ויכוח סוער באירופה: האם לחלץ נערים ללא הורים ממחנות פליטים ביוון

החורף, הצפיפות והמצב הקשה השורר במחנות הקליטה של פליטים ומהגרים באיי יוון הביאו בשבועות האחרונים לקריאות מצד פוליטיקאים באירופה לאפשר לנערים ללא משפחה הנמצאים בהם להגר למדינות מערב-אירופה, ובעיקר לגרמניה. לפי הערכות, יש ביוון כולה כ-5,000 קטינים ללא ליווי מבוגר וכ-2,000-3,000 מהם עדיין נמצאים באיים היווניים. אם היוזמה תצא לפועל, יזכו קטינים מתחת לגיל 18 לחינוך ולמגורים מצד המדינות המקבלות אותן.

מי שהעלה את הדרישה לראשונה לפני כשלושה שבועות היה ראש מפלגת "הירוקים" בגרמניה, רוברט האבק, שקורא לרפורמה כוללת במדיניות הפליטים של המדינה, כולל מתן אישורי תושבות ל"פליטי אקלים" שנאלצים לברוח מבתיהם בגלל ההתחממות הגלובלית. "הירוקים" נמצאים כיום באופוזיציה, אולם זוכים לתמיכה רבה בציבור ונחשבים למועמדים אפשריים להיות חלק מהקואליצייה הבאה שתעלה לשלטון בגרמניה.

"החורף מתקרב - אי אפשר לחכות" 

בעוד משרד הפנים הגרמני ביקר בחריפות את דבריו של האבק בנוגע לאקלים, בקשתו לשקול מתן מקלט לכמה מאות או אלפי קטינים ללא משפחה, שעברו את הגבול מטורקיה לאיי יוון בשנה האחרונה ונמצאים בתנאים הקשים השוררים כעת במחנות, זכתה לאוזן קשבת יותר. כמה פוליטיקאים בכירים במדינות־מחוז ברחבי גרמניה הצטרפו לקריאתו וביקשו אישור ממשרד הפנים לעשות זאת. "בגלל החורף המתקרב, אנחנו לא יכולים יותר לחכות לפתרון ברמה האירופית", אמר שר הפנים של מדינת סקסוניה-תחתית, מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית.

גם גורמים פוליטיים מחוץ לגרמניה קוראים לברלין לקחת אליה את הקטינים מהמחנות. ממשלת יוון פירסמה קריאה רשמית באוקטובר למדינות האיחוד האירופי לסייע בטיפול בהם, שלא נענתה עד כה, והנציבות האירופית פירסמה בשבוע שעבר הודעה הקוראת לגרמניה לבצע את הצעד, בגלל "הדאגה למצבם הקשה של קטינים ללא ליווי (Unaccompanied Minors) בשטח ביוון". נכון לעכשיו, שר הפנים הורסט זיהופר (CSU), מתנגד להעניק את האישור הדרוש, ואמר בראיון כי גרמניה מסייעת לפליטים על ידי השתתפות במימון מחנות הקליטה שלהם ביוון.

למרות שהאיחוד האירופי העביר ליוון כשני מיליארד אירו לטובת הטיפול בפליטים, אתונה התלוננה כי העלויות גבוהות מהצפוי, וביקשה באוקטובר האחרון ממדינות אירופה לקבל אליהן פליטים בשם הסולידריות האירופית. באופן טבעי, הטיפול הניתן לקטינים, הכולל חינוך, מגורים ואף הקצבה חודשית, גבוה מזה הניתן באופן קצוב למבקשי מקלט בזמן שבקשתם נדונה. מאז 2015, הוציאה גרמניה לפי הערכות כ-12 מיליארד אירו מדי שנה על הטיפול בכמיליון וחצי פליטים ומבקשי מקלט, כמחצית מהסכום בתשלומי רווחה.

זינוק במספר הפליטים והמהגרים מטורקיה

ברקע הדיון המחודש בנושא עומד הזינוק שנרשם בחודשים האחרונים במספר הפליטים, מבקשי המקלט והמהגרים שחצו את הגבול מטורקיה לאיי יוון, ובעיקר למחנות הפליטים שהוקמו בלסבוס, כיוס וסאמוס. מספרם עלה ב־50% לעומת השנה שעברה, ועמד על כ-80 אלף בני אדם במהלך 2019. המספרים עלו בחדות בעיקר בחודשים האחרונים. לפי נתוני סוף השנה של סוכנות האיחוד לשמירה ובקרה על הגבולות ("פרונטקס"), כ-120,000 בני אדם נכנסו באופן לא חוקי לאיחוד ב-2019 - ירידה לעומת המספר בשנה שעברה (140,000).

"המספרים אולי נמוכים, אולם לחץ ההגירה על אירופה הוא עצום", אמר ראש "פרונטקס" בראיון לעיתון הגרמני "די וולט". מה שסייע להפחית את המספרים בשנים האחרונות היה הסכם שגיבש האיחוד האירופי עם נשיא טורקיה רג'אפ טייפ ארדואן, שכלל העברת יותר מעשרה מיליארד אירו לטורקיה תמורת הטיפול בפליטים והפחתת מספר האנשים החוצים באופן לא־חוקי את המרחק הקצר בין מערב טורקיה לאיי יוון, או במסלול יבשתי בין שתי המדינות.

בחודשים האחרונים סימן ארדואן לאירופים כי הוא אינו מרוצה מהמצב הנוכחי ואיים לשלוח אליהם מיליוני פליטים. ואכן נראה כי בחודשים האחרונים התנועה מתגברת. גם המבצע הצבאי הטורקי בצפון סוריה, והמתקפה הנוכחית של כוחות סוריים על מחוזות בצפון המדינה הביאו לגלי פליטים חדשים בטורקיה. במקביל, מהלך טורקי לרישום כל מיליוני הפליטים הנמצאים בשטחה, ורצון של רבים מהם להימנע מכך, מביא רבים לנסות ולהימלט מערבה - לאיחוד האירופי. רבים מבין המהגרים החדשים הם אפגנים, חלקם נולדו ועבדו באיראן אך פוטרו בגלל המשבר הכלכלי במדינה.