שבת שלום, השר ליצמן

היה זה יום שלישי בשעת בוקר סבירה, 7:30. זמן לגיטימי להתחיל בנסיעה לעבודה, להגיע אל הגנים ואל בתי הספר. רגע לפני כן עברה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית אחת מהצעות החוק השנויות ביותר במחלוקת בשנים האחרונות, הצעת חוק שכשם שהיה רעש סביבה, כך היא עצמה לא נועדה לעשות כלום מלבד רוח, או יותר נכון - רעות-רוח.

מדובר בחוק המרכולים, שעבר בשעת בוקר מוקדמת בכנסת בתחילת ינואר 2018. חוק שנועד להביא להגבלת סמכויות הרשויות המקומיות להסדיר את נושא פתיחת וסגירת עסקים בתחומן בשבת. חוק שעד היום לא הביא לסגירת מרכולים בפועל, אבל כן הוליד תסיסה משמעותית ביותר שמתגלגלת לפתחנו במערכת הבחירות הנצחית בה אנו משתתפים בעל-כורחנו.

אבל לא פחות מעניין מכך הוא מה שהתרחש מיד לאחר מכן. במקום לנעול את ישיבת מליאת הכנסת, שלמעשה פעלה ברצף מהשעה 16:00 יום לפני כן - 13 וחצי שעות של עבודת חקיקה - הישיבה המשיכה להליך חקיקה אחד נוסף. והוא - תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שנועד לאפשר לסגן שר לאחוז בסמכויות שר.

מה היה דחוף להמשיך לנהל ישיבות מליאה אחרי לילה לבן שכולו מלא במריבות והתנצחויות על חוק המרכולים? כמובן, היה צריך למלא את התנאי של אדם אחד שישב באותה מליאה, יעקב ליצמן, על-מנת שיואיל בטובו לחזור לממשלה.

אותו ליצמן התפטר מהממשלה חודש וחצי לפני כן, בשל המשך עבודות התשתית של רכבת ישראל בשבת, עבודות תשתית שהיו חייבות להתבצע בשבת על-מנת לאפשר חשמול של המסילה החדשה בין ירושלים ותל-אביב. מדובר באותה מסילה שהחלה לפעול בקו ישיר ממש לאחרונה ומקצרת משמעותית את זמן הנסיעה בין שתי הערים הגדולות בישראל. לליצמן זה היה פחות עקרוני. יותר עקרוני היה שבמהלך מספר חודשים פורסמו בתקשורת החרדית מספר כתבות שהוכיחו כי יהודים מועסקים בשבת בעבודות תשתית ממשלתיות. לבסוף, בהוראת מורו הרוחני, האדמו"ר מגור, התפטר ליצמן מכהונת שר בממשלה.

ליצמן הסכים לחזור לתפקידו, בתנאי שיהפוך לסגן שר במעמד שר, ובתנאי שיעברו שני תיקוני חקיקה סמליים: הראשון - תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, שמגביל את שיקול-הדעת של שר העבודה והרווחה לתת היתר להעסקת עובדים ביום המנוחה השבועי. תיקון שהתקבל בכנסת בסוף דצמבר 2017, חודש לאחר התפטרות ליצמן, אך לא שינה במאום את מדיניות מתן ההיתרים להעסקת עובדים בעבודות ממשלתיות בשבת על-ידי שר העבודה והרווחה. רק בשבוע החולף חתם השר הנוכחי, הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, על היתר כזה.

התיקון השני היה חוק המרכולים, שכאמור לא הביא לסגירת מרכול אחד בשבת מאז שנחקק. ברגע שהתמלאו התנאים, הסכים ליצמן לשוב ולשמור על יציבות הממשלה באמצעות מינויו לסגן שר הבריאות.

והנה, ביום ראשון, התרחש מהפך. ליצמן, שהסכים לכהן עד עתה כסגן שר בלבד לאור חילולי השבת המתמשכים בעבודות התשתית הממשלתיות, קיבל את אישור מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל והפך שוב לשר "על-מלא". הוא נאלץ לקבל על עצמו את העול, בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו נאלץ להתפטר מכל תפקידיו המיניסטריאליים בעקבות כתבי האישום בפניהם הוא ניצב. אז ליצמן חוזר לממשלה אשר מגלגול אחר שלה התפטר לפני יותר משנתיים. עבודות התשתית בשבת ממשיכות להתבצע. מה יעשה כעת כבוד השר?

הנה הצעה מהפכנית: ליצמן יכול לחתור להסדרת מדיניות קבועה בנושא העבודות הממשלתיות בשבת. במקום להימצא במבוכה אינסופית, הוא יכול להפנים את השלמת התהליך הציוני שעובר עליו ועל המגזר החרדי בכללותו ולקחת אחריות על הנושא. להסביר לציבור שלו, כפי שעשה השר אריה דרעי בעבר, שמדובר במדינה עם רוב חילוני, בה אין אפשרות ריאלית נטולת מחיר להסיט עבודות תשתית באיילון לימי החול.

ומה כן אפשר לעשות? להעביר את הסמכויות למשרד התחבורה ולהסדיר את אופן ביצוע העבודות כך שיאזן בין קיום עבודות חיוניות לבין הגבלה על תעסוקת עובדים ביום המנוחה השבועי שלהם. זה יעזור למנוע חיכוכים פוליטיים ויסייע בהחזרת השבת להיות ערך מאחד בין המגזרים השונים בישראל.

עד אז, שתהיה שבת שלום, השר ליצמן. 

הכותב הוא ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה