כשברקע מערכת בחירות נוספת, "חוק קמיניץ" עוד עשוי להידחות

אם ניקח דימוי מעולם הבנייה, הרי שהדיון שקיימה השבוע ועדת הכספים של הכנסת בראשות היו"ר משה גפני, דמה למערבל בטון. כוחות מנוגדים כמו ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן, חברו לפתע לח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת. כשמנגד צצו באופן פומבי מחלוקות בין בכירים בליכוד כמו ח"כ מיקי זוהר ושר המשפטים אמיר אוחנה. לרקע לערבובייה יוצאת הדופן קוראים "חוק קמיניץ". מדובר בתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שנחקק לפני פחות משלוש שנים. הוא קרוי על שמו של המשנה ליועמ"ש (אזרחי) ארז קמיניץ, ומטרתו להילחם בתופעת עבירות הבנייה בישראל. "גלובס" עושה סדר.

1. הכלים הישנים לא עובדים

לפני ארבע שנים פרסם צוות שפעל לצורך קידום המגזר הערבי מטעם הממשלה, שורת המלצות, בהן כאלה שקשורות לתחום הדיור. הוחלט בין היתר להקצות 1.2 מיליארד שקל לטובת קידום הנושא ביישובים הערבים ובמקביל לאתר חסמים שמונעים מהיישובים הערבים להתפתח. אחת הבעיות הראשיות שסומנו על ידי הצוותים המקצועיים שטיפלו בנושא, היה תחום הבנייה הבלתי חוקית. כן נמצא כי האכיפה על סמך חוק התכנון והבנייה לא יעילה. וזאת במיוחד במגזר הערבי ובמגזר החקלאי, וכי כשני עשורים אחרי שנשיא בית משפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, כינה את עבירות הבנייה "מכת מדינה" - הרשויות לא מצליחות לאכוף את החוק במקרים רבים. המשנה ליועמ"ש קמיניץ, הסביר בהקשר זה, כי בנושא עבירות הבנייה "הגענו לפשיטת רגל אכיפתית, כי השתמשנו בצווים שיפוטיים ובדין הפלילי. לכן החלטנו לצאת מהקופסה ולהשתמש בצעדים מינהליים".

2. משמעות פוליטית לסמכויות החדשות

תיקון 116 שנחקק כאמור ב-2017 מעניק סמכויות ליחידה לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר לקנוס את הבעלים והמשתמשים במבנים בלתי חוקיים בקנסות שגובהם נע בין עשרות אלפי למאות אלפי שקלים. בדיון שהתקיים אתמול הסבירו קמיניץ ומנהל היחידה, אבי כהן, שהפקחים לא מחפשים אחרי כל עבירה ועבירה, וכי שהם מתמקדים במה שמכונה "עבירות מסכלות תכנון". כלומר בעבירות שמעכבות ומפריעות לתכנן את השטח הרלוונטי. "אנחנו לא טיפלנו בעבירות בנייה של שלוש קומות בשטח הבנוי של כפר טייבה, אלא מתמקדים בשטחים שמיועדים לפיתוח ומטפלים רק בעבירות שמבוצעות שם", הדגים כהן במהלך הדיון. ההבהרות הללו נדרשו היות ובמהלך הדיון, שבחלקו הגיע לטונים גבוהים במיוחד, נשמעו טענות כי לכאורה החוק מבקש להילחם באוכלוסייה הערבית, דרך הכיס. 

"חוק קמיניץ עובד. ואיך אני יודע שהוא עובד? מאז 2017 ועד היום מספר עבירות הבנייה פחת ב-45% והעבירות הבנייה החמורות פחתו ב-75%", אמר שר המשפטים, אמיר אוחנה. על פי נתוני היחידה לאכיפת לדיני תכנון ובנייה ב-2019 נפתחו 1,264 הליכים כנגד עברייני בנייה. 44% מהם נמצאים בהליכי אכיפה, 39% בהליכי פינוי והפסקת שימוש, 3% בהליכים משפטיים וב-14% מהמקרים קיבלו בעלי הנכסים ארכות לפינוי ולהריסת המבנים. בהשוואה ב-2017 טיפלו אנשי יחידת האכיפה 2,106 מקרים שונים התחלות בנייה לא חוקיות, כך שמדובר בירידה של כ-40% בשנה הנוכחית.  

מדובר אם כן בירידה מרשימה שיכולה להעיד על הרתעה שהחוק ייצר בשטח. אומנם גם לפי מה שאמר כהן עצמו, היחידה שלו לא עוסקת כמעט בעבירות בנייה שמתבצעות בשטחים בנויים, אלא בעיקר שמה דגש על שטחים שמיועדים לפיתוח, ואולם אין ספק שמדובר בנתונים שאוחנה אכן היה רשאי להתברך בהם. מנגד, עו"ד קאייס נאסר, שמייצג עותרים בטייבה ובמזרח ירושלים בעתירות שהוגשו לבג"ץ כנגד החוק מדגיש כי בירור שערך בקרב יחידת האכיפה העלה, כי מאז כניסת התקנות ועד היום, שיעור הקנסות המינהליים שהוציאה היחידה הארצית במגזר הערבי הוא יותר מ-15 מיליון שקל לעומת 4.5 מיליון שקל במגזר היהודי. כאן מתבטאים שורשי הביקורת כנגד החוק, בעיקר מטעם אנשי הציבור הערביים: האכיפה היא בעיקר נגד המגזר שלהם.

3. חוק לערבים וחוק ליהודים?

הישיבה בוועדת הכספים הייתה אמורה להתקיים במקור בוועדת הפנים של הכנסת. ממניעים פוליטיים שונים היא הועברה לוועדת הכספים. מתנגדי החוק הם כמובן הנפגעים הישירים: תושבי כפרים ערבים ודרוזים ומושבניקים יהודים. ח"כ אחמד טיבי מהרשימה המשותפת אמר, כי "מדובר בחוק דרקוני, שכולל קנסות חסרי תקדים והכוונה שלו הייתה לפעול נגד ערבים. אבל הוא פוגע גם במושבניקים". טיבי, שביקש להקפיא או לבטל את החוק, טען כי מכל הדברים והצעדים שגובשו בצוות 120 הימים, שהביא לחוק נותרו רק הליכי החקיקה הקשים. "הבנייה הבלתי חוקית היא תוצאה של היעדר תכנון. אנחנו מעוניינים ביישובים הערביים לבנות כחוק, ובתכנון וברישיון", אמר. "הכוונה של החוק הייתה לפעול נגד ערבים, אבל הוא פוגע גם במושבניקים".  

הסקטור החקלאי מתנגד אף הוא לחוק, ומשתמש בכוחו הפוליטי. בספטמבר פרסמנו ב"גלובס", כי בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, נעשה ניסיון להשהות הליכי אכיפה בקרקעות חקלאיות. יו"ר סיעת הליכוד, מיקי זוהר, ניסה אתמול להציע להפריד בין עבירות שמבוצעות במשקים חקלאיים, לבין עבירות אחרות "אנחנו חושבים שהחוק בעיקרון הוא חוק טוב, רק שיש בו בעיה. הוא נוצר בצורה שלא יודעת להבדיל בין עבירה לעבירה, בין משק פרטי לבין בית מגורים", אמר זוהר, שקומם עליו חברי כנסת שנכחו בדיון שהאשימו אותו בכך, שהוא מנסה להוציא את המושבים מהחוק.

4. ההחלטה המשפטית שנשמטה מהדיון

לאורך כל הדיון אתמול, לא נאמר שכנגד המדינה יש בכלל צו על תנאי, מטעם בג"ץ בנושא זה. הצו מורה לה להסביר מדוע לא תתאפשר תקופת התארגנות לשם מיצוי הליכי התכנון והרישוי הנדרשים למבנים או לשימושים שהיו קיימים ערב פרסום התקנות, למשך שנתיים. זאת, לבקשת עו"ד נאסר, שמייצג בעניין זה את עיריית טייבה.
בדיון שהתנהל לפני כחודש בפני נשיאת בית המשפט אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן וג'ורג' קרא הסביר עו"ד נאסר כי "לא פלא שהציבור הנפגע ביותר מהמצב הוא הציבור הערבי. עד היום מחצית מהרשויות המקומיות אין להן תוכניות מתאר מפורטות, ולכן הציבור נפגע".  

ההליך מוסיף להתקיים. לצד זאת, די ברור כי במשרד המשפטים לא נלהבים מרעיון הקפאת החוק. גם השר אוחנה הודיע, כי אין בכוונתו לבטל או לשנות את החוק, אלא להכניס, אולי, סדרי עדיפות באכיפתו. ואולם במצב הפוליטי שנוצר, ערב מערכת הבחירות השלישית בתוך שנה - קשה להתנבא לגבי עתידו. 

הזווית הפוליטית: פתאום חברי הכנסת נזכרו לדאוג לחקלאים / דני זקן

לדיון על חוק קמיניץ בוועדת הכספים הזמנית של הכנסת, היו שתי סיבות פוליטיות מנוגדות כמעט. מהצד השמאלי, הבטחה של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לראשי הרשימה המשותפת במהלך המגעים איתם, להביא את הנושא לדיון. ביטול החוק היה אחת מהדרישות המעשיות המרכזיות של המשותפת מכחול לבן. חבר הכנסת איימן עודה אמר בראיון ל"גלובס" לפני הבחירות באפריל, הראיון הראשון שבו הודיע על מוכנות לתמוך בממשלת שמאל, כי תנאי לתמיכה כזו יהיה ביטול חוק קמיניץ. ההבטחה הזו של גנץ להביא את הסוגיה לדיון, הייתה אחת מהסיבות להודעת רוב ראשי המשותפת לאחר הבחירות בספטמבר, כי הם תומכים במועמדות גנץ לראשות הממשלה. גם בדיונים עימם אחר כך, אנשי כחול לבן התמידו בהבטחה, אם כי לפי גורם בכיר בכחול לבן, לא הבטיחו חד משמעית לבטל את החוק. זו הסיבה שחבר הכנסת אבי ניסנקורן, החבר הבכיר של כחול לבן בוועדה המסדרת, הגוף שמחליט על נושאי הדיונים בוועדות הזמניות, תמך בפנייה לקיום הדיון. וכך גם חבר הכנסת מיקי לוי מכחול לבן תמך בדיון בשינוי בחוק לצד חברי המשותפת. 

מהעבר השני התמיכה בעצם קיומו של הדיון נבעה בעיקר בשל לחצם של חברי מושבים שהחוק הביא לאכיפה אמיתית על בנייה בלתי חוקית ושימוש לא חוקי במבנים שבתחומיהם. במושבים רבים, גם בשל עיכובים ביורוקרטיים לאישור, יש מבנים רבים המנוצלים ליעודים מסחריים ואחרים בניגוד לייעוד המקורי שלהם, והאכיפה שהגיעה בעקבות חוק קמיניץ פגעה בהם כלכלית. אלה הפנו את הלחץ למפלגות שבשלטון, לרבות הליכוד אבל גם אחרות. כך שרת המשפטים לשעבר איילת שקד שאמרה בראיון בסוף השבוע: "כשעשינו את חוק קמיניץ, המטרה הייתה להחמיר את האכיפה על בנייה בלתי חוקית בעיקר במגזר הערבי. אני לא רוצה לבטל את החוק, אבל צריך לראות איך משנים אותו בסוף - זה מאוד מכביד על המושבניקים החקלאים". 

את העמדה ביטא היטב חבר הכנסת מיקי זוהר, שאמר בדיון כי לא מספיקה בדיקת סדר העדיפויות באכיפה כפי שהבטיח שר המשפטים אוחנה, אלא צריך לשנותו ולמנוע את הפגיעה במושבניקים.