גיל שויד, איל וולדמן ואבישי אברהמי התקבצו יחדיו בסיום הראיון הזה, כדי לעשות ביחד תמונת סלפי, אולי הפעולה החברתית הכי מזוהה עם העשור האחרון. במובנים רבים זה גם היה העשור שלהם, או לפחות זה של החברות שאותן הקימו: צ'ק פוינט, שבראשה עומד שויד, הפכה להיות החברה הישראלית הגדולה בעולם; וולדמן הוביל את מלאנוקס לאקזיט של 7 מיליארד דולר; ו-Wix של אברהמי הפכה להיות אחת החברות המשפיעות ביותר בהייטק המקומי.
אולם הראיון לא צמח רק מהיותם המנכ"לים הבולטים בתעשיית ההייטק. עם השנים, אחרי שראיינתי את שלושתם בנפרד - הבנתי שבמהלך הזמן הם נהיו חברים. זה קרה סביב התייעצויות כאלו ואחרות - וולדמן למשל התייעץ עם שויד (בין השאר) לאחר שאינטל נכנסה לשוק של מלאנוקס; אברהמי בא לוולדמן כש-Wix הלכה להנפקה, והיו עוד הרבה מקרים, שאת רובם כנראה לא ישתפו עם העיתונות.
זה עבר מהתייעצויות מקצועיות לחברות. למפגשים משותפים שבהם שויד מבשל ומכין קינוחים, אברהמי ו-וולדמן היו ביחד במלדיביים וכו' וכו' (מישהו אמר לי השבוע שהוא לא ידע שהם חברים כי אין "פנאי פלוס" לתעשייה).
חשבתי שזה מעניין לפגוש את שלושתם ביחד. לראות את הדינמיקה ולשמוע אותם מנהלים דיונים על נושאים כאלו ואחרים. על ההייטק הישראלי, האם צריך להגביל את ענקיות הטכנולוגיה, מוביליות חברתית, האם מנכ"ל צריך להביע את דעותיו הפוליטיות או לא ועוד.
אתם מוזמנים לקרוא את את הכתבה, אבל תכלס אני ממליץ על הפודקאסט - זה מאפשר להכיר אותם טוב יותר ולהבין את הדינמיקה ביניהם.
ראיון שבאמת לא כדאי לפספס.
להאזנה: ספוטיפיי, אפל וגוגל.
פופוליזם מול מחשב-על או ענקיות מול מדינות
לפני כחודשיים הודיעה חברת גוגל כי השיגה עליונות קוונטית, כלומר פיתחה מחשב שמבצע משימת חישוב ששום מחשב קלאסי לא יכול לבצע. מחשב כזה יכול לשמש לשלל פיתוחים - מתרופות ועד אמצעי לחימה. סביב ההכרזה קיימים סימני שאלה, אבל צריך לשים לב לסוגיה אחרת: יתרונות טכנולוגיים שבעבר היו שמורים למדינות נמצאים כיום בידי חברות עסקיות. במרוץ למחשב הקוונטי משתתפות לצד המעצמות סין וארה"ב גם מדינות נוספות, וכן חברות כמו גוגל, IBM ואינטל.
השינויים לא מתחוללים רק בהשגת עוצמה טכנולוגית. המדיניות המוניטרית של המדינות - אולי אחד מכלי המדיניות החשובים למדינה ריבונית - מאוימת על-ידי אחת מענקיות הטכנולוגיה, במקרה הזה פייסבוק. החברה, שמנסה להתרחב מעבר לרשתות חברתיות, הודיעה בחודש יוני האחרון על השקת המטבע הדיגיטלי "ליברה". בינתיים המיזם מדשדש והרגולטורים לא ששים לשתף פעולה, אבל השאיפות של פייסבוק ברורות - החברה רוצה לנצל את 2.5 מיליארד המשתמשים שלה כדי להפוך מרשת חברתית חוצת-גבולות למנגנון התשלומים המוביל בעולם.
לכך צריך להוסיף את המאפיין הכי משמעותי של חברות הטכנולוגיה: הן מפתחות במקום אחד (או יותר), מייצרות במקום אחר ומשלמות מסים במקום נוסף. הטשטוש הגיאוגרפי מאפשר להן "לשחק" עם המדינות, לפגוע בריבונות הטריטוריאלית שלהן ולהתחזק על חשבונן. ואולם במקביל, התובנות האלו מחלחלות למדינות עצמן, שמנסות ברמה כזאת או אחרת להחזיר מלחמה.
אז איך ייראה העשור הקרוב? האם המדינות רוצות ומסוגלות לשבור את ענקיות הטכנולוגיה, איך הטכנולוגיה עצמה בכלל מחזקת את המדינות, והאם צריך להפסיק לדבר רק על יחסי הכוחות בין ארה"ב, סין ורוסיה - ולהתחיל להכניס למשוואה גם חברות כמו פייסבוק?
יסמין יבלונקו התעמקה בסוגיה כחלק מפרויקט של "גלובס" לקראת העשור הקרוב.
כמה אמירות מאוד מעניינות:
ד"ר רועי צזנה, עתידן וחוקר במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוניברסיטת ת"א: אני חושב שאנחנו רואים פה את ההתחלה של האימפריה הבינלאומית. אפשר להסתכל על זה כ'אוי אוי אוי', אבל גם מדינות הלאום קיימות רק כמה מאות שנים, ואנחנו סוף סוף מתחילים לראות איך אנחנו יכולים להתארגן מחדש כישויות על-מדיניות בכדור הארץ" (הוא גם הזהיר מסיכונים נלווים לכך).
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית: "ברגע שעל השולחן נמצאות הצעות קונקרטיות שנוגעות לפייסבוק, היא כבר לא פלטפורמה - היא שחקן שנאבק על חייו ועל המודל העסקי שלו... אנחנו נכנסים למלחמה בה "הן נלחמות על המודל העסקי שלהן ואנחנו נלחמים על המשטר הדמוקרטי".
פרופ' שרון פרדו מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון: "הטכנולוגיה משרתת את המשטרים הלאומיים, בדיוק משום שמדינות עושות שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להגביר רגשות לאומיות ולאומנות. לא אחת קורה שהרגולטור בכלל לא רוצה להצליח במאבק נגדן משום שהוא מייצג את הממשלה, ולה יש עניין בהגברת הלאומיות והלאומנות".
פרופ' ברק אורבך מאוניברסיטת אריזונה: "המנהיגים הפופוליסטים בכל העולם בונים על האנשים שהם מהצד האחורי של הפער הטכנולוגי, אלו שלא השתלבו בכלכלה החדשה. הפער יוצר כוח פוליטי שמנציח קווי מדיניות שגויים, ומונע שיתוף פעולה נגד הענקיות".
ד"ר אביב גאון מבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי: "עולם המשפט הבינלאומי מבוסס על הסכמים בין-מדינתיים שנוצרו ב-200 השנים האחרונות, אבל הכללים שעיצבו את המדינות המודרניות לא רלוונטיים לתאגידי הענק הטכנולוגיים. השאלה המעניינת היא איך צריך להגדיר 'מדינה' בעידן החדש".
לכתבה המלאה.
האם צריך לשנות את מדיניות רשות החדשנות?
משרד האוצר ערך מחקר בנוגע למדיניות רשות החדשנות ולצורך להתאים את המימון הציבורי לחדשנות בישראל לשינויים שמתרחשים בשוק הפרטי. המסקנה של המחקר היא שהרשות צריכה לאמץ מדיניות מימון אנטי-מחזורית - כלומר להגדיל את התקציב שלה בשנים של משבר כלכלי. המחקר, שנערך באגף הכלכלן הראשי, מראה כמה נתונים וגרפים על תעשיית ההון סיכון - יש מתאם מאוד ברור בין מדד נאסד"ק להיקף גיוסי ההון; יש גידול בבקשות לתמיכה מרשות החדשנות בזמן משבר; תקציב רשות החדשנות כיום לא מתחשב בשיקולים כאלו.
מדינות אנטי-מחזורית היא בהחלט דבר מתקבל על הדעת. עם זאת, צריך לחשוב על שני דברים: עד כמה התמיכה הזאת תסייע לחברות לשרוד, בהינתן שמקורות המימון האחרים מצומצמים; לאן הולך הכסף היום (כדי להעביר כסף לשנות משבר צריך לקצץ בתקציב הנוכחי). אני לא מכיר מספיק טוב את תקציב רשות החדשנות, אבל ממה שאמרו לי ברשות בעבר (לפני פרסום המחקר) הוא שחלק מהתקציב שלהם מופנה לעידוד סקטורים שהמימון שלהם מוגבל. כך למשל, לפני כמה שנים היה צריך לסייע לסטארט-אפים בתחום השבבים. לכן, לא בטוח שהסתכלות כללית על שוק ההון היא הדבר הנכון. זה עדיין לא סותר את קביעת האוצר, רק מראה שצריך להכניס שיקולים נוספים.
למחקר המלא.
בינה מלאכותית: מה הוועדה החדשה אומרת על הקודמת?
ועדה ממשלתית נוספת, שבראשה עומדת ד"ר ארנה ברי, תבחן את המדיניות בנוגע לבינה מלאכותית - כך הוחלט בפורום תל"מ, הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח, שבו יושבים נציגים של רשות החדשנות, משרד המדע, מפא"ת ו-ות"ת. אני כותב ועדה ממשלתית נוספת כי רק באחרונה סיימה ועדה מקיפה, שכללה 15 תתי ועדות, את פעילותה בתחום הבינה המלאכותית. בראשות הוועדה הקודמת עמדו הפרופסורים יצחק בן ישראל ואביתר מתניה.
למעשה, בכך שהקימו את הוועדה החדשה ניצלו בפורום תל"מ את העובדה שאין ממשלה קבועה, מצב שמנע דיון ואישור של ההמלצות של בן ישראל ומתניה. למה אני אומר שהם ניצלו את המצב? מכיוון שהם לא אהבו חלק מההמלצות, לא הסתירו זאת, והחליטו לקדם את המדיניות שהם סבורים שהיא הנכונה - בפורום החליטו כי הוועדה תעסוק בארבעה נושאים עיקריים: תשתית מחשוב-על, היצע הון אנושי רלוונטי, רגולציה והנגשה של מאגרי מידע. הם לא אהבו את ההמלצה להקים גוף חדש שירכז את המדיניות בתחום הבינה המלאכותית, כפי שנעשה בתחום הסייבר; וסבורים כי אין מה להתמקד ביצירת פרויקטים לאומיים בהיעדר תקציב גבוה (וכן מכיוון שכבר יש צעדים שמתבצעים בתחום החקלאות).
לידיעה המלאה.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון
- ביום שלישי הקרוב תתחיל בלאס וגאס תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ה-CES (כבר מחר יתחילו מסיבות העיתונאים). 175 אלף איש, 4,500 חברות יציגו ובשנה שעברה היו גם 1,000 ישראלים (ויותר מ-6,000 עיתונאים). יסמין יבלונקו כבר שם, ותסקר במהלך השבוע (מוזמנים להתעדכן באתר ובקבוצת הפייסבוק שלנו).
במהלך השנים היתה ביקורת רבה על המארגנים שהדוברים המרכזיים היו ברובם המוחץ גברים. אז השנה הם הביאו אישה - איוונקה טראמפ. אבל מה הקשר בינה לבין טכנולוגיה? שאלה מצוינת. כעת הביקורת על כך שכשהם הביאו אישה, היא לא מגיעה מעולם ההייטק. חוץ מזה, אפל שולחת נציג לתערוכה לראשונה מזה 28 שנה (וגם זה לפאנל אחד, שיעסוק בפרטיות). מה עוד? ריכזנו לכם את כל החידושים שצפויים להיות מושקים בתערוכה.
- 2019 הייתה אמורה להיות השנה שבה ארה"ב מאבדת אמון בעמק הסיליקון. שמות גדולים במגזר הטכנולוגיה סבלו מכותרות גרועות בשנה היוצאת, מחקירות הגבלים עסקיים ופיקוח מוגבר על פרטיות נתונים עד לראשי חברות ש"נצלו" על ידי מחוקקים משתי המפלגות בגבעת הקפיטול. אבל כל זה לא מנע ממניות הטכנולוגיה לרשום את השנה הטובה ביותר שלהן מאז 2009, שנת היציאה מהמשבר הפיננסי.
- אחת המלים שמאפיינות את הצמיחה של חברות חדשניות. עכשיו היא משמשת לרסן אותן (אם רק היה לי איך לעשות על זה משחק ניחושים על מהי המילה הזאת, או פשוט לעשות מבחן על אחד מהניוזלטרים מחודש מרץ, שם כתבתי על השימוש המופרז במילה הזאת). כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
- למה צריך לוותר על החלום להנפיק חברות בבורסה בת"א. פרשנות שלי.
- מחקר חדש: מי העובדים בישראל שנמצאים בסכנה לאבד את עבודתם?
- אף סטארט-אפ ישראלי בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים עוד לא הצליח לממש את ההבטחה שלו, בסיכומה של 2019. האם בשנה הקרובה סצנת הבלוקצ'יין תתעורר לחיים? פרשנות של רועי קצירי.
- האקטיביסט העשיר מאחורי חוקי הפרטיות ממשיך להילחם בענקיות הטכולוגיה כדי לשמור על המידע שלנו.
- מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס: "פייסבוק היא הסיגריות החדשות של ימינו - חייבים לפקח עליה ברצינות".
- החברה של יוצאי פיינל שמנסה לנבא סיכון לחלות בסרטן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
