לאחר הביקורת: ועדה ממשלתית נוספת תבחן את נושא הבינה המלאכותית

ועדה ממשלתית נוספת, שבראשה עומדת ד"ר ארנה ברי, תבחן את המדיניות בנוגע לבינה מלאכותית - כך הוחלט בפורום תל"מ, הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח, שבו יושבים נציגים של רשות החדשנות, משרד המדע, מפא"ת ו-ות"ת. הקמת הוועדה מעוררת שאלות לגבי המלצות הוועדה לקידום תעשיית הבינה המלאכותית שבראשה עמדו הפרופסורים יצחק בן ישראל ואביתר מתניה.

הוועדה של בן ישראל ומתניה הוקמה ביוזמה ממשלתית ולפי בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה כללה 15 תתי-ועדות בהשתתפות כ-300 גורמים בכירים מהממשלה, מהצבא, מהאקדמיה ומתעשיית ההייטק. המלצותיה כללו בין השאר תקצוב ממשלתי בסך 2-1 מיליארד שקל, הקמת גוף חדש שירכז את הטיפול הנושא, בדומה להקמת מערך הסייבר, והפיכת החקלאות לפרויקט לאומי. בימים אלה, בהיעדר ממשלה קבועה, לא ניתן לאמץ המלצות אלה.

בפורום תל"מ החליטו להתקדם הלאה, הן בגלל העובדה שאין ממשלה קבועה, והן מכיוון שהם לא מסכימים עם חלק מההמלצות. למשל, הם סבורים כי אין צורך בהקמת גוף חדש או בפרויקטים לאומיים חדשים.

בפורום החליטו כי הוועדה תעסוק בארבעה נושאים עיקריים: תשתית מחשוב-על, היצע הון אנושי רלוונטי, רגולציה והנגשה של מאגרי מידע. ברי עמדה גם בראש הוועדה של תשתית מחשוב על תחת ועדת ההיגוי של בן ישראל ומתניה, אך הוועדה החדשה אמורה להגיש המלצות יותר פרטניות ויותר צנועות בהיקפן הכספי.

הוועדה צפויה להגיש המלצותיה בתוך שלושה חודשים, והן לא אמורות לדרוש אישור ממשלתי. חברי הוועדה טרם נקבעו.

לאחר פרסום חלק מטיוטת ההמלצות ב"גלובס" בחודש נובמבר, פנו יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום, וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אסף וסרצוג, במכתב אל ראשי הוועדה ובו יצאו נגד ההמלצות. 

"טרם התבררה ונענתה השאלה הבסיסית העומדת בבסיסו של המיזם, והיא מדוע קיים צורך בהתערבות ממשלתית מהסוג המוצע", נכתב. "תחום זה מצוי בפריחה במגזר העסקי בישראל, וכבר בעת זו מושך אליו משאבים רבים, לרבות השקעות פרטיות, כוח-אדם איכותי, תשומות מצד חברות בינלאומיות ועוד. כך לדוגמה, כבר כיום קיימות למעלה מ-2,000 חברות הזנק בתחום, וסך ההשקעה החזויה בחברות אלה ב-2019 היא למעלה ממיליארד דולר השנה ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. משרדי הממשלה הרלוונטיים, האמונים על קידום נושאים כגון אלה, פעלו ועודם פועלים במספר אפיקים בעת זו, לרבות על-ידי הקצאת תקציבים ממשלתיים, הן במערכת האזרחית והן במערכת הביטחונית".

גורמים ממשלתיים תקפו באותם ימים בפני "גלובס" את ההמלצה להתמקד דווקא בתחום החקלאות. לדבריהם, "אנחנו חשובים שהמדינה צריכה להיכנס במקום שבו יש כשל שוק, וכשל השוק הקיים הוא המחסור בכוח-אדם".

הגורמים טענו כי לחלופין "המדינה צריכה להשקיע בפתיחת מאגרי מידע ממשלתיים אשר יהיו נגישים למחקר של בינה מלאכותית, ואז נושאים כמו קיצור תורים, חקלאות ואחרים ייפתרו ממילא".