שנת 2019 הייתה שנה אדירה לשוקי ההון הגלובליים. מדדי המניות זינקו בחדות לרמות שיא חדשות, ואיתן רשמו עליות גם איגרות החוב, הזהב והנפט הגולמי. בארה"ב רשמו שלושת המדדים המובילים תשואות מפתיעות בעוצמתן. מדד S&P 500 טיפס השנה בכ-29%, תוך שהוא חולף ללא קושי מעל רמה של 3,000 נקודות, מדד נאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, זינק בכ-35% אל עבר רמה של 9,000 נקודות, ואילו מדד דאו ג'ונס הוותיק עלה בכ-22%, והתייצב מעל לרמה של 28 אלף נקודות.
אלא שהביצועים המפתיעים הללו לא נבעו מצמיחה חדה בכלכלה האמריקאית, ואף לא משיפור מהותי ברווחי החברות הבורסאיות. התמ"ג הריאלי של ארה"ב צמח ב-2019 לפי הערכת בכירי הפדרל ריזרב בכ-2.2% בלבד (עם תחזית חציונית לצמיחה של 2% ב-2020), ואילו הרווח למניה המצרפי של רווחי 500 החברות הכלולות במדד S&P 500 כלל לא צמח השנה.
כך, את העלייה החדה שרשמו מדדי המניות יש לייחס בעיקר להתרחבות מכפילי הרווח שלפיהם מתומחרות כיום המניות. נכון להיום, משקפת רמתו של מדד S&P 500 מכפיל של 21.5 על רווחי 500 החברות הכלולות בו, בעוד שרמתו של מדד נאסד"ק 100 משקפת כיום מכפיל של 27.5 על רווחי 100 החברות הכלולות בו. אצל דאו ג'ונס עומד מכפיל הרווח כיום על רמה של 19.6.
התרחבות מכפילים זו נתמכה השנה במהפך שביצע הפדרל ריזרב (פד) במדיניות המוניטרית שלו. אם באמצע דצמבר 2018 עוד העלה הפד את ריבית הבסיס הפדרלית ב-0.25%, הרי שבחודש שלאחר מכן הצהירו בכיריו כי מדובר היה בהעלאה האחרונה לזמן הקרוב. בהמשך 2019 כבר הפך הפד לגמרי את מדיניותו, כאשר הפחית את הריבית שלוש פעמים רצופות ב-0.25% בכל פעם, ואותת כי העלאתה מחדש אינה נראית באופק.
אבל הפד עשה השנה עוד מהלך מוניטרי מפתיע, שהמריץ את שוקי המניות, כאשר הזרים בארבעת החודשים האחרונים מאות מיליארדי דולרים לשוק הריפו. מטרת המהלך הייתה לספק נזילות לשוק ההלוואות הבין-בנקאיות, ולשמור תוך כדי כך על ריבית נמוכה בשוק זה, אולם בפועל מדובר היה במהלך מסיבי של הרחבה כמותית.
למעשה, בהזרמות אלו חזר הפד להרחיב את מאזנו ומחק לחלוטין את מהלכי צמצום המאזן שבוצעו בשני השלישים הראשונים של השנה. בכך גם הפך הפד בראשות היו"ר ג'רום פאואל בתוך שנה את שני המהלכים שהתוותה קודמתו בתפקיד ג'נט ילן - הן את העלאת הריבית והן את צמצום המאזן.
מסיבה זו יש להסתכל על הראלי האחרון בוול סטריט בזהירות, כי הפחתות ריבית אינן צפויות לפי שעה ב-2020 ואילו הזרמות הכספים לשוק הריפו אינן אמורות להתבצע על בסיס קבוע. נכון להיום, מצביעים החוזים העתידיים בבורסת שיקגו על הסתברות של 46.8% בלבד להפחתה אחת של הריבית ב-0.25% בשנה הקרובה.
הבחירות הן ממד חדש של חוסר ודאות
עניין זה מעלה שאלה נוספת, בנוגע ליכולתם של מכפילי הרווחים להמשיך ולהתרחב לאורך זמן. לפי שעה, מצביעה התחזית הממוצעת בוול סטריט על צפי לצמיחה של כ-6% ברווח המצרפי למניה של החברות הנכללות במדד S&P 500, מה שלכאורה אמור לתמוך בהמשך מגמת העליות גם ללא התרחבות המכפילים. יש לציין כי תחזית דומה לגבי צמיחת הרווחים ב-2019 השתקפה בשוק בדיוק לפני שנה, אולם היא הלכה והתפוגגה ככל שהתקדמה השנה.
אז מה בכל זאת ישפיע ב-2020 על המגמה בשווקים? כנראה שיהיה זה בעיקר הנשיא דונלד טראמפ, שמיצב את עצמו בשלוש השנים האחרונות כאיש המשפיע ביותר על הכלכלה העולמית ועל השווקים הגלובליים.
אבל 2020 היא שנת בחירות בארה"ב ועניין זה טומן בחובו ממד חדש של חוסר ודאות. עד מועד הבחירות בתחילת נובמבר יפעל הנשיא טראמפ במטרה לשמור על כיסאו ולהיבחר לתקופת כהונה נוספת.
לפי שעה, הסיכויים לטובתו. הדחת נשיא מכהן בבחירות אמצע הקדנציה נחשבת למשימה קשה ביותר. ב-40 השנה האחרונות הודחו רק ג'ימי קרטר הדמוקרטי וג'ורג' בוש האב הרפובליקני בבחירות אמצע הכהונה, בעוד שרונלד רייגן, ביל קלינטון, ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה ידעו לנצח את יריביהם ולזכות גם בכהונה השניה.
עם זאת, ידוע כי תוצאות הבחירות בארה"ב נקבעות בסופו של דבר על פי כמה עשרות אלפי קולות מתנדנדים במדינות כדוגמת אוהיו, פלורידה, וויסקונסין, מישיגן ואינדיאנה. עשרות אלפי קולות שינדדו אולי מסיבה זו או אחרת למועמד/ת הדמוקרטי/ת יכולים להפוך את תוצאות הבחירות על פיהן, ואיתן את המגמה החיובית בשוקי המניות.
המפלגה הדמוקרטית טרם החלה בבחירת מועמדה לנשיאות, אולם שניים מהמתמודדים המרכזיים בפריימריז שלה - אליזבת וורן וברני סנדרס - נתפסים כאיום ברור על וול סטריט ועל מה שהיא מסמלת. מנגד, בחירת מועמד מתון יותר, כדוגמת סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן או המיליארד מייקל בלומברג, עשויה למתן את סף הלחץ בשווקים.
הנשיא טראמפ מצדו אמור לנסות ולהישמר מפתיחה של מריבות בינלאומיות גדולות בשנת בחירות. אם זאת, מדובר עדיין בנשיא שיודע להשאיר בפה פעור גם את האנשים המקורבים לו ביותר.
מדד S&P 500 עלה ביותר מ-50% מאז נבחר טראמפ לכהונתו הראשונה בתחילת נובמבר 2016. בוול סטריט מעריכים כיום אסטרטגים רבים כי במקרה שבו ינצח טראמפ בבחירות, תסתיים 2020 עם תשואה חיובית של אחוזים בודדים במדדי המניות המובילים. עם זאת, תשואה חיובית עלולה להיעלם אם ירגישו המשקיעים לקראת מועד הבחירות כי ניצחונו של טראמפ מוטל בספק.
מעבר לכך, קיימים כמובן גם סיכונים הקשורה בכלכלה עצמה. אחד מהם קשור לעלייה בקצב האינפלציה, שעלולה להוביל לעליית תשואות בשוקי האג"ח וללחץ בשוקי המניות, גם אם בפועל היא לא תתבטא בהעלאת הריבית מצד הפד. נתונים שפורסמו לאחרונה בארה"ב הצביעו כי ב-123 החודשים שהסתיימו בנובמבר 2019 עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.1% ואילו המדד בניכוי מחירי המזון והאנרגיה עלה אף בשיעור גבוה יותר של 2.3%.
מדובר לכאורה באינפלציה גבוהה במקצת מיעד האינפלציה של הפד, שעומד על 2%, אולם בפד מעדיפים לרוב לבחון את מדד האינפלציה מבוסס הצריכה הפרטית, שאמור לעלות -2019 בכ-1.5% בלבד. כמו כן, בבנק ההשקעות גולדמן זאקס העריכו לאחרונה כי הפד צפוי לאמץ מדיניות של העלאת יעד האינפלציה אל מעבר ל2% ובכך להימנע מהצורך בהעלאת הריבית.
בנוסף, העריכו בגולדמן זאקס באותה הסקירה כי הפד אינו צפוי לבצע שינויים בגובה הריבית במהלך 2020, וכי גם הרחבות פיסקאליות אינן צפויות להגיע מכיוונו של ממשל טראמפ, שכבר הגדיל את הגירעון בארה"ב באופן מהותי באמצעות הפחתות המסים שביצע במהלך הכהונה הראשונה. עם זאת, בבנק ההשקעות העריכו כי הצמיחה הכלכלית בארה"ב תימשך גם ב-2020, וכי ההסתברות למיתון עומדת על שיעור נמוך של כ-20% בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
