דעה: להגן על המעסיקים מפני העובדים המתחלים

על-פי סקר השוואתי שנערך לאחרונה על-ידי חברת "עוקץ מערכות", בעשור האחרון זינקו מספר ימי המחלה שעובדים נוטלים במהלך תקופת העבודה, וזאת בשיעורים שנעים בין כ-50% לכ-230%. הזינוק המשמעותי ביותר חל בענפי הניקיון והשמירה, וניתן אולי לייחס זאת למודעות של העובדים בענפים אלה, אשר גברה במרוצת השנים.

הניצול הגבוה ביותר של הזכות לימי מחלה ניכר בענפי ההייטק והפיננסים, קרי בקרב העובדים ה"חזקים" והמודעים היטב לזכויותיהם. תוצאות אלה מתכתבות היטב עם תחושות המעסיקים בשטח, כי פרצות בחוק מאפשרות לעובדים לנצל לרעה את זכותם לימי מחלה.

בשנת 2009 התקבל תיקון בחוק הקובע כי חל איסור לפטר עובד שחולה וזכאי לדמי מחלה. בנוסף לכך, בשנת 2017 פורסם חוזר של משרד הבריאות, אשר מקנה לרופאים את הסמכות להעניק תעודות מחלה אף בלי לפגוש את המטופל, וכן להעניק אישורי מחלה רטרואקטיביים. כמו כן, במרוצת השנים גברה התופעה של עריכת פרוצדורה רפואית אלקטיבית, ובתי הדין לעבודה כבר קבעו מספר פעמים כי היעדרות בעקבות "מחלה" שכזו מזכה בדמי מחלה על-פי הוראות הדין. כל אלה הפכו את אישורי המחלה ל"נחשקים" בקרבם של עובדים, ולכן לא פלא שקיים גידול משמעותי במספר ימי המחלה שנוטלים עובדים בשנים האחרונות.

השינויים שנערכו בעשור האחרון נתמכים בשורה של הצדקות הגיוניות, אולם המצב בשטח מעיד כי כוונות לחוד ומציאות לחוד, ויש מי שמנצל את הזכות אף מעבר לתכלית שלשמה היא נועדה. מעסיקים רבים מדווחים על תופעה שזכתה להיקרא "מחלת השמעת", במסגרתה העובדים משתמשים בימי מחלה כ"חומת מגן" מפני פיטורים, ובהתאם מציגים אישורי מחלה בתגובה להחלטת המעסיק לזמן את העובד לשימוע.

בנוסף לכך, עובדים רבים נוטים להשתמש באישורי מחלה כדי "להיחלץ" ממשמרות אשר אינן נוחות להם, לאחר ויכוח עם המעסיק במקום העבודה, או בתגובה לכך שהם נדרשים לבצע משימות מסוימות שאינן לרוחם. זאת ועוד, עובדים דיווח על היותם חולים, בעת שבפועל הם שהו בהכשרה לקראת מקום עבודה חדש או בחופשה בחו"ל, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות נוספות של ניצול לרעה של זכות המחלה.

בפסיקת בתי הדין לעבודה ניכרת בשנה האחרונה מגמה של החמרה כלפי עובדים אלה. במקרה אחד, עובדת הציגה אישורי מחלה בתגובה לכך שזומנה לשימוע, אולם בפועל התברר כי באותם ימים היא בילתה היטב באחד האתרים בארץ. בית הדין קבע באותו מקרה כי העובדת לא הייתה זכאית לקבל תשלום עבור ימי המחלה שבהם נעדרה, ואף קיבל את טענות החברה בנוגע להתנהלות פסולה מצידה של העובדת. בסופו של דבר העובדת חויבה להשיב למעסיק כספים והוצאות שכר-טרחה בסכומים גבוהים מאוד. פסקי דין כאלה מהווים "נקודת אור", אולם עדיין אין בהם כדי למנוע שימוש לרעה בזכות לדמי מחלה.

הזכות לדמי מחלה אשר השתכללה עם השנים, והיא בהחלט הוגנת וצודקת בעבור העובדים החולים, אלא שהחוק מאפשר לה לשרת גם את העובדים המתחלים, ולא לכך כוונה הזכות. לאור כל זאת, הגיעה העת "לחשב מסלול מחדש" ולהקשיח את הזכות לדמי מחלה, כך שתוענק רק לעובדים הזקוקים לה באמת. בהתאם לזאת יש לבחון את האפשרות להעניק את ההגנה מפני פיטורים בעת מחלה רק לעובדים אשר מחזיקים בוותק גבוה במקום העבודה, ובתנאי שאישור המחלה הונפק עוד לפני שהעובד זומן לשימוע. כן כדאי לקבוע במפורש כי שימוש שלא כדין בימי מחלה (כלומר, כאשר העובד אינו חולה באמת) מהווה עבירת משמעת חמורה ומצדיק בנסיבות מסוימות פיטורים בלא הודעה מוקדמת ובלא פיצויי פיטורים.

הכותבת היא מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה, ראשת מחלקת דיני עבודה במשרד בכר שבתאי עורכי דין