"סערה אקלימית" בעולם ההשקעות תחייב התאמה של התיק

סיום העשור הינו הזדמנות להציג תחזיות לא רק לשנה הקרובה, אלא גם לעשור שבפתח. לכן בחרנו להצביע על סיכוני האקלים כ"טרנד הלוהט של העשור הבא" בעולם ההשקעות. תרתי משמע.

לאורך שנים לא יוחסו חשיבות או דחיפות להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים על תיקי השקעות. אולם בשנתיים האחרונות חלה עלייה דרמטית בעניין של רגולטורים, גופים פיננסיים ומנהלי נכסים בנושא.

להערכתנו, בעשור הקרוב השילוב בין ההתחממות הגלובלית, נזקי מזג האוויר המשתנה ושינויים רגולטוריים שיבוצעו כדי להתמודד עימם, יהפכו את סיכוני האקלים לשיקול מרכזי בעולם ההשקעות. זאת, לא מטעמי "אופנה" - אלא משום שהמחיר הכרוך בהתעלמות מהם, הן ברמת ההשלכות העסקיות והן ברמת התשואות למשקיעים, יהיה כבד.

שינויי מזג האוויר

ב-2018 לא התרחשו אסונות טבע אדירי-ממדים. לא בהיקף של הצונאמי ב-2004, הוריקן קתרינה ב-2005, או הסופות הארווי, אירמה ומריה ב-2017.

ברם, התשלומים שנדרשו חברות הביטוח בעולם לשלם בגין נזקי טבע ב-2018 עמדו על 85 מיליארד דולר - השנה הרביעית בעלותה בהיבט זה בהיסטוריה.

הסתירה לכאורה בין היעדר אסונות דרמטיים לבין ההיקף המצטבר של העלויות שגררו אסונות הטבע, מחדדת מגמה מבהילה. לצד אסונות הענק ה"מוכרים", כגון רעידות אדמה וסופות קשות - גדל והולך מספר אסונות הטבע שנובעים מאירועי מזג אוויר קיצוני, שהיקפם קטן, אך השפעתם המצרפית מביאה להפסדים משמעותיים.

ההשלכות הנובעות מכך על חברות, מנהלי נכסים, הבנקים וחברות הביטוח, עלולות להיות דרמטיות.

האפיק הראשון בו הסיכונים הללו מתבטאים הוא הרמה הפיזית. בעיקר, בנזקים כתוצאה מהעלייה בתדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוני - כגון גלי חום, שריפות יער וסופות עזות.

להמחשה, בשנה שעברה התרחשו בקליפורניה שריפות ענק, בהן נהרגו 85 בני אדם, בין היתר בשל קריסת עמודי חשמל באתרי שריפות, שהחריפו את הפגיעות ויצרו נזקי תשתית עצומים. כתוצאה, הושתו על חברת החשמל מקליפורניה PG&E התחייבויות בלמעלה מ-30 מיליארד דולר, סכום עתק שאין ביכולתה לשאת. כתוצאה, החברה הגישה בקשה להגנה מפשיטת רגל, באירוע שגרר השמדת ערך מהירה ועצומה למשקיעיה.

סיכונים פיזיים כאלה עלולים להתממש לא רק בשל אירועים נקודתיים, אלא גם לאור תמורות ארוכות טווח. לדוגמה, הפשרת קרחונים שתביא לעלייה מתמשכת בגובה פני הים, עלולה לפגוע בנכסי נדל"ן ותשתית הממוקמים באזורים מסוימים, וכך גם במשקיעים.

כתוצאה, עלולים להיגרם נזקים משמעותיים שיגרמו הפסדים לבנקים בגין גל כשלים במשכנתאות של בתים, לחברות הביטוח המבטחות את הרכוש, וגם לבעלי נכסי הנדל"ן באזורים אלה.

להמחשה, באוקטובר פרסם הבנק האמריקאי מורגן סטנלי שבמקרה של הצפות בחופי ארה"ב, ייחשפו למחיקה או הפסדים כבדים איגוחי נדל"ן מסחריים (CMBS) בהיקף 56 מיליארד דולר. סך הנזק צפוי להיות גדול בהרבה, שכן לסכום זה יש להוסיף את השווי של נכסי הנדל"ן והתשתיות באזור.

לפי הערכות מחמירות, אם הפעילויות להתמודדות עם שינויי האקלים לא תואצנה דרמטית, אז בטווח הרחוק עלולים ההפסדים הגלובליים להגיע ל-23 טריליון דולר בשנה - פי ארבעה מההשפעה של משבר האשראי בעשור הקודם.

תגובה קרובה ומשמעותית

בשנים האחרונות החלו מחוקקים ורגולטורים ברחבי העולם לקדם ביתר שאת אמצעים לצמצום שינויי האקלים. בראשם, הסכם פריז מ-2015, שנועד להגביל את ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות צלזיוס עד 2050. לצידו וכתוצאה ממנו, מדיניות של יוזמות חקיקה ורגולציה שיביאו לכך. למשל, על ידי צמצום פליטות גזי חממה ומגבלות על השימוש באמצעים מזהמים.

הפעולות הללו עשויות להביא להשפעות אדירות על שווי חברות, איתנותן הפיננסית, ולפיכך גם על התשואות למשקיעיהן. זאת, כבר בטווח הזמן הקצר, וקל וחומר בטווח הבינוני-ארוך.

לפיכך, האפיק השני בו סיכוני אקלים עתידים להתבטא הוא תהליכי ה"מעבר" לכלכלה ירוקה יותר - מופחתת פחמן ואמצעים מזהמים, בפיקוח רגולטורי מחמיר. לעומת לפחות חלק מהסיכונים הפיזיים - ההשפעה של תהליכי המעבר על החברות והמשקיעים עלולה להיות דרמטית ומהירה בהרבה.

להמחשה, ב-2019 פרסם גוף מטעם האו"ם עקרונות להשקעה אחראית (PRI), עליו נמנים 500 מנהלי נכסים מהגדולים בעולם - דוח הקובע שעד 2025 יתמודדו השווקים עם צעדי תגובה עוצמתיים לסוגיית שינוי האקלים, שיחשפו את המשקיעים לסיכונים משמעותיים.

לשילוב הסיכונים הזה פגיעות במיוחד חברות בתעשיות מזהמות כמו נפט וגז. לצד הנחיות רגולטוריות שעלולות להגביל את יכולתן לייצר או להשתמש בדלקים מזהמים, בשילוב קנסות כבדים שעלולים להיות מוטלים עליהן אם לא יעשו כן - הן חשופות גם לתחרות גוברת מצד חברות טכנולוגיה שינסו להפיק רווחים מהשינויים החוקיים והרגולטוריים. בדומה לכך, פיתוח כלי רכב חשמליים זולים צפוי להשפיע על ענפי הרכב והאנרגיה.

לסיכוני מעבר רגולטוריים ועסקיים לאנרגיה ירוקה חשופות גם חברות שאנרגיה מהווה עבורם תשומה מרכזית, כגון חברות כימיקלים, בינוי וייצור תעשייתי, שמטעמים אלה שינוי ומגבלות שיחולו על תהליכי הייצור שלהן הינם בעלי משמעות קריטית.

זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שלפחות חלק מהחברות החשופות לסיכונים הללו מצהירות שהן נערכות מבחינה עסקית למעבר לאנרגיות מתחדשות. אנו מעריכים שלעומתן, אלה שטומנות את ראשן בחול וממשיכות לפעול במודל עסקי דומה, בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה" - חשופות לסיכונים גבוהים במיוחד.

בחברות כאלה, הסיכון עלול להתממש ב"מכירת חיסול" של ניירות הערך שלהן בקרות שינוי רגולטורי או עסקי פתאומי. או לחילופין, כזחילה איטית וכואבת מטה, בשל מעבר הדרגתי של כספים מהשקעות מזהמות לגופים פחות מזהמים, שתוביל לירידה מתמשכת בשווי מניותיהן ופתיחת מרווחים במכשירי החוב שלהן.

תרחיש נוסף המאיים על החברות הוא תביעות משפטיות, אם הן לא תצלחנה להתאים עצמן לדרישות החדשות, אפילו בסוגיות כמו מתן גילויים נדרשים לסיכונים פיננסיים כתוצאה משינויי האקלים. בעולם כבר החל טפטוף של תביעות כאלה, שעלול להתגבר ולהוביל להליכי ליטיגציה יקרים, ואף לתשלום פיצויים כבדים.

הסיכונים אינם מתומחרים

התיאוריה המימונית גורסת שמחירי הנכסים מגלמים את הסיכויים והסיכונים הגלומים בהם. בפרקטיקה, ישנם עיוותי תמחור בשווקים. להערכתנו, בתחום שינויי האקלים הפערים בתמחור הינם משמעותיים במיוחד. זאת, בשל היעדר מודעות מספקת ולנוכח המורכבות הגדולה הכרוכה בכך.

לדוגמה, בפן הסיכונים הפיזיים, מחקר שערכה בתחילת השנה ענקית ניהול הנכסים הגלובלית בלאקרוק הראה שמחירי המניות של חברות חשמל אמריקאיות אינם משקפים את האופן בו אירועי מזג אוויר קיצוני עלולים להשפיע עליהן. זאת, שכן החברות הרגישות ביותר לסיכוני אקלים נסחרות בדיסקאונט זעיר ביותר, והעמידות ביותר בפרמיה מצומצמת.

באשר לסיכוני המעבר, דוח מטעם הארגון הסביבתי InfluenceMap מצא שחלק ניכר מתיקי ההשקעות בעולם אינם "תואמים" ליעדי הסכם פריז, בעיקר בשל החזקות משמעותיות בחברות מזהמות.

בנוסף, הדוח האמור של PRI קובע ש"השווקים הפיננסיים טרם תמחרו באופן נאות את ההשפעות הקרובות של צעדי המדיניות להתמודדות עם שינויי האקלים".

נימוק מרכזי לכך שסיכוני האקלים לא משוקללים במחירים או מתבטאים בתיקי ההשקעות הינו שסיכוני האקלים מורכבים יותר לניתוח והתמודדות בהשוואה לסיכונים אחרים, כגון סיכוני אשראי. זאת, בין היתר מאחר שקצב והיקף ההשפעה העתידית תלוי בפעולות שינקטו שחקנים שונים - מרמת החברות ועד לרגולטורים ומחוקקים.

בנוסף, אין די גילויים מצד חברות בנוגע לחשיפתן לסיכוני אקלים. להערכתנו, סביר שהדבר ישתנה בעתיד, ככל שהדרישות הרגולטוריות תתגברנה ומספר המשקיעים המנתחים את השפעת סיכוני האקלים יגדל. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה ששווי חלק מהחברות יושפע לרעה דרמטית.

בנוסף, קיים קושי לבנות תיק מפוזר היטב מפני סיכוני אקלים, בייחוד ביחס לתרחיש של הרעה גלובלית משמעותית. כאן, פיזור גלובלי "מסורתי" עלול שלא להספיק. זאת, למשל משום שבעוד אזורים מסוימים בעולם, כגון ערי חוף בארה"ב, עלולים לסבול מהצפות בשל עליית פני הים או סופות קשות - אזורים אחרים, כמו מדינות דרום אירופה, עלולים לסבול במקביל מבצורת קשה.

האתגרים האדירים בהתמודדות עם שינויי אקלים, בשילוב עם הפוטנציאל לכך שהם יביאו להשלכות נרחבות על שוקי ההון, מביאים לכך שכוחות עצומים מתחילים לדחוף לשינוי בנושא - בכללם רגולטורים מובילים, בנקים מרכזיים, ענקיות ניהול נכסים וחברות דירוג. להערכתנו, שינוי זה מבשר על "סערה אקלימית" צפויה בעולם ההשקעות, שתחייב התאמה של תיקי ההשקעות ותהליכי ניהול הסיכונים. בכך, נעסוק בהרחבה במאמר הבא. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם