דעה: פוטנציאל לגילוי: שווייץ וישראל מועילות זו לזו ויכולות לעשות יותר

לישראל ולשווייץ יש הרבה דברים משותפים. האוכלוסיות שלהן בערך באותו הגודל, הצלחתן הכלכלית מבוססת על "כוח המוח" ולא על משאבי טבע, והן שתיים מהאומות החדשניות ביותר בעולם. כך שאין פלא שהיחסים המדעיים והמסחריים בין אומת הסטארט-אפ והמדינה החדשנית מספר אחת משגשגים.

שווייץ היא הספקית השנייה (אחרי ארה"ב) בחשיבותה של טובין ושירותים לישראל, בשווי של כ-8 מיליארד דולר ב-2018. לצערנו, הייצוא הישראלי לשווייץ קטן בהרבה (1.35 מיליארד) ואף מתכווץ. הנתונים הרשמיים משווייץ צנועים יותר: הייצוא לישראל - 2 מיליארד דולר; ייבוא מישראל: 739 מיליון, כולל טובין ושירותים.

אולם ההתפתחות הבולטת בשבע השנים האחרונות היא הצמיחה האקספוננציאלית (גידול מהיר, בחזקה) ביצוא שירותים מישראל לשווייץ, מ-50 מיליון דולר ב-2012, ל-459 מיליון אשתקד. עלייה של פי עשרה, ויותר מהכפלת היצוא השווייצרי של שירותים באותה תקופה מ-408 מיליון דולר ל-937 מיליון. נתונים שמראים שהפוטנציאל לשיתוף-פעולה בין שתי "מעבדות ההיי-טק" מתבסס על הכלכלה הדיגיטלית.

שווייץ היא תחנת-כוח תעשייתית עם חברות גדולות ובולטות בתחומי הפארמה, מכונות, מתכת, מזון, ושעונים. בדומה לישראל, משקיעה שווייץ הרבה במחקר-ופיתוח (%3.2 מהתמ"ג שלה [14 מיליארד דולר] לעומת 4.2% [11 מיליארד] בישראל), ונהנית מפריון מהגבוהים בעולם. התפיסה היא, שזה המתכון לשימור היתרון התחרותי בעולם.

בנוסף, לשווייץ מדיניות ליברלית ביותר. היא משולבת בשוק האירופי, ונהנית מהסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, בכללן ישראל וגם סין. המדינה האלפינית הזו הייתה השנייה באירופה לאחר איסלנד, שחתמה על הסכם סחר חופשי עם בייג'ינג, ב-2013. מאז, ניכרת צמיחה מתמדת בסחר עם סין, מה שתרם לתעשיית היצוא שלה.

נדגיש שלושה מאפיינים מרכזיים להסברת ההצלחה ארוכת הטווח של המודל הכלכלי השווייצרי: ראשית, היציבות הפוליטית המרשימה. מ-1959 שולטת בשווייץ כמעט אותה קואליציה. שנית, המערכת הפדרלית המבוזרת מאפשרת תחרות בריאה בין 26 הקנטונים שלה, כי רוב המיסוי התאגידי והאישי נמצא בסמכות הקנטונים. לדוגמה, בברן המיסוי על תאגידים הוא יותר מ-20%, ובקנטונים צוג ונידוולד - פחות מ-15%.

שלישית, מערכת החינוך הייחודית המבוססת על הכשרה מקצועית, מספקת לחברות כוח עבודה מיומן בהתאם לצורכי השוק. כשני-שלישים מהצעירים מצטרפים לעבודה בחברה בגיל 16, במקום לצעוד במסלול אקדמי בלבד.

היופי במודל הזה הוא שכל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה, גם לאחר שהחל בקריירה מקצועית כשוליה. אם יש רצון ויכולת - בנאים ונגרים יכולים להפוך לאדריכלים.

המאפיינים האלה משכו תאגידים בינלאומיים רבים, והיום פועלות בשווייץ כ-25,000 חברות בינלאומיות, ביניהן כנראה הריכוז הגדול של חברות שמדורגות ב"רשימת ה-500" של מגזין "פורצ'ן".

קבוצת נסטלה, שלה נוכחות משמעותית בישראל, היא החברה השווייצרית הגדולה ביותר מבחינת כמות העובדים שהיא מעסיקה (320,000 עובדים בעולם). גלנקור מובילה במחזור השנתי (יותר מ-200 מיליארד דולר). ABB, נוברטיס ורוש, הן החברות המפורסמות בעשירייה הפותחת. כולן פעילות בישראל.

לפני שנתיים, הבנו שזירת הסטארט-אפ בישראל לא מודעת מספיק לפוטנציאל שיש בשווייץ. שאלנו "למה לעשות אקזיט בקליפורניה כאשר שווייץ הקרובה בהרבה יכולה לפתוח את דלתות העולם"?

פתחנו בתוכנית דינמית, שנועדה להכיר לחברות הישראליות את ה"אקוסיסטם" של שווייץ. במרץ 2020 נשיק את ה-Lean Launchpad ישראל-שווייץ. אנחנו מזמינים סטארט-אפים ישראליים ושווייצריים לעבוד יחד בחלל משותף, בשווייץ ובישראל. המטרה היא - הפריה הדדית, שמצד אחד תוביל את החברות החדשניות של ישראל לפתח את מוצריהן, ולראות בשווייץ בסיס מעולה לפריצה לעולם. ועם זאת, נשמח להזריק קצת נועזות ישראלית להרגלים השווייצריים.

השוויצרים יותר מודעים-לסיכון מאשר לוקחי סיכונים. בשווייץ קשה להתאושש מפשיטת רגל, בעוד הון סיכון ישראלי מחפש אנשים שלמדו מהטעויות שלהם. חשוב וצריך לקדם השקעות הון סיכון בשווייץ. 1.24 מיליארד דולר שהושקעו בסטארט-אפים שווייצריים ב-2018, מחווירים לעומת ישראל שבה הושקעו 6 מיליארד.

יש שיטענו שהחדשנות בשווייץ מתרחשת במאות אלפי העסקים הקטנים והבינוניים, באותה מידה כמו בתאגידים הגדולים. כמו כן, הודות למנטליות הזהירה של השווייצרים, הרבה יותר חברות סטארט-אפ שורדות, והופכות רווחיות. ייתכן. אבל בעולם שבו סטארט-אפים הם כמו סירות מרוץ, שמראות את הדרך לנושאות מטוסים, אנחנו זקוקים להרבה יותר סירות מרוץ מאלה שיש לנו היום. ואת זאת נוכל ללמוד מישראל. 

הכותב הוא שגריר שווייץ בישראל