. סגן מזכיר ההגנה בממשל בוש, ריצ'רד ארמיטאג', הדליף לבעל הטור הפוליטי ב"וושינגטון פוסט", רוברט נובאק, את שמה וזהותה של פליים ואת עובדת היותה רעייתו של הדיפלומט הסורר וילסון. פליים עבדה באותן השנים כסוכנת CIA סמויה, וחשיפת זהותה בטור בעיתון חיסלה את קריירת המודיעין שלה. היא לא הייתה יכולה להמשיך בפעילותה, בין השאר בפרויקטים לסיכול רכישת נשק גרעיני על-ידי ארגוני טרור.

חשיפת פליים טלטלה את וושינגטון. משחקי האשמות פוליטיים הציפו את העיתונות, ותמונתה של פליים, אישה נאה ובהירת שיער, קישטה את כל כלי התקשורת. שני אנשי ממשל הואשמו בהדלפת זהותה, ראש הסגל של סגן הנשיא דיק צ'ייני, סקוטר ליבי, שהואשם והורשע בעדות שקר ובשיבוש הליכי משפט, וארמיטאג' שלא הועמד לדין וכעבור כמה שנים הודה בתקשורת ששימש כמקור של נובאק. ליבי קיבל המתקת עונש מידי הנשיא בוש וחנינה מלאה מהנשיא דונלד טראמפ.

אחרי פרישתה מה-CIA, עברו בני הזוג וילסון-פליים לסנטה פה והשתקעו שם. ילדיהם, תאומים - בן ובת, התחנכו בבתי הספר המקומיים. פליים החלה להתנדב בקהילה המקומית. היא סיפרה שבכל שנותיה ב-CIA ביקרה בתכיפות במעבדות לוס-אלמוס, מכוני הנשק הגרעיני, והתאהבה במקום.

בשנת 2007 פרסמה פליים ספר זיכרונות על הפרשה, תחת הכותרת "Fair Game, My Life as a Spy, My Betrayal by the White House". פליים התייחסה בספר ליחס של ממשל בוש הרפובליקני, שראה בה מטרה לגיטימית למתקפה פוליטית, על אף שהייתה סוכנת של ממשלת ארה"ב ולא פעילה פוליטית. ב-2010 יצא לאקרנים הסרט "משחק הוגן" על הפרשה, עם נעמי ווטס בתפקיד פליים ושון פן בתפקיד וילסון.

 נעמי ווטס ושון פן כפליים ווילסון ב"משחק הוגן" / צילום: באדיבות YES

וילסון ופליים חיו בעיר כזוג סלבס מעורר סקרנות, עד שלפני כשנתיים התגרשו. וילסון נפטר בספטמבר האחרון בגיל 69, ופליים ממשיכה להציג אותו כבעלה.

"הייתי סוכנת CIA סמויה. התפקיד שלי היה למנוע ממדינות סוררות ומארגוני טרור להשיג נשק גרעיני", אומרת פליים בווידיאו הבחירות הראשון שפרסמה.

בווידיאו רואים אותה לוחצת באגרסיביות על דוושת הגז, עד לחריקת גלגלי הרכב, מתחככת באבק המדברי ודוהרת אל המדבר הניו מקסיקני, בנוף טיפוסי של שקיעה.

פליים ממשיכה בקולה, כאילו היא מקריינת פרומו לסדרת מתח חדשה: "תנקבו בשמו של כל מקום חם - איראן, עיראק, פקיסטן, סוריה, צפון קוריאה - אלה היו חיי". בהמשך הווידיאו רואים את פליים - או שמא זו כפילה לצורכי פעלולים כמו בסרטים? - לוחצת שוב על דוושת הגז בעוצמה ומטיסה את הרכב לאחור. זה הדימוי שלה לממשל טראמפ - הכול מתקדם לכיוון ההפוך.

עוד בווידיאו ההשקה שלה, הסיפור היהודי: "מוצאי הוא ממשפחת מהגרים אוקראינית-יהודית. אבי שירת בחיל האוויר, אחי כמעט איבד את חייו בווייטנאם, והשירות החשאי שלי נקטע מוקדם, כאשר הממשל שלי בגד בי".

סבא רבא יהודי וציוצים אנטישמיים

בחזרה למפגש במסעדת אנג'לינה, סביב הבוריטוס והשולחנות המוצפים בחומרי קמפיין. כ-30 תושבים מהאזור מופיעים, בני 70-60, חלקם עם כובעי קאובוי וחולצות משובצות, כמו בסצנה מהסרטים. שניים מהם, גבר ואישה, הם חברי האשראם הסיקי אסיינדה גורו ראם-דאס שפועל באזור. משתתף אחר, האנק, מתיישב לצדנו בשולחן. הוא עובד שמורת הטבע הלאומי, משמש כאח רפואי ומסייע לאנשים. אחרים בחוג הבית קשורים בקשרי עבודה ללוס-אלמוס או לעיר אספניולה.

פליים, בג'ינס צמוד, חגורת עור הדוקה וחולצה לבנה רקומה בפרחים אדומים ושחורים, נכנסת למסעדה וניגשת היישר למלאכה המרכזית של פוליטיקאים בני דורנו - לחיצות ידיים, התעניינות והתעמקות בדברים שמספרים לה הנוכחים על עצמם, ומבט עמוק לתוך העיניים של בני שיחה. היא מקדישה דקות ממושכות לחברי האשראם, מקשיבה להם היטב. גם הקומישיונר המקומי, שיתמודד בקרוב על משרה פוליטית רמה יותר, מגיע, מציג את עצמו, לוחץ ידיים ומחלק כרטיסי ביקור. המשימה הזו אורכת כחצי שעה ואחריה פליים נואמת בקצרה, מציגה את עצמה וממשיכה עם שאלות ותשובות מן הקהל. המענה לשאלות הוא ללא ספק החלק החשוב ביותר של חוג הבית.

פליים נועצת שני אגודלים בכיסים הקדמיים, פורסת מרפקים לצדדים, נעמדת בפישוק בפוזה פיקודית ומדברת בסמכותיות רבה של סוכנת CIA לשעבר. ניכר שהקהל שלה בשבת בבוקר מתרשם. הנושא המרכזי המעסיק את הנוכחים: מה יהיה עם ביטוח הבריאות. כמה נצטרך לשלם, האם לכולם מגיעה הזכות לרפואה חינמית ומה עושים עם חברות הביטוח הגדולות.

יש לומר: העיסוק בביטוח הבריאות מגדיר את הזירה הפוליטית הדמוקרטית כבר שנים ארוכות. הילרי קלינטון, עוד בתור הגברת הראשונה, עסקה בכך. המועמד ולאחר מכן הנשיא, ברק אובמה, התעלה על קלינטון והרחיב את הרפורמות, וכיום המועמדים ברני סנדרס ואליזבת וורן מדברים על תוכנית מרחיקת לכת בעלות של 20.5 טריליון דולר כדי לאפשר "ביטוח בריאות פדרלי לכולם".

פליים מתייחסת גם לנושא יצירת מקומות עבודה בניו מקסיקו, חינוך לילדים והמצב בגבול בין ניו מקסיקו למדינת מקסיקו. "אתם יודעים, אני רוצה לציין לשבח את קהילת בית הכנסת טמפל בית שלום, שבמסגרת יוזמות הצדק החברתי שלהם גייסו כספים כדי לסייע לנשים וילדים בגבול", היא מספרת. "אלה הם הדברים המגדירים אותנו כאמריקאים, פעולות של קהיליות המנהלות שיח בין-דתי. זה מרגש אותי".

פליים הצטרפה בשנים האחרונות לקהילה היהודית של סנטה פה, והיא אף מדגישה את הרקע היהודי של סבא רבא שלה בווידיאו הקמפיין. בעיתונות היהודית חשבו שהצטרפותה לקהילה נועדה לכסות ולפצות על שני ציוצים שגויים שלה, שבהם צירפה לינק לאתר האנטישמי The Unz Review, שהוגדר כמעודד הכחשת שואה ואנטישמי על-ידי הליגה נגד השמצה.

הריטוויט של פליים, משנת 2017, נשא את הכותרת "יהודי ארה"ב מניעים את מלחמות אמריקה". פליים חטפה ביקורת מיידית וענתה בטוויטר: "כולם להירגע, ציוץ מחדש אינו אומר שאני תומכת. כן, זה מאמר פרובוקטיבי, אבל מעורר מחשבה. ניאו-קונס רבים הם אכן יהודים".

בהמשך, פליים הסירה את הציוצים ואת התגובות שלה וטענה שלא קראה לעומק את המאמר, רק רפרפה עליו, ושיתפה את התוכן כיוון שחלקים במאמר תאמו למחשבותיה בנוגע למעורבות הניאו-קונס, השמרנים החדשים, בנוגע לאיראן. הטענה הזו התקבלה בהרמת גבה. גם אם לא קראה עד הסוף את המאמר, הכותרת שלו הספיקה כדי להבין שזהו טקסט אנטישמי. וממילא, מה היא מחפשת אצל Ron Unz, פעיל ימני המאמין בעליונות הגזע הלבן?

לאחר מכן פליים פרסמה התנצלות ארוכה בעמוד הפייסבוק שלה. אך התקשורת, בעיקר התקשורת היהודית בארה"ב, לא עוזבת את הנושא בקלות רבה. התברר שב-2015 היא צייצה קישור נוסף מתוך אותו אתר אנטישמי, שכלל התייחסות לקונספירציות לגבי ה-11.9 ולקשר כביכול של ישראל לאסון התאומים.

פליים מחקה את חשבון הטוויטר ההוא, וכאמור נזהרת בימים אלה מאוד בהתייחסותה לנושא. היא נשאלת על כך בכל ראיון, ועושה רושם שהיא כבר מצטטת את תשובתה בעיניים עצומות: סליחה, סליחה, סליחה.

"האמינות של ארה"ב נפגעה"

אני ניגשת אל פליים ומציגה את עצמי כעיתונאית מישראל: "אני כאן במקרה ורוצה לראיין אותך". פליים זורמת. "אין שום בעיה, היא אומרת. איפה זה יתפרסם? תשלחי לי אחר כך את הלינק".

ההתמחות שלך ב־CIA הייתה במניעת הגעת נשק גרעיני לידי מדינות סוררות וארגוני טרור. מה את אומרת על החלטת איראן לחזור להעשיר אורניום? שנה וחצי אחרי הודעת טראמפ על נטישת הסכם הגרעין, אנחנו בפני משבר גדול עם איראן?

"תמכתי מאוד בעסקה עם איראן וחשבתי שנטישת ההסכם הייתה קטסטרופה. העסקה לא הייתה מושלמת, אבל זה היה הרבה יותר טוב מכל מה ש'המומחים' (פליים משתמשת בכפות ידיה כדי להציג מירכאות, תוך שהיא מזלזלת באותם מומחים, ט' ש') חשבו שניתן היה להשיג. הפיקוח על המתקנים של איראן היה פולשני ובוצע בדיוק לפי התכנון, ומה שאמור היה לקרות הוא האטת האיראנים, הרתעת האיראנים מהשגת גרעין.

"אני מסכימה עם כך שההסכם לא התמודד עם האספקטים של פעילות הטרור של איראן ברחבי האזור ועם השאיפות שלהם לשליטה מוחלטת, אך ההסכם נועד רק להכיל את היכולות הגרעיניות של איראן. כעת, אם ירצו לחזור לתוך מסגרת ההסכם, זה יהיה קשה. מה שהיה - היה, לא ניתן לחזור לשם".

את מאמינה בשיטה של הגברת לחץ הסנקציות על איראן?

"זעמתי על כך שממשל טראמפ נסוג מן ההסכם שאליו הגיעו אחרי מו"מ זהיר ומורכב. זה נעשה למטרות פוליטיות פנימיות".

את סבורה שטראמפ פעל כך כדי לְרַצוֹת את נתניהו?

"באופן חלקי, כן, אבל היה גם לובי פנים-אמריקאי חזק שטיפח את הגישה הזו. כיוון שהקדשתי את חיי הבוגרים למניעת הפצת נשק גרעיני, הפעם, לא רק ההיבט של הסכם הגרעין עם איראן נמצא כאן על הפרק, אלא היבטים רחבים יותר, כמו כלים למניעת אסון גרעיני, וכעת חלילה שיהיו חישובים שגויים שידרדרו את המצב. אני חוששת שאנחנו חיים בתקופה מסוכנת מאוד".

אבל כעת, איזו אופציה נמצאת בפני ארה"ב? להסיר את הסנקציות רק כדי לדחוף את איראן חזרה לתוך ההסכם?

"הדרך להתקדם היא להצביע בבחירות נגד טראמפ ולהחזיר לארה"ב מעמד של מדינה מהימנה, כיוון שהאמינות שלנו נפגעה. אחרי הבחירות אנחנו נציע מחדש את המקצועיות האמריקאית, את הדיפלומטים שלנו, כדי להתחיל לנהל את המו"מ מחדש. איני יודעת להגיד היום איך כל זה ייראה בעוד שנה. כמו בכל מו"מ, נעזרים במקל ובגזר ומשם צריך לראות מה ילד יום".

ספרי על השורשים היהודיים שגילית באוקראינה.

"סבא רבא שלי היה רב באוקראינה והבן הבכור שלו עמד להיות מגויס לצבא הצאר. המוני יהודים ממזרח אירופה היגרו בשל כך לארה"ב. המקור המשפחתי היה מן העיר פוליאנה, והם השתקעו בשיקגו. סבי היה ילד קטן כאשר עזבו. בשנת 1917 הוא נישא לסבתי שהייתה גויה. המשפחה שלו ישבה עליו שבעה. לסבא וסבתא שלי היה רק בן אחד, אבא שלי, והוא גדל בלי להכיר את המוצא והרקע המשפחתי, כיוון שסבא שלי נותק מן המשפחה. כאשר נולדו לי התאומים בשנת 2000, התחלתי לברר. ידעתי שממעטים אצלנו לדבר על כך. נמשכתי לחלק הזה של המוצא היהודי במורשתי וזה הוביל אותי גם להצטרף לטמפל בית שלום - הקהילייה היהודית הגדולה בסנטה פה".

את נשאלת רבות על כך שצייצת מאמרים מהאתר Unz. מדוע עשית זאת? זה פוגע בסיכויים שלך לנצח.

"אני מצטערת שצייצתי מאמר שלא קראתי עד הסוף. זה פגע מאוד באנשים שיקרים לי. התנצלתי מספר פעמים, גם באופן אישי וגם באופן מקצועי. זה לא מי שאני ולא מה שאני מאמינה בו. חייבים לגנות את התגברות האנטישמיות, לא רק בתוך ארה"ב אלא בעולם כולו, וכך אני עושה מכל הלב. צייצתי מחדש את המאמר כי החלק שקראתי נגע לתוכנית הגרעין של איראן ורציתי להגיב לכך. זה היה משפיל מאוד. התנצלתי ואני מנסה לכפר, ושישפטו אותי על-פי מילותיי ומעשיי מכאן והלאה. זה כל מה שאני יכולה לעשות".

מה עמדתך לגבי הניסיון לחשוף את חושף השחיתויות ב־CIA, שהביא להליך ההדחה? בנו של הנשיא טראמפ חשף את שמו ואחרים מנסים לתת פומביות לזהות שלו.

"חושף השחיתויות הוא פטריוט אמיתי. אני לא יודעת את זהותו והשם שלו לא נחשף, אין אשרור לדברים שצייץ בנו של הנשיא טראמפ. ברור שחושף השחיתויות הקדיש תשומת לב רבה למהלך שביצע. הדוח שלו היה כתוב היטב והוא הלך לפי הכללים של החוק להגנת חושפי שחיתויות. העובדה שטראמפ קורא לחשיפתו ומכנה אותו בוגד, מעוררת חלחלה. זה מעבר לכל גינוי, מעבר לבזוי".

רואים בווידיאו שלך שהיית במזרח התיכון, כולל באיראן. בישראל, כבר ביקרת?

"לא הייתי בישראל. אני לא יכולה לדבר על המקומות שבהם הייתי (צוחקת). אני מאוד רוצה לבקר בישראל. הילדים שלי אולי יירשמו לתוכנית תגלית, שלוקחת צעירים ממוצא יהודי ומטיסה אותם לביקור בישראל. הם בוחנים את זה עכשיו".

אף שאין ספק שפליים "יודעת את העבודה", הסיכויים שלה להפוך לפוליטיקאית משפיעה עדיין לא ברורים. המפלגה הדמוקרטית מחזיקה כיום את הרוב הפוליטי בבית הנבחרים (הבית התחתון). הליך הדחת הנשיא טראמפ עשוי להסתיים עוד לפני נובמבר 2020, כיוון שלמפלגה אין כרגע רוב בסנאט. בבית הנבחרים 535 צירים, ופליים, אם תיבחר, תהיה רק אחת מתוך מאות ולפיכך השפעתה לא תהיה כה גדולה.

יחד עם זאת, תחת מנהיגותה של ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים, הפכו הדמוקרטים בקונגרס לכוח מניע משמעותי. מספר חברות קונגרס צעירות ודמוקרטיות, המובלות על-ידי AOC - אלכסנדרה אוקסיו-קורטז - והידועות כ-Squad, הפכו לכוח פרוגרסיבי בולט, וגם כשהן לא מקובלות עלינו הישראלים, אי אפשר יותר להתעלם מהן בארה"ב. להבדיל מרבים אחרים בבית הנבחרים, פליים תגיע כדמות מוכרת, מפורסמת, מרואיינת מבוקשת בתקשורת ובעלת תחום התמחות מאוד מסוים - מניעה והפצה של נשק גרעיני.