בתי המשפט בלמו עוד חילוט אגרסיבי, אז למה בפרקליטות מרוצים מההחלטה?

בשנים האחרונות נמתחה ביקורת ציבורית חריפה על מדיניות החילוטים (תפיסת רכושם של חשודים בעבירות כלכליות) הנוקשה של גורמי האכיפה. זאת, בעיקר לאור הפער הגדול בין היקף הרכוש שנתפס בתחילת ההליך הפלילי עם תחילת החקירה להיקף הרכוש שמחולט סופית בתום ההליך הפלילי במקרה של הרשעה. גם בפסיקותיו של בית המשפט העליון הסתמנה מגמה להגברת הביקורת השיפוטית על הפעלת החילוטים הבלתי מתפשרת מצד גורמי אכיפת החוק. בהמשך למגמה זו מגיע מקרה נוסף שבו נמתחה ביקורת קשה על האופן שבו מרשות לעצמן רשויות האכיפה להפעיל את כלי החילוטים.

הפעם מתחו בתי המשפט השלום והמחוזי ביקורת על התנהלות בעניינו של חשוד במתן שוחד לפקידים בכירים ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י). כספי החשוד נתפסו לשנה שלמה, על אף שהחקירה כלל לא התקדמה. אלא שבאופן חריג, במקרה זה גורמים בפרקליטות דווקא הביעו שביעות-רצון מההחלטה. כפי שעולה מתכתובת פנימית שהגיעה לידי "גלובס", לשיטת הפרקליטות, ההחלטה כוללת גם קביעה המהווה מעין תקדים, שישמש אותה גם בחקירות עתידיות של נותני שוחד, ותאפשר לה לתפוס את רכושם בראשית החקירה.

 תפיסות רכוש מול חילוט סופי

חקירה בחשד לשוחד

באוקטובר 2018 הפכה לגלויה חקירה שנוהלה על-ידי יחידת להב 433 במשטרה, ולוותה על-ידי פרקליטות מחוז חיפה, שבה נחשד עו"ד אבו רייא בכך שהעניק שוחד בסכום של לפחות 180 אלף שקל לשני עובדים בכירים במחוז צפון של רמ"י. עוד העלה החשד כי אבו רייא מימן שכר חודשי לבן זוגה של בכירה ברמ"י, במשך תקופה לא מבוטלת. לפי החשד, אבו רייא עשה זאת בתמורה לקבלת מידע פנים הקיים ברמ"י על בעלי קרקעות שקרקעותיהם הופקעו בעבר על-ידי המדינה. לטענת המשטרה, המידע שקיבל אבו רייא היה שווה לו מיליוני שקלים, שכן הוא שימש אותו להגשת תביעות נגד המדינה לקבלת פיצויי הפקעה.

באפריל 2019 עברה החקירה לפרקליטות לצורך החלטה אם להעמיד את החשודים לדין, וזו טרם התקבלה. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי גם גורמים בפרקליטות, בדומה לחוקרי המשטרה, סבורים כי מדובר בתיק עם ראיות מוצקות.

עם הפיכתה של החקירה לגלויה, לפני יותר משנה, תפסה המשטרה 78 אלף שקל מחשבונותיו של אבו רייא. במהלך השנה שחלפה ממועד התפיסה, הוארך מדי פעם תוקפו של הצו שאיפשר למשטרה להמשיך ולהחזיק בכספים התפוסים. אולם במשך כל הזמן הזה טענו באי-כוחו של אבו רייא, עורכי הדין אלעד בקר וספיר גבאי ממשרד אילן סופר, כי הם לא עודכנו על כל התקדמות בחקירה. "לאור חלוף הזמן", טען עו"ד בקר בשמו של אבו רייא בדיון שנערך בבית משפט השלום בראשון-לציון יותר משנה לאחר תפיסת הכספים, "אנחנו לא רואים הצדקה שהמשטרה תמשיך להחזיק בכספים".

המשטרה משנה גרסה

הסוגיה העיקרית שעמדה בפני שופט השלום בראשון-לציון גיא אבנון, נגעה לשינוי הגרסה המפתיע שהציג נציג המשטרה בדיון שנערך בבקשת אבו רייא לשחרר את רכושו התפוס. מאז שנפתחה החקירה ובתחילת הדיון, טען נציג המשטרה כי הכספים נתפסו בהתאם לסעיף בחוק הסדר הדין הפלילי, המאפשר החרמת כספים של חשוד שקיבל שכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

אלא שבמקרה זה החשדות נגד אבו רייא נוגעות למתן כספים ולא לקבלתם - שכן החשד נגדו הוא מתן שוחד, להבדיל מקבלתו. לאחר שהשופט אבנון הפנה את נציג המשטרה לעניין זה והסביר כי הסעיף שמכוחו מתבקש המשך החזקת הכספים אינו תואם את סעיף העבירה שבה חשוד אבו רייא, יצא נציג המשטרה להתייעצות טלפונית עם הפרקליטות.

בחזרתו מההתייעצות עם הפרקליטות, הפתיע נציג המשטרה את הנוכחים באולם. הוא טען בפני בית המשפט כי כעת נחקר כיוון חדש במסגרת הפרשה - חשד שלפיו אבו רייא ביצע גם הלבנת הון, עבירה שמתאימה היטב לסעיף החוק שמכוחו נתפסו הכספים מלכתחילה, שכן היא עוסקת גם בקבלת כספים בעקבות ביצוע עבירה. נציג המשטרה אף הגדיל לעשות והגיש לאחר הפסקה נוספת בדיון ראיות המקימות, לשיטתו, ביצוע של עבירת הלבנת הון מצד אבו רייא.

השופטים נוזפים במשטרה

השופט אבנון זעם על התנהלות המשטרה. "אין בידי לקבל את דרך ההתנהלות הזו. מדובר בכספים התפוסים למעלה משנה, בחשוד שנחקר למעלה מפעם אחת, ומעולם לא הועלה נגדו חשד של עבירות הלבנת הון", כתב אבנון בהחלטה המורה על שחרור הכספים שנתפסו. "העובדה שהמדינה מעוניינת לבחון בשלב זה, למעלה משנה לאחר שהחקירה הפכה לגלויה, אפשרות שהחשוד ביצע בנוסף גם עבירות של הלבנת הון, אינה מצדיקה המשך החזקת הכספים כתפוסים. ממילא לא היה בידי המדינה להצביע לבית המשפט על שווי עבירות הלבנת ההון שאולי תיוחס בעתיד לאבו רייא. גם מטעם זה לא קמה עילה להמשיך להחזיק בתפוסים", כך אבנון.

יצוין כי בפרקליטות סברו עוד קודם לקיום הדיון כי יש להוסיף גם חשד של הלבנת הון לאבו רייא ולבצע השלמת חקירה בעניין, אך במשטרה בחרו שלא להציג עובדה זאת בפני בית המשפט, עד שהשופט אבנון העלה את הטענה כי סעיף החוק שמכוחו מתבקש החילוט אינו מתאים לסעיף העבירה שבה חשוד אבו רייא. בקשת הפרקליטות לערוך השלמת חקירה לאבו רייא, בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון, הופיעה במסמך ששלחה הפרקליטות למשטרה, שבוע אחד בלבד בטרם נערך הדיון בבית המשפט השלום. זאת, על אף שהפרקליטות ליוותה את החקירה עוד מראשיתה, וחרף העברת תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות שבעה חודשים קודם לכן.

לאחר החלטת השופט אבנון לשחרר את כספיו התפוסים של אבו רייא, הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד. אלא שגם שופט המחוזי עידו דרויאן-גמליאל ביקר את השינוי בעמדת המשטרה, שבחלוף יותר משנה מפתיחת החקירה פנתה למקורות חילוט על-פי חוק איסור הלבנת הון.

המחוזי קבע כי שינוי זה הוא בלתי ראוי ועומד בניגוד לבקשה המקורית שהיא עצמה הגישה, ודרויאן קיבל את עמדת באי-כוחו של אבו רייא. "ממסמך השלמות החקירה ומדוח סודי נוסף שהוגש לבית המשפט עולה כי מרבית החקירות בפרשה כבר נערכו באוקטובר 2018, ומכאן מובנת טרוניית אבו רייא בדבר היעדר התקדמות בחקירה בחלוף למעלה משנה והיעדר הערכה מבוססת בדבר שווי העבירות הנטען", קבע השופט דרויאן-גמליאל.

הפסד שכולו ניצחון

אומנם גורמי האכיפה ספגו מפלה בקרב, שכן הכספים של אבו רייא שוחררו, אולם ממידע שהגיע לידי "גלובס" עולה כי בפרקליטות דווקא סבורים כי נחלו ניצחון במערכה. כך, במייל פנימי שהופץ בין הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון, הביעו מספר גורמים שביעות-רצון מהחלטתו של שופט המחוזי דרויאן-גמליאל, שלשיטתם מהווה תקדים חשוב לקראת חקירות נוספות של נותני שוחד ותפיסת רכושם.

הסיבה לכך נעוצה בדברים שכתב השופט דרויאן-גמליאל בהחלטה הדוחה את ערר המדינה. בעוד ששופט השלום אבנון ציין בהחלטתו כי חוק העונשין מבחין בין סנקציות שניתן להטיל על נותן השוחד לבין אלו שניתן להטיל על מקבל השוחד, ולכן לא ניתן לתפוס ולחלט רכוש למי שנתן את השוחד מכוח אותו סעיף חוק שבו השתמשה המשטרה - הרי שהשופט דרויאן-גמליאל דווקא קבע כי מדובר בהבחנה סמנטית בלבד.

בפועל המשמעות של ההחלטה היא שלשיטת דרויאן-גמליאל, רשויות האכיפה לא נדרשות לטעון לביצוע עבירות של הלבנת הון בנוסף לעבירה של מתן שוחד, ולפי דרויאן-גמליאל, די בעבירה של מתן שוחד לבדה כדי להקים את עילת החילוט.

"אין לתת להבדל הסמנטי להשפיע על המהות", קבע השופט דרויאן-גמליאל בהחלטתו, והדגיש כי הרציונלים הרלוונטיים לצורך ביצוע חילוטו הקבוע של הרכוש בסיום ההליך, זהים בשני המקרים. בכך סייע השופט לפתור ויכוח עתיק-יומין שניטש בין גורמי האכיפה - האם המצב המשפטי מאפשר לתפוס כספים של חשוד במתן שוחד, בלי לחקור חשד לעבירות נוספות.

כאמור, בפרקליטות קיבלו את ההכרעה באופן חיובי. "הגם שהתוצאה הסופית אינה מוסכמת עלינו כלל", נכתב במייל פנימי על-ידי פרקליט בכיר מאוד מהצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון, "דווקא הקביעה המשפטית היא חיובית מאוד מבחינת כל העוסקים בעבירות השוחד".

עוד נכתב במייל כי "הגם שאין עדיין החלטה בבית המשפט העליון, נראה כי סוף-סוף המדינה אוחזת בקביעה נורמטיבית המאפשרת לתפוס רכוש למתן שוחד, גם במנותק מהחשד להלבנת הון". 

*** חזקת החפות: עו"ד איימן אבו רייא הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. הוא מכחיש את החשדות נגדו, ועומדת לו חזקת החפות. 

הפרקליטות: "בית המשפט נתן גושפנקה לאופן שבו מנוהל המאבק בשחיתות"

"גלובס" פנה לדוברות המשטרה בשאלה - מדוע לא טען נציג המשטרה בדיון בבית המשפט השלום בעניינו של עו"ד איימן אבו רייא כי הוא חשוד גם בעבירה של הלבנת הון, אלא רק לאחר התייעצות טלפונית עם הפרקליטה המלווה.

בתגובה נמסר מדוברות המשטרה: "חקירה היא אירוע מתפתח ודינמי. בכל שלב משלבי החקירה מתקבלות החלטות על בסיס התשתית הראייתית הקיימת בתיק, במטרה להגיע לחקר האמת. ההחלטות מתקבלות על-ידי הגורמים המקצועיים במשטרה, וככל שיש פרקליטות מלווה, לאחר התייעצות עימה".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, החקירה לא לוותה על-ידי פרקליטות מחוז צפון. תיק החקירה התקבל לעיון המחוז ביולי 2019. עם סיום הבדיקה, בתחילת נובמבר 2019, ולפני הדיון שנערך בבית המשפט, ביקשה הפרקליטות ממשטרת ישראל לבצע השלמות חקירה, לרבות חקירת החשד שעלה מחומר החקירה לביצוע עבירות של הלבנת הון.

"באשר להחלטת בית המשפט, נציין כי הפרקליטות סבורה כי הקביעה השיפוטית בדבר הסמכות לתפוס רכוש בשווי טובת ההנאה שקיבל נותן שוחד, היא יישום נכון של הוראות הדין ונותנת גושפנקה נוספת לאופן שבו נוהגת הפרקליטות במאבק שלה בשחיתות הציבורית".