מלצר בדיון על נתניהו: נשיא המדינה רשאי לשקול את סוגיית כתבי האישום בבואו להטיל את הרכבת הממשלה

רגעים לפני הדיון בבג"ץ, בעתירה המבקשת להבהיר כי אין לראש הממשלה בנימין נתניהו זכות לקבל את המנדט מהנשיא להרכיב את הממשלה הבאה, התייצבו מפגיני ימין מחוץ לבניין בית המשפט בירושלים כדי למחות נגד מה שהם מכנים "גניבת הדמוקרטיה על-ידי בית המשפט העליון".

עם זאת, האווירה בתוך האולם הייתה נינוחה למדי בהתחשב במשמעות החוקתית הדרמטית העומדת על הפרק. אל הדיון התייצבו עשרות עותרים בעלי שם ומעמד, כגון כרמי גילון, פרופ' דוד הראל, יהושע סובול ופרופ' עוזי ארד, שיוצגו על-ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

בפתח הדיון הבהירה נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, כי בכוונת השופטים לעסוק אך ורק בשאלה המקדמית - האם היועמ"ש ובג"ץ אמורים בכלל לעסוק בשאלה המהותית, או שמא יש לדחות את העתירה על הסף.

שלושת השופטים - הנשיאה חיות, עוזי פוגלמן וחנן מלצר - הרבו לאתגר את טיעוני העותרים כי מדובר בעתירה מוקדמת המבקשת את פסיקת בית המשפט בנוגע להטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, עוד לפני שנתניהו קיבל את המנדט לכך.

לטענת השופט פולגמן, בג"ץ מעולם לא פסק נגד החלטה שלטונית שטרם באה לעולם. "יש דוגמה לגברתי שבית משפט זה ב-70 שנותיו עשה 'פרה-רולינג' לפני הפעלת סמכות? גברתי רוצה שנקדים את שיקול-הדעת", שאל את עו"ד הולץ-לכנר. פוגלמן הוסיף כי לכאורה צריך קודם לאפשר לבעל הסמכות להחליט, ואחר-כך להעלות את הטענות נגד ההחלטה.

הנשיאה חיות אמרה כי אנחנו עדיין לא יודעים מה תוצאות הבחירות. "לאחר הבחירות, הסמכות עוברת לנשיא המדינה, והוא אחרי התייעצות מחליט על מי הסיכויים של חבר כנסת להרכיב ממשלה. יש שם צומת, שאז הנשיא יטיל את סמכותו. השאלה, למה עכשיו ולא בצומת הבא? זו השאלה שהצבנו לפתחכם. עד עכשיו לא שמעתי תשובה".

במהלך הדיון, האמירה שתפסה את מרב תשומת-הלב הייתה זו שנאמרה על-ידי השופט מלצר. כאשר עו"ד אבי הלוי מטעם הליכוד טען כי אסור לבית המשפט להתערב בשיקול-הדעת של נשיא המדינה, שצריך לייצג את רצון העם, הבהיר לו השופט מלצר: "לנשיא יש שיקול-דעת רחב, והוא רשאי לעשות כפי מיטב הבנתו ולהטיל על מי שהוא רוצה, לפי הבנתו". השופט מלצר הבהיר כי הנשיא רשאי לשקול את סוגיית כתבי האישום של נתניהו כאשר הוא מחליט להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.

במהלך הדיון היה רגע אחד שבו ניכר כי הנשיאה חיות יוצאת משלוותה. היה זה כאשר עו"ד הלוי מטעם הליכוד אמר כי אף אם יינתן פסק דין נגד נתניהו, המחוקק יכול לעקוף את פסק הדין. על כך הגיבה הנשיאה: "יש כל מיני סימולציות שאתם עושים ליום פקודה. אדוני מעלה טענות ללב העניין - ואיך אפשר, אם תתקבל החלטה כזו, לעקוף אותה. אני לא בטוחה שזה טיעון ראוי". לדבריה, "את התכסיסים האלה תשאיר כעצות למי שאתה מייצג, ולא לשופטים". 

הדיון בבג"ץ הסתיים ללא החלטה, שתינתן בהמשך. 

הזירה הפוליטית: אחרי בג"ץ מגיע שלב הגשת בקשת החסינות | טל שניידר

אחרי הדיון בבג"ץ, לראש הממשלה בנימין נתניהו נותרו כ-24 שעות להגיש באופן רשמי את בקשת החסינות שלו. הבקשה, שאמורה להיות מוגשת ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לא תקודם בשלב הזה לדיון מהותי, מאחר שוועדת הכנסת האמורה לדון בבקשה זו - לא קיימת מזה שנה. 

לפי חוות-דעת של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, בהינתן קיומו של רוב פוליטי ורצון פוליטי של מרבית חברי הכנסת, מותר להקים את ועדת הכנסת. 

מה הסיכוי להקמת ועדת הכנסת שתדון בבקשת החסינות? לשון המאזניים, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, אמר כי נתניהו צריך לנהל את משפטו בבית המשפט, אך סייג והוסיף כי לא יצביע בעד הקמת ועדת הכנסת. 

בכחול לבן טוענים בכל החודשים האחרונים כי יש להקים את ועדת הכנסת, וכי דינו של נתניהו צריך להיות ככל האדם שניצב בפני הדין. כלומר, אין לעכב את ההליכים המשפטיים רק בשל העובדה שמדובר בראש ממשלה. ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול לבן, אמר במספר הזדמנויות כי הוא שואף להקים את ועדת הכנסת כדי לקיים את דיון החסינות, אולם טען כי ישראל ביתנו מהווים חסם מאחר שאינם מוכנים להצביע בעד הקמת הוועדה. 

ניסנקורן, העומד כיום בראש הוועדה המסדרת - המהווה את התחליף הזמני לוועדת הכנסת - מתכוון לקיים השבוע דיון בנוכחות כל חברי הכנסת החברים בוועדה המסדרת ואף בנוכחות הייעוץ המשפטי של הכנסת בנוגע לשאלה זו בדיוק: מדוע לא מקימים את ועדת הכנסת. 

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.