כולם עוסקים עכשיו בסיכומי עשור, אז הנה תופעה נוספת שצריך לדבר עליה - מרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות. בתוך עשר שנים גדל מספרם מ-220 לכ-362 - יותר מ-50%, כך לפי נתונים שפירסמו IVC, משרד עוה"ד גרוס-חודק וארגון IATI. הנושא הזה עולה כמעט בכל פגישה עם חברות ישראליות, קטנות וגדולות כאחד - החברות הבינלאומיות מוכנות לשלם לעובדים סכומים גבוהים משמעותית, ואילו החברות הישראליות מתקשות להתחרות באמצעות הצעות אטרקטיביות. המשמעות היא שלחברות האלו קשה יותר לצמוח, מכיוון שהן מתקשות לגייס את כוח האדם המתאים, או לחילופין, עלות העסקה שלהן עולה.
להרשמה לניוזלטר
אין ספק כי החברות הזרות תורמות להתפתחות תעשיית ההייטק המקומית - עשרות אלפי עובדים מועסקים על ידי חברות עם גב כלכלי; הן משלמות שכר גבוה ופעילותן מאופיינת בפריון גבוה; על בסיס הידע שנצבר בהן מוקמים סטארט-אפים רבים; הן נחשבות למעסיקות אטרקטיביות יותר בקרב ההייטקיסטים מהחברה הערבית, שמתחברים לגיוון הקיים באותן חברות; ועוד.
השבוע הוצג נתון חדש במסגרת הדיון - שיעור המס הישיר שנובע מפעילותם של מרכזי הפיתוח. החישוב הוצג בדוח של משרד עוה"ד גרוס-חודק, IVC ו-IATI, שכתבה בנוגע אליו פורסמה ב"דה מרקר". הנתון מראה כי 16% מהמסים הישירים שמשולמים בישראל נובעים ממרכזי הפיתוח האלו, והוא מבוסס על הערכה כי מועסקים בהם 62 אלף עובדים.
המסים הישירים מורכבים משלושה חלקים: מס ההכנסה של העובד, המס שמשלמים הספקים (שכר דירה, נסיעות, הסעדה וכו'), המס שמשלם מרכז הפיתוח בישראל (שמוכר לחברה האם את המוצרים שהוא פיתח); ומס נוסף בגין אופציות לעובדים. בסך הכל המס המשולם לעובד הוא 125 אלף דולר, אך מתוכם - 110 אלף דולר הוא בגין מס ההכנסה שמשלם אותו עובד על השכר. כלומר, 1.5% מהעובדים משלמים 14% ממס ההכנסה.
אני תמיד בעד נתונים, ואני חושב שיותר מדי דיונים מתנהלים בלי נתונים (נגיד, האפקטיביות של המענק של אינטל - לא יודע איך זאת הייתה הדוגמא הראשונה שעלתה לי לראש). אולם זה בעיקר נתון, לא טיעון שלם. מזכיר טיפה את הטיעון ש-20% מהאוכלוסייה משלמת 80% מהמס. זה תמיד נאמר כדי להראות שיש קבוצת אוכלוסייה שנושאת על גבה את שאר האוכלוסייה (וחלק סבורים גם שצריכים להיות לה זכויות עודפות בגין כך). פה הטיעון עוד יותר חלש - מה רוצים להגיד? שמרכזי הפיתוח סוחבים על גבם את הכלכלה הישראלית?
מבלי להוריד בערכם, זה טיעון שלא ניתן לטעון. דיון כלכלי צריך לכלול גם אלטרנטיבות. למשל, ניסיון להבין מה היה קורה אם פחות עובדים היו מועסקים במרכזי הפיתוח - האם זה היה פוגע בהיקף המסים ועד כמה. מתוך המסים שנכללים במסים הישירים, המס של מרכז הפיתוח בישראל הוא חלק קטן, אבל הוא מגיע לכמיליארד שקל בשנה - לא סכום זעום בכלל (עו"ד איל שנהב שהוביל את כתיבת הדוח, העריך בפני "דה מרקר" כי היקף המסים הללו יכול לגדול כתוצאה ממדיניות BEPS של ה-OECD, שתאפשר לגבות מהחברות הזרות יותר מסים, פי שלושה-ארבעה).
אולם נגיד שהיו עכשיו 20 אלף עובדים פחות במרכזי הפיתוח הזרים, מה היה קורה? הם היו נקלטים בחברות ישראליות, גם אם בשכר מעט יותר נמוך. המס העיקרי - זה שמשלמים העובדים - לא היה נפגע באופן משמעותי. זה היה מאפשר לסטארט-אפים לצמוח מהר יותר או להחזיר לישראל משרות שכיום נמצאות במזרח אירופה או במדינות זולות אחרות.
"סייבר זה כמו מלחמה, צריך רמטכ"ל"
השבוע פירסמנו ראיון עם מיכל ברוורמן בלומנשטיק, סמנכ"לית הטכנולוגיה העולמית של מיקרוסופט לאבטחת ענן ובינה מלאכותית. היא אמרה הרבה דברים מעניינים (למשל סיפרה איך הצליחה לשכנע את מיקרוסופט למקד את פעילות הסייבר בישראל), אבל קודם אשים את ההתייחסות שלה לנושא החברות הרב-לאומיות והטענה שיש יותר מדי מהן בישראל. "אני חושבת שזו ראייה לא נכונה של הדברים שנובעת מכך שאנשים מפחדים מתחרות. אנחנו רחוקים, אנחנו יקרים, ואנחנו צריכים שתהיה פה מספיק הכרה של חברות רב-לאומיות בכך שיש פה טאלנט שאי אפשר להשיג במקום אחר. אם חברות רב-לאומיות אכן לא יגיעו לכאן, אולי לסטארט-אפים יהיה יותר קל להשיג אנשים בטווח הקצר, אבל בטווח הרחוק תעשיית הסייבר תקטן".
על רכישות פוטנציאליות:
"אנחנו כל הזמן מחפשים רכישות שאנחנו חושבים שיוכלו לעזור לנו לסגור פער שקיים אצלנו בצורה מהירה. למשל, אנחנו מסתכלים על אבטחה ל'אינטרנט של הדברים' בעיקר בתחום התעשייתי. אנחנו תמיד מסתכלים על בינה מלאכותית ומחפשים לראות אם יש חברת סטארט-אפ שעושה את זה קצת שונה. לפני כמה שנים עשינו החלטה אסטרטגית שסטארט-אפים הם מאוד חשובים למיקרוסופט, וההסתכלות שלנו היא הרבה יותר רחבה מאשר רק מיזוגים ורכישות".
למה הסתייגה בעבר מקורסי מנהיגות לנשים:
"תמיד הייתי מיעוט, בתיכון, בצבא ובקריירה, אבל חשבתי שאם אדבר על זה אני רק אנציח את הבעיה. השינוי התחיל כשהייתי ב-RSA. הזמינו אותי לקורס מנהיגות נשית, ובהתחלה לא רציתי ללכת, אמרתי ‘מה פתאום מנהיגות נשית? תזמינו אותי לקורס מנהיגות כללית. מה זה משנה שאני אישה?'. בסוף הלכתי. זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לניתוח מגדרי של הקריירה של נשים בהייטק, ולא חשבתי על זה לפני כן. היום אני מנטורית של נשים צעירות, וגם של נשים ערביות בקו משווה. בנוסף הקמתי יחד עם רינה שאינסקי, שהייתה שותפה בכירה בכרמל ועכשיו היא בסטארט-אפ (דואליטי, י"י), את הסניף המקומי של Upwards, שעושה נטוורקינג לנשים בכירות בכל העולם".
על האתגר בתחום הסייבר:
"הבעיה שלנו היא שאין פתרון פלא לאבטחה. היא מורכבת מהמון נתונים ומוצרים שונים, ומישהו צריך לעשות את החיבור. כמו רמטכ"ל במלחמה - כי סייבר כמובן זה מלחמה. סנטינל (מוצר שהובילה את פיתוחו, ע"ז) ממנף יכולות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לעשות אינטגרציה לכל הנתונים הללו. הוא גם יכול להבין מהמון נתונים בודדים ש'הנה מתרחשת עכשיו מלחמה'".
לראיון המלא של יסמין יבלונקו.
אפל בשיא: האם המשקיעים לא אופטימיים מדי
משנת 2005 (לפחות) ועד היום, ההכנסות של אפל צמחו בכל השנים, מלבד שנתיים - 2016 ובשנה החולפת. לפני שנה בדיוק, בתחילת ינואר, הפתיעה אפל לרעה עם אזהרת הכנסות ורווח, הראשונה מאז שיצא האייפון הראשון. מאחורי ההודעה (שהייתה נראית אז דרמטית), היו שני גורמים עיקריים: האטה בשוק הסיני כתוצאה ממלחמת הסחר, וחולשה גם במדינות מערביות כתוצאה מכך שבעלי מכשירים משדרגים את המכשירים שלהם בקצב יותר נמוך. הסיבה השנייה נובעת מכך שהשיפור בין מכשיר למכשיר הופך להיות זניח באופן יחסי.
מכשירי האייפון עדיין אחראים לחלק מהותי מהכנסות החברה ומרווחיה, אבל באפל לא התעלמו מהירידה במכירות המכשירים (ירידה של 9% ברבעון האחרון). הם בנו מנועי צמיחה חדשים - למשל מכשירים לבישים (איירפודס), אך בעיקר שירותים. באפל רוצים ליצור תזרים קבוע של הכנסות, שלא יושפע מהשקות של מכשירים. אלו כוללים את אפל ניוז, אפל TV, אפל מיוזיק, שירות המשחקים אפל ארקייד, כרטיס האשראי של החברה ועוד.
אפל פתחה את השנה באופן שלילי, אך מאז שפירסמה את האזהרה למשקיעים, המניה שלה קפצה ב-100% והיא החברה הגדולה בעולם עם שווי שוק של 1.3 טריליון דולר. גיא בן סימון שם לב לזינוק וכתב על מנועי הצמיחה של החברה לשנים הקרובות - המוצרים הלבישים, השירותים ומכשירים מהדור החמישי.
אולם עוד לפני מנוע צמיחה כזה או אחר, צריך לשים לב לנתון חשוב - מכפיל ההכנסות, היחס בין שווי השוק של החברה למכירות שלה (Price Sales Ratio). הנתון הזה משתנה מענף לענף ומחברה לחברה, בהתאם למאפיינים שלהם. למשל, חברה שההכנסות שלה צומחות מאוד מהר תהנה ממכפיל הכנסות גבוה יותר, מכיוון ששווי החברה בשוק ההון הוא תוצאה גם של אופטימיות לגבי ההכנסות העתידיות של אותה חברה. אפל - דווקא בתקופה מאתגרת שבה פרת המזומנים שלה הולכת ונחלשת - נסחרת במכפיל ההכנסות הגבוה ביותר מאז 2008 - 5.2 על ההכנסות בשנה החולפת ו-4.9 על תחזית הכנסות לשנה הקרובה. כלומר, המניה יותר יקרה. הדבר נכון גם לגבי מכפיל רווח.
זה אומר שהמשקיעים אופטימיים מאוד לגבי השירותים שלה, וגם אוהבים את המודל של הכנסות באופן רציף. עם זאת, אם מותר להגיד, אין היום שום שירות של אפל שהוא Game Changer. זה מראה על העוצמה של אפל, לטוב ולרע, ועל היכולת של ענקיות הטכנולוגיה לנצל את הפלטפורמה שלהן לטובת הפצה רחבה של השירותים שלהן ובניית בסיס מינויים רחב.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:
- פרופ' פיט וורדן, לשעבר בכיר בתוכנית החלל של חיל האוויר האמריקאי ובנאס"א, מאמין שיש חיים בכל מקום בגלקסיה. עכשיו הוא אחראי לאחד הפרויקטים הפרטיים המתוקצבים ביותר, ששואף בין היתר להשיט סירת חלל באמצעות מפרש מונע באור מחוץ למערכת השמש. ראיון של גלי וינרב.
- חברת השבבים מארוול שמעסיקה בישראל 650 עובדים עברה בשנים האחרונות תהפוכות - משערורייה פיננסית ועד עזיבת זוג המייסדים. המנכ"ל מת'יו מרפי מספר בראיון ל"גלובס" איך שיקם את החברה, מה ניתן ללמוד מטריאתלון על אופי של אנשים ומזהיר מפני המצב של תעשיית השבבים: "הירידה במכירות עלולה להשפיע על התל"ג". ראיון של אורי ברקוביץ'.
- התנאים של רשות החדשנות לקבלת מימון לחברות סטארט-אפים בעבור מחקר חסמו עד היום סטארט-אפים שיצאו מאוניברסיטאות ומבתי חולים. הסיבה: שאלת הבעלות על כל תוצרי המחקר. ברשות החדשנות דרשו בעלות מלאה, ואילו באקדמיה ובבתי החולים רצו שהקניין הרוחני יישאר בידי המוסדות, במקרה שהסטארט-אפ ייכשל. ל"גלובס" נודע כי רשות החדשנות עומדת לשנות זאת. לידיעה המלאה.
- למה השקעה של 20 מיליון דולר בחברה ישראלית שווה יותר? נתונים חדשים של S-Cube מראים כי חברות ישראליות מוערכות בשווי נמוך יותר מאמריקאיות (כלומר, סבב הגיוס החציוני של חברות ישראליות הוא נמוך יותר, והן מוערכות בשווי נמוך יותר). התוצאה: השקעה בחברות ישראליות אטרקטיבית יותר - על חשבון המשקיעים הקיימים, המייסדים והעובדים. מה המשמעות עבור החברות הישראליות, האם הפתרון טמון במעבר לארה"ב, ואולי זה בכלל דבר חיובי? לכתבה המלאה.
- בינה מלאכותית עומדת לשנות את העולם, ו-90% מהמנהלים מבינים כי היא תספק הזדמנות עסקית עבור החברה שלהם. עם זאת, מחקר חדש של חברת הייעוץ BCG מעלה כי חברות מתקשות להתפתח בתחום בגלל השקעות נמוכות מדי, כוח אדם לא מתאים והתמקדות בחיסכון בעלויות ולא בצמיחה. המהפכה וההחמצה: למה מנהלים מפספסים את הבינה המלאכותית? לכתבה המלאה.
- חברת הסייבר שהציבה שלט דרושים מחוץ לבסיס 8200 בגלילות זאת הזדמנות טובה להציף מחדש כתבה של יסמין יבלונקו ממאי האחרון. מענקים של עשרות אלפי שקלים, שיחות למפקדים ביחידות ואפילו שימוש בחיילי מילואים. המחסור בעובדים בתעשיית ההייטק מחמיר, ובשוק האזרחי נוקטים את כל האמצעים כדי לקחת חיילים מיחידות טכנולוגיות איכותיות. לצה"ל יש תחמושת משלו במאבק הזה, אבל לא בטוח שהיא מספיקה.
הממשל האמריקאי בחן אלגוריתמים של כ-100 ארגונים ברחבי העולם כדי לזהות הטיות גזעיות ומגדריות. התוצאות אפילו פחות טובות ממה שחשבו שהן יהיו.
מה בתעשייה
קרנות:
- קרן הון הסיכון נקסט גיר (NEXT GEAR), המתמחה בהשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום הרכב, השלימה גיוס בסך של 30 מיליון דולר. הכספים ישמשו להמשך השקעות בחברות ישראליות בשלבים הראשונים שפועלות בתחומי התחבורה החכמה (smart mobility) והעיר החכמה (smart cities). בין משקיעי נקסט גיר נמצאות 'מאיר' חב' למכוניות ומשאיות בע"מ, חברת איתוראן וכן חברות בינלאומיות בתחומי הרכב והתחבורה כגון הרץ וקבוצת וולוו. נקסט גיר החלה להשקיע בחברות פורטפוליו כבר במועד סגירת הגיוס הראשוני של הקרן בתחילת 2018. לידיעה המלאה.
חממות:
משרד הכלכלה ורשות החדשנות הודיעו על הקמת שלוש חממות הייטק חדשות בפריפריה, בתחומים של קנאביס רפואי, קלינטק, אגריטק, תעשייה 4.0 ופלסטיק. החממות יוקמו בירוחם, בכרמיאל ובמועצת בני שמעון בתקציב כולל של 80 מיליון שקל. ברשות החדשנות, שבחרה בשלושה זכיינים להקמת החממות, סבורים כי החממות צפויות לעודד הקמה של כ-130 מיזמים בתקופת הזיכיון, בתקציב של עד מיליון שקל למיזם. לידיעה המלאה.
גיוסי הון:
- חברת Copilot, שפיתחה מערכת לניהול מוצרי IoT, גייסה 5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016 על ידי צבי פרנק וציקי נפתלי, שהקימו ביחד את חברת זמינגו שנמכרה לחברת אמת מחשוב תמורת 16 מיליון שקל. פרנק גם הקים את אינטרוויז שנמכרה לפני 12 שנה ל-AT&T. ב-Copilot השקיעו קרן JVP ומשקיעים פרטיים.
- חברת ליטיגייט (LitiGate), שעוזרת לנתח תיקים משפטיים, גייסה של 3.5 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 5 מיליון דולר). החברה הוקמה לפני כשנתיים על ידי נמרוד אהרון וגיא עוזיאל. בין המשקיעים בחברה נמנים Brighteye Ventures, פירסטיים, קרן ההשקעות Rhodium ומשרד עוה"ד שיבולת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
