חניון במקום פרדס? האכיפה בשטחים החקלאיים מחמירה

בשבוע שעבר נתן בית המשפט המחוזי בלוד החלטה שמעוררת חששות כבדים בקרב יישובים חקלאיים ובקרב בעלי זכויות בנחלות, וללא ספק תשפיע על מאזן הכוחות העדין ממילא בין המשתמשים בקרקעות חקלאיות לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

בית המשפט קבע כי חברי מושב כפר טרומן, שהעבירו במשך שנים את זכויותיהם בנחלות לצדדים שלישיים שלא למטרות ולצורכי חקלאות (למשל להקמת חניון לבאים לנתב"ג לטוס), ותוך הפרת צווים שיפוטיים - נדרשים להשיב את זכויותיהם בקרקע לרמ"י. זאת, בנוסף לחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים ובהסרת המבנים הבלתי מוסדרים מהמקרקעין.

התביעה הוגשה תחילה גם נגד המושב, בגין אחריותו הנטענת לאירועים, אך לבסוף הושג הסכם פשרה בין המושב לבין רמ"י, לפיו מאחר שהמושב לא נתן ידו לשימושים הללו, הוא יכבד כל החלטה או פסק דין שיינתן, ובלבד שלא ייפסק נגדו חיוב כספי או אחר.

יצוין כי רמ"י מעניקה את הזכויות במקרקעין אותם היא מנהלת ליישובים חקלאיים, במסגרת הסכם המכונה "הסכם משבצת", האוסר על ביצוע שימושים החורגים מחקלאות ועל השכרה לצדדים שלישיים. עוד קובע הסכם המשבצת כי אם הופרה ההתחייבות לנצל את הקרקע לצורכי חקלאות, רמ"י רשאית לבטל את ההסכם לאלתר ולקבל בחזרה את הקרקע לרשותה, ללא כל חובה לשלם פיצוי לאגודה או למי מחבריה. 

 עו"ד חגית בן משה / צילום: נמרוד גליקמן

נהלי הסדרה כלפי הפרות במגזר החקלאי

מזה תקופה ארוכה מתנה רמ"י מתן שירותים שונים שלה ליישובים חקלאיים ו/או לחברי יישובים אלה, בהסדרת השימושים הלא חקלאיים המבוצעים ביישובים או בנחלות. אם בעבר מדיניות התניית השירותים לא הייתה אחידה בין המחוזות השונים, הרי שכיום רמ"י מדברת בשפה ברורה ואחידה - לא יינתנו שירותים שונים ליישובים חקלאיים, עד אשר לא יוסדרו השימושים הלא חקלאיים, או לכל הפחות עד אשר ייכנסו היישובים למתווה הסדרה ברור, תוך תשלומי דמי שימוש בגין תקופת שימוש העבר ותוך הפקדת ערבויות בנקאיות כנדרש לצורך הסדרת השימושים לעתיד.

לאחרונה אף פרסמה רמ"י נוהלי הסדרה של הפרות במגזר החקלאי וכן של התעסוקה הלא חקלאית והשימושים בנחלה. במסגרת הליך הסדרת השימושים, רמ"י דורשת שהיישוב החקלאי יסדיר את השימוש או יפסיק אותו, ואם לא יעשה כן, תוגש נגדו תביעה. אולם, בפסק הדין המדובר דרשה רמ"י בנוסף גם את הסנקציה של השבת הזכויות במקרקעין אליה, ובית המשפט קיבל את התביעה.

התעלמות ממושכת מצווים שיפוטיים

אומנם נסיבות פסק הדין היו חריגות, שכן דובר בהתעלמות ממושכת של הנתבעים מצווים שיפוטיים שניתנו, אך עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שפסק דין זה - בצירוף תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שהגביר את האכיפה במישור התכנוני - מלמדים על שינוי כללי המשחק ועל מגמת הקשחת מדיניות האכיפה, הן המשפטית והן התכנונית. המציאות מלמדת כי מקבלי ההחלטות מעדיפים לשים דגש על החמרת האכיפה מאשר על ייעול הליכי הרישוי.

פסיקה זו תשפיע על כל המגזר ההתיישבותי - קיבוצים, מושבים, בעלי נחלות במושבי עובדים ועוד. יש להניח כי עלולות להיות מוגשות במקרים דומים תביעות נוספות לדרישת השבת זכויות במקרקעין עקב שימוש שלא למטרות חקלאות.

מוטב שכל יישוב חקלאי שבו מתבצעים שימושים בלתי חקלאיים בשטחים חקלאיים, או שימושים שאינם תואמים את חוק התכנון והבנייה - בין אם אלה מבוצעים על-ידי היישוב עצמו או בהסכמתו ובין אם על-ידי חברי היישוב (והדבר נכון במיוחד במושבי עובדים, בהם השימושים הבלתי חקלאיים מתבצעים בנחלות החברים) - יעשה בדק-בית ויפעל בדחיפות וללא כל דיחוי להסדרת השימושים, הן מבחינה תכנונית והן מבחינה משפטית. 

(ת"א 37802-10-13 מדינת ישראל נ' קלקודה ואח')

הכותבת היא שותפה ומנהלת מחלקת ההתיישבות במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות' ומייצגת, בין היתר, יישובים חקלאיים ובעלי זכויות בקרקעות חקלאיות בתהליכי הסדרות שימושים