דעה: גם בדמוקרטיה בית המשפט מכריע

יש שתי טענות מרכזיות שנשמעות לקראת הדיון מחר (ג') בבית המשפט העליון בעניין ראש הממשלה בנימין נתניהו. הראשונה מוכרת יותר, והיא "החוק מאוד ברור, והוא קובע כי נתניהו יכול להמשיך לכהן עם כתבי אישום"; והשנייה - החדשה יותר, היישר מדף המסרים של הליכוד - "הציבור יקבע ולא בית המשפט".

ספק כמה מאלה שמדברים על החוק באמת קראו אותו על בוריו, אבל לו היו עושים כן, ייתכן כי היו נסוגים לפחות מהטענה השנייה, משום שבמנותק מהשאלה הפלילית, בכל מצב - בין אם מחר בבג"ץ ובין אם בעוד כמה שנים - שאלת כשירותו של נתניהו לכהן כראש ממשלה תישאר עניין של פרשנות משפטית. כן, בית המשפט והפרשנות שייתן לחוק הם אלה שיקבעו בסופו של דבר אם נתניהו יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלת ישראל.

חוק יסוד: הממשלה, בסעיף הרלוונטי לענייננו, קובע כי "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה, ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון".

היום מסתובבים בינינו לא מעט שאומרים שאם בית המשפט יחליט להרשיע את נתניהו, הם יקבלו את ההרשעה. אל תאמינו להם. הם אותם אלה שטענו לפני שנה וחצי כי לא ישבו עם נאשם בממשלה, ואותם אלה שטענו לפני חצי שנה כי כתב אישום בשוחד הוא קו שחור.

הם לא התכוונו לשקר, כמובן, אלא שהם בעצמם לא ידעו אז שהם חלק מהליך מתמשך של ריסוק האמון הציבורי במערכות הדמוקרטיות של מדינת ישראל.

כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, ולכן אזהר בפסקה הבאה, אולם את הטור הזה אל לנו לקרוא בעיניים של ישראלים בשלהי שנת 2019, אלא לנסות ולקרוא אותו בעיניים של ישראלים תומכי נתניהו בימים שלאחר משפטו הפלילי.

למה הכוונה? ובכן, כמה שנים אחורה בזמן, האם העליתם בדעתכם שתשמעו תוך כמה שנים את האמירות שאתם שומעים היום על רשויות אכיפת החוק? אם הגונים אתם, התשובה תהיה בוודאי שלא. משהו, או מישהו, גרמו בצורה מושכלת, מחושבת ומדויקת להמוני ישראלים לראות במשטרת ישראל ובמערך התביעה את אם כל חטאת - וזה בדיוק מה שהם הולכים לעולל למערכת בתי המשפט.

מיד לאחר שיוכרז הרכב השופטים במשפטו של נתניהו בירושלים, יחלו לצוץ ידיעות שבוחנות כל פסיק בעברם של השופטים - זו הייתה פה, וזה היה שם, וכולם בכלל שמאלנים. במקביל, פרקליטיו של נתניהו יתחילו להגיש בקשות מן הגורן ומן היקב - דחיות, פסילות בקשות משונות - הכול יהיה שם ובכמויות, וככל הנראה לא מעט בקשות יידחו.

או-אז תיכנס המערכת לפעולה. הם יספרו לציבור שמדובר באכיפה בררנית. שבתיקים אחרים נענו לבקשה הזו או האחרת. יטילו ספק בכך ששופט שלפני 45 שנה היה בנוער העובד לא "סוגר חשבון עם שלטון הימין". ישחירו את בית המשפט ואת מערכת בתי המשפט כולה באותו הליך של דה-לגיטימציה שראינו אל מול עינינו בשנים האחרונות.

נחזור לראשית הדברים. אין לנו שום סיבה להאמין לאלה שאומרים היום כי הרשעה היא הקו השחור מבחינתם, פשוט משום שהם בעצמם עדיין לא מבינים שהם פשוט משקרים כרגע. הרשעה הם לא יקבלו, וככל שתהיה כזו - השאלה תעבור לסוגיית הקלון.

למי שלא מכיר, קלון הוא אחד המונחים העמומים ביותר במשפט הישראלי. אין לו שום פרשנות בחוק, וגם בפסיקה הפירוש שלו הוא בעיקר מוסרי - כזה שאמר עליו השופט חיים כהן ז"ל כי "הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם" - זו באמת אחת הנקודות הקבועות בחוק שבהן הכול קם ונופל על תפיסת עולמם המוסרית והערכית של השופט או השופטת.

או-אז יבואו מליציו של ראש הממשלה ויאמרו - החוק מאוד ברור ולא מחייב את התפטרותו עדיין, רק אם יהיה קלון! וגם אם הורשע, לשופטים אין סמכות לקבוע קלון בעניינו - כי העם בוחר ראש ממשלה ולא בית המשפט.

ובהצלחה לכולנו. 

הכותב הוא ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.