למרות המאמצים: הפריפריה לא מצליחה להצמיח סטארט-אפים

תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, וביכולתה להשפיע על פערים כלכליים-חברתיים, ליצור מקומות עבודה, לתרום לפיתוח הפריפריה ועוד. נתונים חדשים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מספקים תמונת מצב מעודכנת על תעשיית הסטארט-אפים.

מהנתונים עולה כי בשנת 2018 פעלו בישראל 4,363 סטארט-אפים צעירים, ירידה של 6% לעומת השנה שלפני כן. אלו לא כוללים חברות בשלות, שמוגדרות על ידי הלמ"ס כחברות שסיימו את שלב הפיתוח של מוצר, שירות או תהליך והחלו את תהליך הייצור. שלב זה בא לידי ביטוי בתהליך של צמיחה ברווחים ובמעבר לרווחיות. לפי הלמ"ס, ירידה במספר הסטארט-אפים הצעירים יכולה להיות תוצאה של יותר סטארט-אפים שהופכים להיות בשלים, ולכן המגמה לא בהכרח שלילית.

הנתונים שהוצגו מבוססים על חברות שנרשמו במע"מ ובמוסד לביטוח לאומי, חברת המחקר IVC, מאגר הנתונים של עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל ונתונים שנאספו בלמ"ס עצמה. בלמ"ס הדגישו כי יכול להיות שחברות בשלבים מאוד ראשוניים לא נכללות עדיין במאגר.

כמה נתונים שכדאי להכיר:

1. כמחצית מהסטארט-אפים הצעירים נסגרו

בין דיווחים על אקזיטים צריך לזכור שבהקמת סטארט-אפ יש סיכון גבוה. בשנים 2011-2018 נפתחו 5,313 סטארט-אפים, מתוכם 45% נסגרו או השהו את פעילותם. אפשר ללמוד על הגאות בתעשיית ההייטק מהגידול במספר הסטארט-אפים - בשנים 2012-2015 נוספו בכל שנה לפחות 500 סטארט-אפים למניין החברות. אלו שנים שהתאפיינו בהתלהבות מהכסף הרב שזרם לתעשייה, כפי שניתן לראות בנתונים.

עם זאת, בשלוש השנים האחרונות מספר הסטארט-אפים החדשים ירד, עד שבשנת 2018 נסגרו יותר סטארט-אפים מאשר נפתחו. זאת, גם בגלל ירידה חדה במספר הסטארט-אפים החדשים וגם בגלל עלייה במספר הסטארט-אפים שנסגרים (או שהתבגרו והפכו לחברות בשלות). יש לכך צד חיובי וצד שלילי: ההיבט השלילי הוא שהסטארט-אפים החדשים מהווים בסיס לתעשייה המשגשגת, ואם פחות סטארט-אפים ייכנסו למירוץ - גם יסיימו אותו פחות סטארט-אפים ויהיו פחות חברות גדולות בישראל.

הצד החיובי הוא שלא כל אחד מנסה להקים סטארט-אפ, אלא היזמים יותר בשלים ומודעים לרכבת ההרים של היזמות, כך מספרים משקיעי הון סיכון.

 מספר הסטארט?אפים הפעילים החל לרדת

2. מספר המשרות צומח, בעיקר בחברות בשלות

אחת הבעיות של תעשיית ההייטק הישראלית היא שיעור העובדים הנמוך שעובד בה מתוך כלל העובדים במגזר העסקי. השיעור הזה עומד על בין 8% ל-10% מתחילת שנות ה-2000. במדינה מנסים להגדיל את שיעור העובדים על ידי שילוב קבוצות שמיוצגות בחסר בתעשייה, בהן חרדים, ערבים ונשים.

מנתוני הלמ"ס עולה כי מספר השכירים שעובדים בסטארט-אפים צעירים ובסטארט-אפים בשלים יותר הוכפל במהלך השנים 2011-2018 והגיע ל-77 אלף עובדים. מתוך עובדים אלו, 29 אלף בלבד עבדו בסטארט-אפים צעירים, מספר שגדל בשנתיים האחרונות ב-2% בלבד. האם זאת תופעה שלילית או חיובית? לא ברור, מכיוון שיותר סטארט-אפים התבגרו. זאת בוודאי תופעה חיובית להייטק הישראלי, שאופיין במהלך השנים באקזיטים מהירים.

לכך נכנסת נקודה נוספת: ההשפעה של מרכזי הפיתוח על התעסוקה בישראל והתחרות העזה על העובדים בתעשייה. התחרות הזו הובילה לעלייה בשכר העובדים, ולכך שחברות ישראליות פתחו מרכזי פיתוח במדינות שבהן כוח העבודה זול יותר, כמו למשל במזרח אירופה. ניתן להניח כי לסטארט-אפים הצעירים קשה להתחרות מול חברות כמו אמזון וגוגל על אנשי פיתוח. החשש הוא שהתחרות הזאת מגבילה סטארט-אפים חדשים מלצמוח.

 השכירים בתא מרוויחים יותר, בירושלים הכי מעט

3. הפריפריה לא מצליחה לצמוח

ממשלת ישראל והרשויות המקומיות בפריפריה היו מאוד רוצות שיותר עובדי הייטק יועסקו בפריפריה. תהיה לכך השפעה על כלל המדינה, שכן אנשים יהיו מוכנים לעבור לגור מחוץ לגוש דן, הפקקים יצטמצמו והרשויות המקומיות ייהנו מארנונה על שטחי מסחר ותעסוקה.

בפועל זה רחוק מלהיות המצב - 1,869 חברות פועלות במחוז תל אביב, ועוד 1,300 חברות פועלות במחוז מרכז. כלומר, 72% מהחברות נמצאות בין חדרה לגדרה. בירושלים שמתפתחת בשנים האחרונות יש 356 סטארט-אפים, ובדרום יש 170 סטארט-אפים בלבד, למרות השיווק האדיר שקיבלה באר שבע כבירת הסייבר. ברשות החדשנות מבינים זאת ובאחרונה הכריזו על הזוכים במכרז להקמת חממות בפריפריה - בכרמיאל, בירוחם ובצפון הנגב.

במהלך השנים הבינו בממשלה שאין היגיון ביצירת אזורי תעסוקה שיתחרו בתל אביב, שכן יהיה קשה מאוד להתחרות בעיר שבה מרוכזות כל כך הרבה חברות בענפים דומים לצד טאלנט מתאים. לכן החליטו להתמקד בפיתוח אזורי תעסוקה עם מומחיות, שיוכלו להתבסס על נכסים מקומיים - חברות ותיקות, מוסדות אקדמיים, תחומי פעילות מחוץ להייטק כמו חקלאות וכו'.

כיום, 79% ממשרות השכירים ממוקמות במחוז תל אביב ובמחוז מרכז. מעבר לעבודה בפריפריה כולל גם ירידה בשכר, כשהשכר הממוצע לשכיר במחוז תל אביב עומד על 22 אלף שקל, לעומת 16.6 אלף שקל בלבד במחוז ירושלים. במחוז דרום השכר עומד על 18 אלף שקל ואילו במחוז צפון על 18.5 אלף שקל.

 מספר המשרות בסטארט?אפים הישראליים

4. המדינה משקיעה בטכנולוגיות רפואיות

רשות החדשנות משקיעה סכומי כסף כדי לעודד תחומי פעילות מסוימים וכדי לוודא שהצמיחה של תעשיית הסטארט-אפים לא מאטה. לפי נתוני הלמ"ס, בשנים 2018-2016 כ-13% מהסטארט-אפים קיבלו מענק לביצוע מחקר ופיתוח מרשות החדשנות. בשנת 2018 הסתכם המענק בכ-589 מיליון שקל, ירידה של 11% לעומת 2017.

מתוך המענק, 117 מיליון שקל ניתנו לחברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות רפואיות. בתחום הטכנולוגיות לעולם החקלאות ניתנו מענקים של 35 מיליון שקל ולפיתוח תרופות 21 מיליון שקל. כמו כן, אחוז החברות הגבוה ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות, מתוך סך החברות הפעילות באותו תחום פעילות, היה בתחום הפעילות ביטחון (18%), ואילו אחוז החברות הנמוך ביותר היה בתחום הפעילות מסחר אלקטרוני ופרסום (2%).