בג"ץ מחק את העתירה נגד זכותו של נתניהו להרכיב ממשלה

הרכב בכיר של שופטי בג"ץ (הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן) מחק היום (ה') את העתירה המבקשת להבהיר כי אין לראש הממשלה בנימין נתניהו זכות לקבל את המנדט מהנשיא להרכיב את הממשלה הבאה, זאת בעקבות שלושת האישומים נגדו בתיקי האלפים.

השופטים כתבו כי "דין העתירה להידחות גם בשל היותה מוקדמת". בנוסף כתבו השופטים כי "אכן, הסוגיה המועלית בעתירה שלפנינו היא סוגיה עקרונית וחשובה. היא נוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון. משכך היא נוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט שלנו, ועל כן אין ממש בטענת המשיב והמשיבה (נתניהו והליכוד, א"ג) כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה.

"עם זאת, בהשאלה מאמרה מוכרת בתחום אחר - מערכת בחירות היא 'ממלכת אי הוודאות'. העותרים רואים בהסרת אי-הוודאות בסוגיה המשפטית כחזות הכול, ואולם בהקשר זה יש לזכור כי על-פי שיטת הבחירות הנוהגת בישראל, ההצבעה היא לרשימות מפלגתיות ולא בחירה ישירה במועמדים לראשות הממשלה, וכי המשיב כשיר להתמודד בבחירות הקרובות בראש רשימת המשיבה בהיעדר מגבלה בחוק האוסרת עליו לעשות כן, תהא אשר תהא ההכרעה בסוגיה אשר הועלתה בעתירה.

"עוד יש לזכור כי התפתחויות עובדתיות כאלה ואחרות עשויות להשפיע על הרלוונטיות של ההחלטה ועל מידת התאמתה לתמונת המציאות. ולבסוף, בית משפט זה כבר פסק בעבר כי תקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל כן מן הראוי כי ינהג באיפוק ובריסון (בג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא-מקום ראש הממשלה, פסקה 17 (6.3.2006)). גישה זו נכונה, ואולי ביתר שאת, נוכח התקופה הרגישה והמורכבת ביותר שבה נתונה כיום מדינת ישראל מבחינה פוליטית, תקופה אשר אין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".

השבוע (ג') התקיים הדיון בעתירה. למרות שמדובר בשאלה הרת-גורל בפתחה של מערכת בחירות, האווירה מחוץ לאולם בית המשפט הייתה נינוחה ורגועה. אל הדיון התייצבו עשרות עותרים בעלי שם ומעמד, כגון כרמי גילון, פרופ' דוד הראל, יהושע סובול ופרופ' עוזי ארד, שיוצגו על-ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

בפתח הדיון הבהירה נשיאה העליון, השופטת אסתר חיות, כי בכוונתה לעסוק אך ורק בשאלה המקדמית האם היועמ"ש ובג"ץ אמורים בכלל לעסוק בשאלה המהותית, או שמא יש לדחות את העתירה על הסף.

המשנה לנשיאת העליון, השופט חנן מלצר, העיר כי העותרים לכאורה אינם מסתמכים על מקור חוקי כלשהו כדי לבסס את עתירתם. עורכת הדין ביקשה להסתמך על ספר של נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק. על כך השיב השופט מלצר: "על איזו הוראת חוק גברתי נשענת? מכוח מה היא מבקשת? כל אחד מפסקי הדין נשען על הוראת חוק. פרופ' ברק בספרו זה לא הוראת חוק".

הנשיאה חיות אמרה כי אנחנו עדיין לא יודעים מה תוצאות הבחירות. "לאחר הבחירות, הסמכות עוברת לנשיא המדינה, והוא, אחרי התייעצות, מחליט על מי הסיכויים של חבר הכנסת להרכיב ממשלה. יש שם צומת, שאז הנשיא יטיל את סמכותו. השאלה למה עכשיו ולא בצומת הבא - זו השאלה שהצבנו לפתחכם. עד עכשיו לא שמעתי תשובה".

ראש מחלקת בג"צים, עו"ד ענר הלמן, הבהיר בדיון כי מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להידחות על הסף, וכי היועץ מסרב להתייחס לגופו של עניין, כיוון שמדובר בכניסה מכוונת לתוך שדה-מוקשים פוליטי.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.