חורף הקריפטו - כך מכונה תקופת השפל שפקדה את שוק המטבעות הקריפטוגרפיים מנובמבר 2018 ועד פברואר 2019. באותם חודשים צנח שוויו הכולל של השוק, הנשלט בכ-70% על ידי הביטקוין, מרמה של 220 מיליארד דולר לשפל של כ-100 מיליארד דולר - שוויו הנמוך ביותר של השוק מאז אוגוסט 2017.
אמנם בחודשים שלאחר מכן, בין מרץ לאוגוסט 2019, השוק התאושש משמעותית ואף טיפס עד לשווי של יותר מ-360 מיליארד דולר, אבל תקופת "החורף" פגעה קשות בתעשיית הבלוקצ'יין, שעל הטכנולוגיות שלה מתבסס השוק. כמו רבות מחברות הבלוקצ'יין בעולם, גם בישראל הורגשו השנה היטב פגעי חורף הקריפטו.
על רקע זה, שינתה תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית את פניה במובנים רבים בשנה החולפת. בפן החיובי, מספר החברות הפועלות בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים דווקא צמח ב-2019. על פי בדיקה שערך איגוד הביטקוין הישראלי, הנחשפת כעת לראשונה ב"גלובס", בדצמבר 2019 נמצאו בישראל 150 חברות פעילות בתחום, בהשוואה לכ-113 חברות בלבד בסוף 2018. עם זאת, מדובר בצמיחה מתונה לעומת הצמיחה הפנומנלית בשנת 2018, שבה מספר החברות הישראליות בתחום יותר מהוכפל, לעומת 53 חברות בסוף 2017.
תעשיית הבלוקציין בישראל
בבדיקה שערך איגוד הביטקוין נמצא כי מבין 113 החברות שפעלו בתחום בסוף 2018, ממשיכות 63 חברות לפעול בתחום גם כיום - ואילו לגבי פעילותן של שאר החברות לא נמצא מידע. כלומר, על פי נתוני האיגוד, ייתכן כי מחצית מהחברות הישראליות בתחומי הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים לא שרדו את השנה החולפת או שינו במהלכה את תחום פעילותן. באיגוד מציינים כי נתוני הבדיקה כוללים חברות מקומיות הפועלות בתחומים אלה, אם כי אין הם בהכרח בליבת פעילותן. רבות מחברות אלה מתמקדות בתחומים אחרים, כמו פיתוח תוכנה, פינטק או סייבר, למשל, ומשלבות זאת עם פעילות בלוקצ'יין או קריפטו.
כמה חברות בלוקצ'יין הוקמו השנה בישראל?
בדיקת האיגוד אינה מספקת נתונים על השינוי במספר העובדים בחברות הישראליות בתחום בהשוואה לשנים קודמות, וגם לא על השינוי בהיקפי הגיוסים הכספיים של אותן חברות. עם זאת, על פי דיווחי החברות שנחשפו בשנה האחרונה ב"גלובס", ברוב החברות מספר העובדים הצטמצם השנה משמעותית, וגיוסי ההון היו קטנים מאוד בהשוואה ל-2018-2017.
עוד עולה מבדיקת האיגוד כי רוב החברות הישראליות בתחום הן סטארט-אפים צעירים, הפועלים לא יותר משלוש שנים. לפי נתוני הבדיקה, 30% מהחברות הפעילות נוסדו בשנת 2017 ו-30% ב-2018. החברות המקומיות הוותיקות בתחום נוסדו ב-2012 (בסך הכל ארבע חברות כאלה נותרו פעילות), ואילו בשנה האחרונה הוקמו רק שש חברות (4% מכלל החברות).
הנתונים מצביעים על כך שרוב החברות הפועלות בתחום קטנות יחסית, ומעסיקות לא יותר מעשרה עובדים. לפי נתוני הבדיקה שערך איגוד הביטקוין, 65% מהחברות מדווחות כי הן מעסיקות 10-1 עובדים, 31% מעסיקות בין 11 ל-50 עובדים, וארבע חברות בלבד (פחות מ-3%) מעסיקות בין 50 ל-200 עובדים.
מבחינת מקורות המימון של החברות הפועלות בתחומי הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו בישראל, בדיקת איגוד הביטקוין מצאה כי 44% מהחברות פועלות במימון עצמי בלבד (self-funded). לעומתן, 42% מהחברות האלה גייסו ממשקיעים מימון ברמה כלשהי: 34% מהחברות מימון ראשוני (seed), כ-1% מהחברות השלימו סבב גיוס A וכ-6% סבב גיוס B. כמו כן, 7% מהחברות מתבססות על הכנסות עצמיות לצורך מימון פעילותן.
בפילוח גיאוגרפי של נתוני איגוד הביטקוין נמצא כי 91 מתוך 150 החברות הישראליות בתחום (61%) פועלות בתל אביב, תשע חברות בהרצליה, שש בירושלים, שש בנתניה, והשאר בערים אחרות בישראל. מבחינת רמת הבשלות הטכנולוגית של החברות, הבדיקה מצאה כי 40% מהן כבר שחררו מוצר לשוק, 25% נמצאות עדיין בשלבי מחקר ופיתוח, ל-10% יש מוצר בגרסת אלפא ול-19% מוצר בגרסת בטא.
בשיחה עם "גלובס" ציין מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, כי בשנה החולפת נרשמה ירידה משמעותית בגיוסי ההון בשוק, בהשוואה לגיוסים בשנת 2017, שהיתה שנת שיא בהנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (הנקראות בקיצור ICO). "רוב החברות שהתמקדו בגיוסי השקעות ב-ICO, נחלשו משמעותית עם הירידה במחירי המטבעות בשנתיים האחרונות", אמר רוזנפלד. הירידה במחזורי המסחר בשוק בשנה האחרונה פגעה, לדבריו, בחברות שפעילותן מתרכזת במסחר במטבעות קריפטו.
הבורסה שקרסה והמיזם ש"שרף" מטבעות
בשנה האחרונה דיווחנו ב"גלובס" על לא מעט חברות ישראליות שנפגעו מ"חורף הקריפטו". כך למשל, בנובמבר נסגרה בורסת הקריפטו הישראלית DX.Exchange, לאחר שנקלעה לקשיים פיננסיים והותירה אחריה חובות כבדים. בעקבות קריסתה של DX, נפתחו הליכי פירוק נגד חברת CX Technologies, שהיתה אחראית על פיתוח הטכנולוגיה והליכי הרישוי עבור DX. החברה, שהיתה בבעלותו של פנחס פטרקצישווילי, פיטרה כ-80 עובדים בישראל בחודשים האחרונים. בשנים 2018-2017 גויסו לצורך הקמת DX השקעות בהיקף מצטבר של כ-17 מיליון דולר, בין השאר, מקרן ההון סיכון האמריקאית NFX, שאחד משותפיה המייסדים הוא הישראלי גיגי לוי-וייס.
עוד בנובמבר האחרון, הסטארט-אפ Colu, בניהולו של השותף המייסד עמוס מאירי, פיטר 13 מבין 50 עובדיו בישראל וסגר את פעילותו באירלנד. מהלך הפיטורים בא בעקבות החלטת החברה לסגור את פרויקט הבלוקצ'יין שלה ו"לשרוף" את כל מטבעות הקריפטו שהנפיקה, לאחר שרכשה אותם בחזרה מהמשקיעים. קולו, שנוסדה בדצמבר 2014, גייסה בחמש שנות פעילותה כ-40 מיליון דולר ממשקיעים.
חברת הבלוקצ'יין Sirin Labs של משה חוגג, בעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים ושותף בקרן ההשקעות סינגולריטים, צמצמה השנה באופן משמעותי את פעילותה. בתחילת 2019 השלימה סירין את פיתוח מוצר הדגל שלה, הסמארטפון Finney, המצויד בארנק דיגיטלי מאובטח למטבעות קריפטו. החברה, המעסיקה כיום 25 עובדים במשרדיה ברמת גן, התחילה את השנה עם 60 עובדים, שמתוכם פיטרה 15 באפריל ועוד כ-20 בחודשים האחרונים. סירין לאבס עומדת מאחורי ה-ICO הגדול בכל הזמנים לסטארט-אפ ישראלי - שבו גויסו 158 מיליון דולר בדצמבר 2017. כפי שנחשף ב"גלובס", באחרונה מנהל חוגג מגעים מתקדמים למיזוגו של סטארט-אפ ישראלי בתחום אבטחת הסייבר הארגונית אל תוך סירין.
בספטמבר האחרון סגרה החברה הקנדית Kik Interactive את מרכז הפיתוח שלה בתל אביב ופיטרה כ-70 מעובדיה. כפי שדיווחנו ב"גלובס" ביוני, קיק נתבעה על ידי רשות ני"ע האמריקאית (SEC) על הפרת חוקי ניירות ערך ב-ICO שבו גייסה כ-100 מיליון דולר ממשקיעים ב-2017. ביוני סגרה חברת הבלוקצ'יין הישראלית Bancor את זירת מסחר הקריפטו שלה בארה"ב, לאור מה שהגדירה "אי-ודאות רגולטורית". הסטארט-אפ של אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גליה וגיא בן ארצי נוסד ב-2016, ושנה לאחר מכן הצליח לגייס 153 מיליון דולר ב-ICO. ההערכות בשוק הן שגם פעילותה של בנקור הצטמצמה משמעותית השנה.
גל הקיצוצים בתעשיית הבלוקצ'יין הישראלית הורגש כבר ברבעון הראשון של 2019, עם תחילתו של מהלך פיטורים נרחב בקבוצת הבלוקצ'יין First Digital Assets. פירסט, שנוסדה ב-2017 על ידי יריב גילת, רן (גולדי) גולדשטיין ואיתי רז, החליטה במארס, כפי שפורסם ב"גלובס", לבצע ארגון מחדש בשורותיה. במסגרת זו סגרה פירסט את חברת המחקר One Alpha ומיזגה לתוך החברה האם ארבע חברות בנות. פירסט, שהתחילה את 2019 עם 65 עובדים, מסיימת את השנה עם 14 עובדים בלבד.
פיתוחים והשקות לצד פיטורים וקיצוצים
כפי שפרסמנו במהלך השנה ב"גלובס", היו ב-2019 גם כמה התפתחויות חיוביות בתעשיית הבלוקצ'יין המקומית. עם החברות שפעילותן בתחום צמחה השנה נמנית eToro, שנמצאת בבעלות האחים יוני ורונן אסיא. במסגרת הרחבת פעילותה, השיקה איטורו במרץ פלטפורמה ראשונה שלה בארה"ב למסחר במטבעות קריפטו, באפריל השיקה את בורסת הקריפטו הבינלאומית eToroX, ובהמשך השנה רכשה שני סטארט-אפים בתחום: הסטארט-אפ הבלגי Delta, בעסקה שהוערכה בהיקף של 5 מיליון דולר, והסטארט-אפ הדני Firmo. הפלטפורמה העיקרית של eToro היא רשת חברתית למשקיעים, המספקת להם זירת מסחר בנכסים פיננסיים. לדברי החברה, בפלטפורמה רשומים כ-12 מיליון משתמשים, ש-2.5 מיליון מתוכם הצטרפו אליה השנה.
חברת קריפטו ישראלית שעשתה היסטוריה השנה היא INX Limited. באוגוסט, כפי שנחשף ב"גלובס", הגישה INX בארה"ב תשקיף לקראת הנפקת IPO של סקיוריטי טוקן - מטבע דיגיטלי הנחשב לנייר ערך באישורה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC). החברה, שהוקמה ב-2017 ומנוהלת על ידי אחד מבעליה, שי דתיקה, פיתחה פלטפורמה למסחר בנכסים קריפטוגרפיים תחת פיקוח רגולטורי. בינואר הקרוב תשיק INX רוד-שואו, שבו תציע למשקיעים בעולם להשתתף ב-IPO. אם ההנפקה תושלם בהצלחה, תוכל החברה לגייס באמצעותה בין 84 מיליון דולר ל-150 מיליון דולר. INX מעסיקה כיום 15 עובדים, רובם בחו"ל.
חברה ישראלית ותיקה יותר, שממשיכה לפעול בתחום, היא Simplex, שמספקת לבורסות קריפטו בעולם פתרונות טכנולוגיים של סליקה מאובטחת לעסקאות בכרטיסי אשראי. בתחילת השנה, על רקע "חורף הקריפטו", פיטרה סימפלקס כ-20% מ-100 עובדיה. עם זאת, בהמשך השנה החברה חזרה לגייס עובדים, וכיום היא מעסיקה כ-120 עובדים. החברה, המנוהלת על ידי השותף המייסד נמרוד להבי, בוחנת אפשרות להקים בשנה הבאה משרדים במדינות אסיה, נוסף על משרדיה הפועלים בתל אביב, בלונדון ובליטא.
מסימפלקס נמסר כי "בשנה החולפת צמח יותר מפי שניים מספר השותפים שמיישמים את פתרון התשלומים ורכישת הקריפטו דרך כרטיסי אשראי של סימפלקס, ונוספו להם בורסות קריפטו מובילות כמו Binance, Huobi ו-OKEX. היקפי הפעילות והמחזורים החודשיים שלנו בסוף השנה צמחו פי שלושה, לעומת סוף 2018 ותחילת 2019".
חברת בלוקצ'יין מקומית נוספת שצימצמה השנה את פעילותה היא Orbs, שאותה מובילים מייסדיה השותפים, טל קול, נטע קורין והאחים דניאל ואוריאל פלד. אורבס, שמשרדיה נמצאים בתל אביב, בסן פרנסיסקו, בסיאול ובסינגפור, מעסיקה כיום כ-50 עובדים, לעומת 60 עובדים שהעסיקה בסוף 2018. בשנה האחרונה השיקה החברה פלטפורמת בלוקצ'יין ציבורית, שלדבריה, "מאפשרת לחברות לפתח כלים טכנולוגיים לבניית אמון וקידום שקיפות".
אורבס, שהוקמה ב-2017, גייסה עד היום יותר מ-133 מיליון דולר, מתוכם 118 מיליון דולר ב-ICO במאי 2018. לדברי קול, שותף מייסד של אורבס, "החברה עובדת בימים אלה עם חברות שונות בעולם, ובהן חברות תקשורת מובילות, על בניית כלים ופתרונות בתחום הפייק ניוז, אימות זהויות דיגיטליות ותכנים ברשתות חברתיות. פתרונות אלה צפויים לרוץ בשנים הקרובות על גבי פלטפורמת הבלוקצ'יין שהשקנו השנה".
בחודש האחרון, כפי שפורסם ב"גלובס", הושק המטבע הדיגיטלי Saga, שפותח על ידי חברת הבלוקצ'יין הישראלית Saga Monetary Technologies. החברה, שהוקמה לפני כשלוש שנים על ידי עידו שדה-מן ומשה חוגג, מגדירה את מטבע Saga כמטבע דיגיטלי יציב לשימוש גלובלי. בתחילת 2018 גייסה סאגה 30 מיליון דולר בסבב השקעות ראשוני, שבו השתתפו, בין השאר, קרנות ההון סיכון ורטקס, מנגרוב ולייטספיד. החברה מעסיקה כיום 23 עובדים.
מי הצליחו לצמוח בשנה המאתגרת?
מגזר יוצא דופן בתעשיית הבלוקצ'יין, שדווקא נהנה מצמיחה בשנה החולפת, הוא הקריפטוגרפיה. במגזר זה פועלות חברות המפתחות פתרונות הצפנה מתקדמים, המבוססים על שימוש בשיטת הוכחה באפס ידיעה (Zero-knowledge proof), ובתוכו בולטות שלוש חברות ישראליות: Starkware ,QED-IT ו-Duality.
דואליטי נוסדה ב-2017 על ידי רינה שאינסקי, ד"ר אלון קאופמן, פרופ' שפי גולדווסר, פרופ' וינוד וייקונטנתן ופרופ' קורט רולוף. החברה, המעסיקה כיום 24 עובדים, גייסה עד כה 19 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, מתוכם 16 מיליון דולר באוקטובר האחרון בהובלת קרן ההון סיכון אינטל קפיטל. QED-IT, שנוסדה ב-2016 על ידי יונתן רואש, ראובן ארנולד ופרופ' אביב זהר, השלימה במאי גיוס של 10 מיליון דולר בהובלת קרן MizMaa. השנה השיקה QED-IT שיתופי פעולה עם התאגידים הבינלאומיים דלויט וסמסונג, שהטמיעו את פתרונות הפרטיות שלה בפלטפורמות שלהן. מספר עובדי החברה צמח ב-2019 מ-20 ל-30 איש.
Starkware, שנוסדה ב-2018 על ידי פרופ' אלי בן ששון, מיכאל ריאבצב, אורי קולודני ופרופ' אלסנדרו קיאזה, גייסה בשנת פעילותה הראשונה 36 מיליון דולר, בין השאר, מאינטל קפיטל, קרן סקויה וקרן את'ריום. סטארקוור מעסיקה כיום במשרדיה בנתניה 30 עובדים, שכעשרה מהם הצטרפו לחברה השנה. ביוני השיקה החברה על גבי רשת ניסיונית (testnet) את גרסת האלפא של המוצר שלה, StarkDEX - שלדבריה, נועד לספק לבורסות קריפטו מבוזרות מנוע סקיילביליות - כלומר, פתרון טכנולוגי להתאמת הבורסות לגידול היקפי המסחר בהן.
לא הרבה חברות בלוקצ'יין ישראליות הצליחו לגייס הון השנה, והמעטות שהצליחו - עשו זאת בהיקפים צנועים יחסית. כפי שדיווחנו ב"גלובס", בספטמבר גייס סטארט-אפ הקריפטו GK8, שנוסד על ידי ליאור לאמש ושחר שמאי, השקעה ראשונית של 4 מיליון דולר. ביוני השלים הסטארט-אפ Fireblocks, שנוסד על ידי מיכאל שאולוב, פבל ברנגולץ ועידן עפרת, גיוס של 12 מיליון דולר בהובלת קרן Tenaya Capital. בפברואר 2019 השלימה חברת Beam גיוס של 5 מיליון דולר, ובאותו חודש השלימה גם חברת Curv גיוס של 6.5 מיליון דולר.
פרשנות: האם סצינת הבלוקצ'יין הישראלית תתעורר לחיים ב-2020?
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.
כתבות
ני"ע
