נתניהו שוחח שוב עם פומפיאו; ברקע: חשש מרפיסות ארה"ב מול איראן

ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח אמש (ד') טלפונית עם שר החוץ האמריקאי, מייק פומפיאו. זו הייתה שיחתם השנייה השבוע. בשתי השיחות עמדה איראן במוקד הדיון.

על פי ההודעה האמריקאית, הודה פומפיאו לנתניהו על "מחויבותה הבלתי מתפשרת" של ישראל למאבק נגד ההשפעה הממאירה של איראן במזרח התיכון, ועל החלטתה של ישראל לגנות את ההתקפה של פורעים פרו-איראניים על שגרירות ארה"ב בבגדד ב-31 בדצמבר. השניים איששו את העבותות החזקים בין ארה"ב לישראל.

ברקע שתי השיחות נמצא חשש ישראלי גובר ממה שגורמים ישראליים מגדירים כ"רפיסות אמריקאית מול איראן", למרות שבסוף השבוע שעבר הפציצה ארה"ב כמה בסיסים של מיליציה פרו-איראנית, כתאיב חיזבאללה, כגמול על התקפות של ארגון זה על כוחות אמריקאים בעיראק. באחת מההתקפות האלה נהרג אמריקאי, אזרח עובד צבא, ונפצעו שני חיילים אמריקאים.

על פי הערכות של אנליסטים בוושינגטון שלהן שותפים גורמים ישראליים, המניע לגמול האמריקאי לא היה שינוי באסטרטגיה כלפי איראן אלא מחרדה עמוקה בממשל טראמפ - "בעת", על פי הגדרת גורם ישראלי - מתקרית נוסח בנגאזי.

כזכור, בהתקפה של קיצונים מוסלמים בעיר זו, בספטמבר 2012, נהרגו שגריר ארה"ב בלוב, כריסטופר סטיוונס, ודיפלומט בשגרירות, שון סמית. ההתקפה הזו סיפקה לרפובליקאים תחמושת להתקפות על הילארי קלינטון, שהייתה שרת-החוץ בעת ההתקפה, לרבות חקירה בקונגרס (שממנה היא יצאה זכאית), ואחר-כך כשהייתה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות. פומפיאו, שהיה אז ציר בבית-הנבחרים, היה אחד ממובילי ההתקפות האלה.

החלטת הממשל להפציץ את בסיסי כתאיב חיזבאללה התקבלה רק לאחר מות האזרח האמריקאי. התקפות קודמות על מטרות אמריקאיות בעיראק, שלא הסתיימו באבידות בנפש, לא הניעה את ארה"ב לנקוט צעדי גמול כאלה.

על החשש הגדול של הממשל מבנגאזי מספר 2 תעיד תגובת הנשיא דונלד טראמפ על ההתרחשויות בשגרירות, שהסתיימו אתמול ללא אבידות בנפש: "שגרירות ארה"ב בעיראק בטוחה (הדגשה במקור) מזה כמה שעות. רבים מהלוחמים הגדולים שלנו, יחד עם הציוד הקטלני ביותר בעולם, הוחשו למקום... איראן תישא באחריות לכל אבדן חיים, לכל נזק שייגרם למתקנים שלנו. הם ישלמו מחיר גבוה מאוד (הדגשה במקור). זו אינה אזהרה. זה איום. שנה טובה". אחר-כך הוא הוסיף: "אנטי בנגאזי".

משרד ההגנה האמריקאי הודיע על החשת 750 נחתים למתחם השגרירות בבגדאד. פקיד בכיר בממשל אמר ל"פוליטיקו" כי החשת התגבורת אינה מקרית. "זה מכבר חרד פומפיאו שתקרית נוסח בנגאזי תתרחש במשמרת שלו והוא נבעת מהאפשרות שאמריקאים ייהרגו בתקרית כזו, בין היתר בגלל התקפותיו על הילארי קלינטון".

הסנאטור לינדסי גרהאם צייץ שלשום בעקבות פגישתו עם הנשיא: "הנשיא טראמפ נחוש בדעתו להגן על חיי האמריקאים בעיראק והוא מצפה משותפינו העיראקים שיעשו מה שמצופה מהם. לא עוד בנגאזי".

אך ההתמקדות במאמץ למנוע בנגאזי מספר 2 - מאמץ ראוי ככל שיהיה - היא שמדאיגה גורמים ישראליים. הם מקווים, שהפצצת המטרות של כתאיב חיזבאללה בסוף השבוע שעבר היא סנונית שמבשרת בוא אביב של התקפות אמריקאיות נוספות על מטרות איראניות בסוריה ובעיראק. אך הם חוששים, בשלב זה לפחות, שמדובר במשאלת לב בלבד.

במקביל, מחוקקים דמוקרטים ואנליסטים עצמאיים אומרים כי מדינות "הלחץ המרבי" של טראמפ על איראן אינה נושאת פירות מפני שהיא נשענת על סנקציות כלכליות בלבד, נושכניות ככל שיהיו, ואינה מגובה בנחישות צבאית על הקרקע. עובדה היא, שטראמפ נמנע מתגובה על פרובוקציות איראניות משמעותיות: ההתקפה האיראנית המתוחכמת בספטמבר 2019 על מתקני נפט של ארמקו בסעודיה, וקודם לכן הפלת מל"ט אמריקאי מעל מרחב ימי בינלאומי.

יתר על כן, הוא מחליש באופן עקבי את עוצמתה הצבאית של ארה"ב במזרח התיכון, כפי שתעיד החלטתו להסיג חיילים אמריקאים מאזור הגבול בין סוריה לעיראק, להפקיר את הכורדים שם ולתת אור ירוק לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ אודואן, לפלוש לסוריה. הצעד הזה לא נעלם מעיני האייתאללות בטהראן.

במסע הבחירות לנשיאות, נתן טראמפ ביטוי לאינסטינקטים הבדלניים שלו ואת החלטתו לסגת מסוריה או מגדיר כהתחייבות לבוחריו. מלחמה עם איראן, ואפילו "רק" עם המיליציות שלה, היא הדבר האחרון שטראמפ מעוניין בו, וזה כנראה הקלף המנצח של האייתאללות.